ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
|
19692-07-09
10/01/2010
|
בפני השופט:
שרון קיסר
|
- נגד - |
התובע:
דוד נגון
|
הנתבע:
1. דוד אליעזר גבאי 2. שירביט חברה לבטוח
|
פסק-דין |
פסק דין
עניינה של התובענה שבפניי, הוא פיצוי התובע בשל נזק שנגרם לרכבו ביום 15.3.2009, בתאונת דרכים שהתרחשה בחניון נמל התעופה בן גוריון. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים בחלקו השמאלי.
התובע טוען כי הנתבעת 2 הודתה באחריות לתאונה אך קיזזה באופן לא מוצדק סכומים מנזקיו, הכוללים 20% בגין אשם תורם וכן 1% בטענה שהשמאי מטעם התובע לא יכול היה לקבוע ירידת ערך מאחר שלא בדק את הרכב לאחר התיקון.
התובע עותר לפיצוי בסך 2,273 ₪ הכוללים 1,567 ₪ שלא שולמו לו בגין האשם התורם הנטען, 206 ₪ בגין ירידת ערך בשיעור של 1%, וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪.
לכתב תביעתו, צירף התובע דו"ח שמאי וחשבונית מס בגין תיקון הרכב.
אשר לאשם התורם, הצדדים העידו בפניי על אופן התרחשות התאונה. התובע ציין כי נסע בכביש הראשי של החניון לכיוון היציאה מהחניון, כאשר לפתע הגיח רכב הנתבע ופגע בו בצדו השמאלי של רכבו. לדבריו, הוא לא נסע במהירות רבה כיוון שמדובר בחניון. כמו כן ציין כי הבחין בנתבע לראשונה בעת הפגיעה.
לגרסת הנתבעים, יש לייחס לתובע אשם תורם משום שהתובע נהג מבלי לשים לב למתרחש בכביש והבחין ברכב הנתבע כאשר זה כבר היה בתוך הצומת.
לאחר ששמעתי את דברי הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים, הגעתי למסקנה כי אכן היה אשם תורם מטעם התובע, אך לא בשיעור של 20%, כפי שסברה הנתבעת 2.
בחקירתו הנגדית השיב התובע כדלקמן:
"ש.כשפנית ימינה היה לך טווח ראיה, ראית את הרכבים האחרים, ראית שיש עוד יציאה של רכבים?
ת. לא, יש שם עץ, לא יכולתי לראות.
ש.לא ראית ונכנסת לצומת?
ת.זה לא צומת. זה השתלבות.
ש.כשראית את הנתבע לראשונה איפה הוא היה?
ת. אחרי קו העצירה.
ש. הוא היה כבר בתוך הצומת?
ת.כן." (עמ' 2 ש' 10-3 לפרוטוקול).
מדברים אלה עולה כי התובע לא שם לב למתרחש בכביש במידה הנדרשת. משהסתיר לו עץ את הראות בצומת, כפי שהעיד, וכאשר מדובר בחניון בו יש לנקוט בזהירות רבה יותר, לא נהג התובע בזהירות מספקת כאשר נכנס לצומת בו ארעה התאונה. עם זאת, אני מעריכה את תרומת הרשלנות של התובע ב-10% בלבד.
לעניין ירידת הערך, לטענת הנתבעים, אין לקבל את טענת השמאי מטעם התובע אשר קבע ירידת ערך של 1%. זאת, מאחר שדו"ח השמאי נכתב לפני סיום התיקונים ועל כן לא יכול היה להתרשם מאיכות התיקון.
לעניין זה אני מקבלת את טענת הנתבעים. מעיון בחשבון שכ"ט שמאי שצרף התובע עולה כי הבדיקה נעשתה ביום 16.3.09 ואילו הקבלה וחשבונית המס שהגיש התובע (ת/1) נערכו ביום 18.3.09. בנוסף, בסיכום חוות הדעת לא צוין הסכום עבור ירידת ערך על אף שבעניין זה נכתב בחוות הדעת "עקב הנזק הנ"ל נגרמה למכונית ירידת ערך של 1% משוויה בגין יישור פח חזית".