אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נגרית שירן בעמ נ' מדינת ישראל משרד האוצר מינהל הרכש הממשלתי

נגרית שירן בעמ נ' מדינת ישראל משרד האוצר מינהל הרכש הממשלתי

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
29687-04-13
08/09/2013
בפני השופט:
רנר שירלי

- נגד -
התובע:
נגרית שירן בע"מ
הנתבע:
מדינת ישראל משרד האוצר מינהל הרכש הממשלתי

החלטה

האם רשאית המשיבה לחלט ערבות בנקאית שהנפיק בנק הפועלים לבקשת המבקשת לטובת המשיבה? זוהי המחלוקת נשוא הבקשה הנוכחית.

רקע

1. המבקשת זכתה בשנת 2009 במכרז לאספקת ריהוט וכיסאות למשרדי הממשלה. יחד עמה זכו שתי חברות נוספות. ההסכם שנחתם עם המבקשת בעקבות המכרז היה תחילה לשנתיים ולאחר מכן הוארך תוקפו עד ליום 30.4.13. בהתאם להוראות ההסכם נתנה המבקשת למשיבה את הערבות נשוא הבקשה שהינה על סך 400,000₪.

באפריל 2012 נערך למבקשת שמוע אצל המשיבה בעקבות תלונה שהוגשה למנהל הרכש הממשלתי על ידי משרד השיכון, שהינו אחד המשרדים לו סיפקה המבקשת ריהוט משרדי. על פי התלונה השולחנות שסופקו למשרד אינם עומדים בדרישות המפרט הטכני שכן הן מחופים במלמין ולא בפורמיקה כנדרש וכן חסרים רכיבים שונים בארונות ובכונניות שסופקו (ר' סעיף 6 לתצהיר מטעם המשיבה). בשמוע שנערך הודתה המבקשת כי אכן סיפקה שולחנות מחופים במלמין וכי לא פנתה לעורך המכרז לקבל את אישורו לכך (ר' נספח ח' לבקשה. (ר' גם עדותה של הגב' זהבי מטעם המבקשת בעמ' 7, שורה 32-עמ' 8, שורה 1. ר' גם עמ' 5, שורות 26-25). לאחר השימוע ביצעה המשיבה בדיקות מול מכון התקנים לגבי המלמין (ר' נספחים ג-ד לתצהיר מטעם המשיבה). ביום 24.2.13 ולאור ממצאי הבדיקה התקבלה החלטת ועדת המכרזים לחלט את הערבות ולהפסיק את ההתקשרות עם המבקשת באופן מיידי (ר' נספי ב' לבקשה). הודעה על כך נמסרה למבקשת במרץ 2013 (ר' נספח א' לבקשה).

בעקבות זאת הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית למתן סעד זמני המונע מימוש הערבות וזאת עד למתן פסק דין בתביעה שהגישה. התביעה עניינה מתן צו מניעה קבוע לפיו אין המשיבה רשאית לחלט את הערבות הבנקאית.

טענות הצדדים

2. לטענת ב"כ המבקשת על הערבות נשוא הבקשה חלים הן דיני החוזים והן כללי המשפט המנהלי. לטענתו נהגה המשיבה באפליה עם המבקשת ביחס לשתי הספקיות האחרות עימן התקשרה בחוזה בעקבות המכרז. בנוסף, לא קיימה המשיבה שימוע טרם קבלת ההחלטה על חילוט הערבות הבנקאית ולא אפשרה למבקשת להתייחס לתוצאות בדיקת מכון התקנים. עוד טוען ב"כ המבקשת כי המשיבה כלל לא טוענת לנזק ועל כן יש לראות בהתנהלותה כנופלת לאחד החריגים המונעים מימוש ערבות בנקאית. לבסוף טוען ב"כ המבקשת כי המשיבה לא קיימה את הוראות ההסכם למתן התראה קודם חילוט הערבות ואף בכך יש כדי להצדיק את אי חילוטה.

לטענת המשיבה אין מקום להחיל על ערבות בנקאית אוטונומית שניתנה על יסוד חוזה עסקי את כללי המשפט המנהלי וחלים עליה אך החריגים הכלליים למימוש ערבות. לגופו טוענת ב"כ המשיבה כי המבקשת כי לא הניחה כל תשתית ראייתית לטענת האפלייה ומהראיות שהוגשו עולה המסקנה ההפוכה. בנוסף, על אף שלא קיימת חובה לערוך שימוע, בענייננו נערך שימוע. אשר לנזק טוענת ב"כ המשיבה כי אין חובה להוכיח נזק אך בענייננו קיימות ראיות לקיומו של נזק. לבסוף טוענת המשיבה בנוגע להודעה הנדרשת קודם למימוש הערבות, כי הודעה כאמור ניתנה על ידי הבנק ויש בה כדי לספק את תכלית ההתראה.

דיון

3. הערבות נשוא הבקשה היא ערבות בנקאית אוטונומית ועל פי האמור בה אינה מתנה את זכותה של המשיבה לבקש את מימוש הערבות בתנאי כלשהוא הקשור לעיסקת היסוד. על פי נוסח כתב הערבות הבנק מתחייב לשלם למדינה "את הסכום הנ"ל תוך 7 ימים מקבלת דרישתכם הראשונה בכתב, מבלי שיהיה עליכם לנמק את דרישתכם או לבססה, מבלי שתדרשו תחילה להסדיר את סילוק הסכום כאמור מאת החייב ומבלי שנטען כל טענת הגנה שתעמוד או שיכולה לעמוד לחייב בקשר לחיובו כלפיכם". גם בתחתית כתב הערבות נרשם "ערבות זו היא אוטונומית, בלתי מוגבלת בתנאים, אינה ניתנת להעברה או להסבה" (ר' נספח ב' לתגובת המשיבה).

4. הפסיקה הכירה בחשיבותה של הערבות הבנקאית האוטונומית לחיי המסחר ובהגבלה עד למינימום את החריגים שבעטיים ניתן למנוע את חילוטה. הנתק הקיים בערבות אוטונומית, להבדיל מערבות רגילה, בין הערבות לבין עיסקת היסוד הוביל להלכה ולפיה אין בית המשפט נזקק ככלל לטענות ככל הנוגע לעיסקת היסוד כאשר מתבקש מימושה של ערבות בנקאית, למעט חריגים נדירים שבהם התנהגות הנערב חמורה במיוחד. "...כלל זה אינו מוגבל רק למקרי מרמה וזיוף...בהתקיים נסיבות מיוחדות יכול איפוא בית המשפט להורות על עיכוב מימוש הערבות" (ר' רע"א 4256/93 שכון עובדים בע"מ נ. ארז תעשיות בנייה בע"מ פ"ד מח(1) 450, בעמ' 455; רע"א 1765,3581/00 מושקוביץ חברה קבלנית לבנין (1988) בע"מ נ. תשורה יזום ובנין בע"מ ואח' פ"ד נה(2) 447, בעמ' 452; רע"א 2078/02 מוניטין עיתונות בע"מ נ. עו"ד מטרי פ"ד נו(6) 97, בעמ' 101-102; רע"א 713/05 קרית שדה התעופה בע"מ נ. הסוכנות היהודית, עמ' 3). "חריג המרמה מתקיים רק במקום שבו בוצע מעשה תרמית חמור מצד המוטב...", חריג ה"נסיבות המיוחדות" קיים כאשר קיימת"...התנהגות שרירותית מצד הנערב בבואו לדרוש את חילוט הערבות, או התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות..." (ר' ע"א 11123/03 ט.ש.ת. חברה קבלנית לבנין בע"מ נ. משרד הבנוי והשכון (עמ' 11).

האם יש מקום להחיל בנוסף לשני חריגים אלו את כללי המשפט המנהלי כאשר המדינה היא הנהנית על פי כתב הערבות? האם יש לאמץ את גישת המבקשת ולפיה יש מקום להחלתם של כללים אלו בה במידה שחלים הם על חוזה שהמדינה צד לו או שמא יש לאמץ את גישת המשיבה ולפיה אין מקום להחלתם של כללים אלו כאשר מדובר על ערבות בנקאית אוטונומית המנותקת למעשה מעיסקת היסוד? האם יש ליתן משקל ניכר יותר למיהותו של הצד לחוזה או לאופייה של העיסקה? קרי, ערבות אוטונומית.

סבורה אני כי יש לנקוט בדרך ביניים אשר מחד אינה מתעלמת מהעובדה כי המדינה היא הנהנית מכוחו של כתב הערבות ומאידך נותנת ביטוי של ממש לאופייה האוטונומי של הערבות הבנקאית. הביטוי הממשי לאוטונומיות הערבות מצוי בהיקפם המצומצם של החריגים הנדירים המצדיקים את אי מימושה. סבורה אני כי יש מקום להחלתם של אותם כללים אשר מתיישבים עם החריגים הקיימים לאוטונומיות הערבות ואשר משקפים בד בבד את מעמדה המיוחד של המדינה.

כך סבורה אני כי במסגרת חריג "הנסיבות המיוחדות" יש מקום ליתן משקל לעובדה כי המדינה ולא אדם פרטי הם הנהנים על פי כתב הערבות. על כן, כשם ששרירות במימושה של ערבות אוטונומית עשויה להצדיק מתן צו למניעת המימוש, כך מקרים של אפלייה מטעמים פסולים מצד המדינה עשויים לעלות כדי נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן צו כאשר המדינה היא הנהנית על פי כתב הערבות. מאידך, מאחר וממילא קיים נתק בין ערבות אוטונומית לבין עסקת היסוד, מתן אפשרות למתקשר עם המדינה להשיג על טענותיה ככל הנוגע לעיסקת היסוד, על מנת שתתאפשר בחינה האם עומדת החלטתה במבחן הסבירות, אינה עולה בקנה אחד עם עקרון אוטונומיות הערבות.

כל האמור למעלה מן הצורך משום שסבורה אני כי בנסיבות העניין שבפני לא הוכחה הפרתם של כללי המשפט המנהלי.

5. לטענת המבקשת נהגה עימה המשיבה באפלייה בהשוואה לשתי המתקשרות האחרות במכרז אשר אף הן לא קיימו את תנאיו. אין בידי לקבל טענה זו.

הבירור בעניינה של המבקשת החל כתוצאה מתלונה שהוגשה כנגדה על ידי משרד השיכון. בעקבות אותה תלונה נבדקו שלושה מקומות אשר להם סיפקה המבקשת ציוד ובכולם נמצא לכאורה כי המבקשת הפרה את תנאי המכרז (ר' סעיפים 7-6 לתצהיר מטעם המשיבה). בהליך השימוע אשר נערך למבקשת היא הודתה כי עשתה שמוש במלמין במקום פורמאיקה וציינה כי הסיבות לכך הן בין היתר שכל השוק עושה שימוש במלמין וכי טיב החומר גבוה מפורמאיקה.

על אף שכבר בשימוע שנערך באפריל 2012 נמצא כי המבקשת הפרה את תנאי ההסכם, החליטה המשיבה בטרם נקיטת צעדים כנגדה להעביר לבדיקה של מכון התקנים דוגמא מהריהוט שסופק על ידי המבקשת על מנת שתבחן עמידות החומר בו היא עשתה שימוש בהשוואה לחומר הנדרש במכרז. בדיקה של מכון התקנים העלתה פערים של ממש בין שני החומרים. בעקבות בדיקה זו של מכון התקנים מנובמבר 2012 (נספח א' לתגובת המשיבה) וחוות הדעת של חברת אביב שליוותה את המכרז (ר' נספח ד' לתצהיר מטעם המשיבה), הוחלט במרץ 2013 להפסיק את ההתקשרות עם המבקשת ולחלט את הערבות.

כיצד נהגה המשיבה עם שתי הזוכות האחרות במכרז? ביולי 2012 כותבת המבקשת מכתב לגורמים הרלוונטיים במשיבה בעקבות בקשתם להשלמת נתונים ככל בנוגע לחומר שסופק על ידה. במכתב זה היא מציינת בין היתר כי גם הזוכות האחרות במכרז עושות שימוש במלמין (ר' נספח י' לבקשה). המשיבה לא התעלמה מדברי המבקשת אלא עשתה גם בדיקה מדגמית של הריהוט שסופק על ידי הזוכות האחרות. לגבי אחת הזוכות נמצא כי אף היא עושה שימוש במלמין ולגבי השנייה כי היא עושה שימוש בפורמאייקה. לאותה זוכה אשר נמצא כי עושה שימוש במלמין נערך גם כן שימוע ואף הריהוט שסופק על ידה צפוי להיבדק על ידי מכון התקנים. על פי עדותו של המצהיר מטעם המשיבה "ברגע שיסתיימו ההליכים שעשינו איתו לא מן הנמנע שנגיע לאותה החלטה שהגענו עם המבקשת" (ר' סעיפים 17-16 לתצהיר מטעם המשיבה על נספחיו; עדותו עמ' 10, שואות 10-9).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ