ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
6301-00
17/08/2010
|
בפני השופט:
אילתה זיסקינד
|
- נגד - |
התובע:
משה נגר
|
הנתבע:
מימון בן שמחון
|
|
החלטה
ההליך
1.לפני בקשות, 4 מטעם התובע/ הנתבע שכנגד, כלהלן:
האחת, להוצאת תצהירו של שמעון עמר (מטעם הנתבע) מתיק ביהמ"ש;
השניה, למחיקת סעיפים מתצהירי הנתבע;
השלישית, להשלמת תצהירי הנתבע שכנגד (הוא התובע);
והרביעית, להעתקת קלטת הנתבע מתיק ביהמ"ש.
אדון להלן בכל בקשה:
הבקשה להוצאת תצהיר שמעון עמר מהתיק
2.עיון בתצהירו של שמעון עמר (מטעם הנתבע) מלמד כי מדובר בסכסוך בינו לבין התובע, מורכב ושונה לחלוטין, שאינו ממין העניין נשוא התביעה וממסגרת הדיון שבתיק זה, והוא אינו רלבנטי כלל ועקר לטענת הגניבה המיוחסת לנתבע, שעל בסיסה הוגשה התביעה. שרבובו של ההליך האחר להליך שלפני יסרבל את הדיון שלא לצורך, ודינו להתברר אולי בהליך אחר.
3.בהתייחס לטענת ב"כ הנתבע בתגובתו, כי תצהיר עמר מבסס עדות שיטה, הרי שבענייננו אין צורך להידרש לעדות שיטה כדי להוכיח מניע כזה או אחר אצל התובע לפעול לעזיבת או סילוק הנתבע מהשותפות, שכן בעניין זה כבר קבע ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת ר. אור) בסעיף 3 לפסק דינו מיום 12.9.10 כי "די בהודיית הנתבע כי גנב מהעסק כספים בצורות שונות כדי שהשותף השני יחליט שאינו מסוגל עוד לנהל את העסק במשותף ביחד עמו", ומתייתר הצורך לדון במניעים אחרים של התובע להפסקת השיתוף, מה עוד שנסיבות מקרה זה אינן דומות לעניינו של שמעון עמר.
4.לא זו אף זו, מסגרת הדיון נקבעה בהליך זה בסעיפים 6-7 לפסה"ד הנ"ל של ביהמ"ש המחוזי ועניינה החובות הכספיים של כל אחד מהצדדים לשותפות וחלוקת המשאבים ביניהם על דרך האיזון.
5.אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על הוצאת תצהירו של שמעון עמר מהתיק.
בקשת התובע למחיקת סעיפים מתצהיר הנתבע
6.סעיף 3 – לאור האמור בסעיפי 2-4 להחלטתי, אני מוחקת את סעיף 3 לתצהיר הנתבע.
7.סעיף 14 רישא וסעיף 15 – אין הצדקה למחקם. הנתבע רשאי להוכיח טענה זו.
8.סעיף 16 –אני מוחקת אותו בהעדר רלבנטיות ומהנימוקים שפורטו בסעיפים 2-4 לעיל.
9.סעיפים 28 + 30 – התובע עותר למחיקתם, בשל הרחבת חזית בנושא חדש שעניינו המוניטין, שכן התביעה שכנגד נסובה על התחשבנות בחלוקת כספי רווחים, הוצאות וחובות השותפות, ואין בה זכר לפיצי בגין מוניטין. לפיכך אין מקום לטענתו להרחבת החזית בנושא המוניטין גם בתצהיר התובע שכנגד.
לטענת ב"כ הנתבע סעיף 10 לכתב התביעה שכנגד מתייחס ל"שווי ההטבות, הזכויות, הסכומים, הכספים וההחזרים המגיעים מהנתבע שכנגד" ומוניטין הינה וודאי זכות כספית.
הגם שנושא המוניטין לא פורט במפורש בכתב ההגנה או התביעה שכנגד, וראוי היה כי יועלה במפורש כבר אז, כדי ליתן הזדמנות לנתבע שכנגד להתייחס בתשובתו לעילת תביעה זו, אינני מוצאת לראוי למחוק סעיפים אלה מצהיר התובע שכנגד, לגבי זכות המוניטין, שכן לנתבע שכנגד תינתן האפשרות להגיב על הנטען בתצהיר מטעמו.