אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נגם נ' ועדה מקומית לתכנון יזרעלים

נגם נ' ועדה מקומית לתכנון יזרעלים

תאריך פרסום : 19/05/2011 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
27484-03-11
19/05/2011
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
רשיד נגם
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון יזרעלים
פסק-דין

ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבית-שאן, (כב' השופטת ע. מרדכי), בתיק 14472-05-09, מיום 14/03/11

פסק דין

1.המערער הועמד לדין בבית המשפט השלום בבית-שאן, על פי כתב אישום, אשר ייחס לו עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר כדין, בסטייה מתוכנית ותוך שימוש חורג.

2.על פי כתב האישום, נתגלה ביום 06/04/08, על ידי פקח של המשיבה, כי בוצעו באחריות המערער, במקרקעין הידועים בגוש 17665 חלקות 20,11,10, בנייה ושימושים במספר מבנים שפורטו בכתב האישום.

3.בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 14/03/11, ולאחר שבית המשפט קמא קיבל את התנגדות הסנגור להגשת ראיה, באמצעות עד התביעה, הודיע ב"כ המשיבה, כי היא חוזרת בה מכתב האישום. כפועל יוצא מן האמור, הורה בית המשפט קמא על זיכויו של המערער מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

4.מיד לאחר זיכויו של המערער, עתר בא כוחו בפני בית המשפט קמא, לפסוק לו הוצאות ופיצויים, מכוח סעיף 80 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), מן הנימוק שלא היה יסוד לאשמה כנגד המערער, לא הייתה הצדקה להגשת כתב האישום כנגד המערער, על פי חומר הראיות שהיה בידי התביעה ונגרמו לו הוצאות וטרדה.

5.המשיבה התנגדה לפסיקת הוצאות ופיצוי כמבוקש; ב"כ המשיבה הבהיר, כפי עמדתו בהליך זה, כי משנפסלה הראיה על ידי בית המשפט קמא לא ראה עוד לנכון להאריך את הדיון ולנסות להוכיח את אשמתו של המערער.

6.בית המשפט קמא הסתפק, למרבה הצער, בהחלטה לאקונית, שלפיה איננו סבור כי יש מקום לפסוק הוצאות ודחה את הבקשה.

7.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

8.סעיף 80 (א) לחוק העונשין, קובע כי:

"(א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור".

9.אין חולק כי המערער עונה על דרישת הסף, שעשויה לזכותו בהוצאות או פיצוי, והיא זיכויו מן האישומים שיוחסו לו.

10.השאלות בהן יש להכריע כעת הינן האם עלה בידי המערער לשכנע כי בית המשפט קמא שגה כאשר דחה את בקשתו לפסוק לו הוצאות. לשם כך היה על המערער להראות כי מתקיימת בעניינו לפחות אחת מן העילות הקבועות בסעיף 80 לחוק העונשין, קרי, לא היה יסוד להאשמתו או שיש נסיבות אחרות המצדיקות להיענות לבקשתו.

11.על פי ההלכה, גם מי שעבר את המשוכה הראשונה והוכיח כי מתקיימת אחת העילות דלעיל, עדין איננו זכאי לפיצוי באופן אוטומטי, שכן המחוקק הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, בקובעו כי בית המשפט "רשאי" לחייב את המאשימה בהוצאות (ראה רע"פ 4121/09 עו"ד רותם שגיא נ' מדינת ישראל וע"פ 5923/07 ראשיד שתיאווי נ' מדינת ישראל).

12.בגדר שיקול הדעת של בית המשפט, הוא נדרש לבחון את האינטרסים הנוגדים, מחד, שיפוי הנאשם על ההוצאות והפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מהליך פלילי, ממנו זוכה בסופו של יום, מול האינטרס הציבורי, שלא להביא להרתעת יתר של רשויות התביעה ולרפות את ידיהן מהגשת כתבי אישום, גם כשהדבר מתבקש לאור חומר הראיות (ראה ע"פ 5923/07 ראשיד שתיאווי נ' מדינת ישראל).

13.באשר לעילות שנקבעו בסעיף 80 לחוק העונשין, נקבע כי העילה "לא היה יסוד להאשמה" היא עילה מתוחמת צרה ודווקנית ביותר, שלשם התקיימותה צריך הטוען לה להוכיח "מצב קיצוני של אי סבירות בולטת" בהעמדתו לדין ולא די בחוסר סבירות סתם (ע"פ 4466/98 ראמי דבש נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 73 , 135, ע"פ 6137/05 רובשן שלומוב נ' מדינת ישראל, רע"פ 4121/09 עו"ד רותם שגיא נ' מדינת ישראל וע"פ 5923/07 ראשיד שתיאווי נ' מדינת ישראל).

14.באשר לעילה השנייה, נסיבות המצדיקות פסיקת הוצאות, שיקול הדעת שניתן במסגרתה לבית המשפט הוא רחב. בפסיקה (ע"פ 4466/98 ראמי דבש נ' מדינת ישראל ), הותוו מס' קריטריונים לבחינת התקיימותה של העילה: נסיבות שעניינן הליכי-המשפט בכללם; אופי זיכויו של הנאשם ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

15.באשר לקריטריון הראשון, נסיבות שעניינן הליכי משפט: נקבע כי אלה יכולות להיווצר כאשר התביעה התנהלה בזדון, ברשלנות ברורה, ללא אינטרס ציבורי בהעמדה לדין או כשעצם הגשת התובענה נבעה מרדיפת המערער או מניסיונות להתנכל לו. (ע"פ 6137/05 רובשן שלומוב נ' מדינת ישראל).

השיקול השני נסוב אודות טיב הזיכוי , כאשר נפסק כי לא בכל מקרה בו הזיכוי הוא טכני או מחמת הספק יישלל הפיצוי. באותה מידה, זיכוי מוחלט, איננו בהכרח סיבה לפסוק הוצאות, אם כי הוא שיקול בעל משקל נכבד (ראה ע"פ 1109/09 סאמי שיבלי נ' מדינת ישראל). נסיבות הזיכוי צריכות להבחן לגופן, בין יתר השיקולים בהחלטת בית המשפט.

במסגרת הקריטריון השלישי נבחנת השפעת ההליך על הנאשם הספציפי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ