אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נג'אר ואח' נ' כהן ואח'

נג'אר ואח' נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 11/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום בית שמש
31406-01-12
06/02/2014
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
התובע:
1. שמואל יוהן נג'אר
2. מיכאל אלי נג'אר
3. אלן ברהם נג'אר
4. שלפאר הלן נג'אר

הנתבע:
1. שמעון כהן
2. אהובה כהן
3. נופר כהן

פסק-דין

פסק דין

הצדדים בתיק זה הגיעו להסכמה, לפיה הנתבעים יפנו את הנכס נושא התובענה (ביחס לנתבעים 2 ו-3 ראו בע' 2, ש' 11-12 לפרוטוקול), ובית המשפט יוסמך לפסוק את סכום הפיצוי שישתלם לנתבע 1 ("הנתבע") כנגד פינוי הנכס על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ללא נימוקים, על יסוד כל החומרים בתיק בית המשפט. זאת, בלבד שהסכום שייפסק לא יפחת מסכום השווה לשני שלישים משוויה של הדיירות המוגנת בהתאם לנכס כמצבו המתואר בהסכם השכירות, ולא יעלה על שווי הדיירות המוגנת בהתאם למצבו של המושכר בפועל היום; כאשר לצורך הערכת שווי הדיירות המוגנת בשתי החלופות כאמור, מונה בהסכמת הצדדים שמאי מטעם בית המשפט.

ביום 31.10.13 הוגשה חוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט, וביום 18.11.13 התקבלו תשובות השמאי לשאלות הבהרה שנשלחו לו מטעם הנתבע. בהתאם למוסכם הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם.

הצדדים נחלקו באשר לרף התחתון והרף העליון הנגזרים מחוות דעת השמאי ושבמסגרתם הוסמך בית המשפט לפסוק כאמור.

בכל האמור ברף התחתון התייחס השמאי בחוות דעתו הן לשטח של 46 מ"ר התואם להבנתו את הנכס לפי המתואר בהסכם השכירות, והן לשטח של 77 מ"ר, הכולל שטחים נוספים (ובכלל זה מסדרון ושטחים משותפים) (ראו, בעמ' 6, ס"ק (2), החלופה המסומנת בתשריט 6 לחוות הדעת). בחוות הדעת העריך השמאי את השווי הנדון על בסיס שטח של 46 מ"ר (בעמ' 14 לחוות הדעת), ובמסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה נתן הערכת שווי גם על יסוד שטח של 77 מ"ר (ס' 1 לתשובות). בנסיבות העניין דומני כי יש לקבוע את הרף התחתון על יסוד שטח של 77 מ"ר. בהסכם השכירות נקבע כי המושכר כולל "שני חדרים ופרוזדור המשמש גם מטבח ושימוש משותף בנוחיות, אמבטיה ומחסן". כעולה מחוות דעת השמאי ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, השטח של 46 מ"ר אינו כולל את שטח המסדרון המשמש גם את המטבח, כמו גם את השטחים המשותפים, אף שאלה מהווים חלק מהנכס המושכר כתיאורו בהסכם השכירות (וראו גם תשריט 4 לחוות הדעת, שם מסומנים שטחים אלה בבירור וס' 4 לתשובת השמאי המתייחס אליהן, וכן תשריטים 5 ו-6 והתייחסות השמאי אליהם בעמ' 6 ס"ק (2) לחוות הדעת). בסיכומי התובעים לא מצאתי תשובות ממשיות כלשהן לטענות אלה של הנתבע. עם זאת, אין לקבל את טענת הנתבע כי בהערכת השווי הנדונה יש להוסיף גם רכיב עבור חנייה. חנייה כאמור לא נכללה בתיאור הנכס בהסכם השכירות, תיאור שהוא העומד בבסיס קביעת הרף התחתון. התוצאה היא שהרף התחתון לפסיקה, כשהוא מחושב בהתאם לאמור, עומד על 715,000 ₪ (2/3 משווי הדיירות המוגנת בהתאם לנכס במצבו כמתואר בהסכם השכירות, וראו ס' 1 לתשובות השמאי לשאלות ההבהרה. התובעים לא העלו טענות לעניין הערכת שווי זו, להבדיל מטענות בדבר שטח הבסיס אותו יש להביא בחשבון במסגרת הערכת השווי, שלכך התייחסתי לעיל).

אשר לרף העליון – התובעים טענו, על יסוד חוות דעת השמאי שרף זה עומד על סך של 1,500,000 ₪. הנתבע טען שלסכום זה יש להוסיף את שווים של מחסן נוסף ושטח חנייה המשמשים כיום את הנתבע בפועל. השמאי לא העריך את שווים של שטחים נוספים אלה. משכך, הציע הנתבע להעמיד את שווים על 150,000 ₪ או להורות לשמאי להשלים את שומתו בהקשר זה. לשיטת הנתבע עומד הרף העליון, אם כן, על 1,650,000 ₪. בנסיבות העניין, וגם על מנת שלא להעמיס עלויות נוספות על הצדדים, לא ראיתי להורות על השבת עניין זה לפתחו של השמאי. גם אינני רואה הכרח להכריע במחלוקת זו. בפער האמור בין עמדות הצדדים אין, בנסיבות העניין, כדי לשנות את סכום הפיצוי שאני מוצא לפסוק.

אשר לפיצוי שייפסק לנתבע כנגד הפינוי – עיינתי בכלל המסמכים בתיק בית המשפט. בכלל זה עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובתצהירי העדויות שהוגשו על נספחיהם. עיינתי בסיכומי התובעים ובסיכומי הנתבע כמו גם בסיכומי התשובה שהוגשו מטעם שני הצדדים. שקלתי את כלל טענות הצדדים. בכלל זה נתתי דעתי גם לטענות בקשר עם עצם זכותו של הנתבע כדייר מוגן, ובטענות בדבר קיומה של דירת אחרת למגוריו. שקלתי את טענות הצדדים ביחס לתוספת הבנייה בנכס ולשאלה אם זו נעשתה בהסכמת הבעלים אם לאו. הבאתי בחשבון את טענות הצדדים בקשר עם הערכות השמאי.

על יסוד התמונה הכוללת שהובאה לפני בית המשפט, אני קובע כי התובעים ישלמו לנתבע 1, כנגד פינויו מהנכס הנדון, סך כולל של 750,000 ₪.

הסכום האמור לעיל ישולם בתוך 60 ימים מהיום, לאחר שהנתבעים יפנו את הנכס נושא התובענה, ככל שלא עשו כן עד כה, עד אותו המועד. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ