אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נגאר(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

נגאר(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 15/03/2011 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
29145-09-10
13/03/2011
בפני השופט:
ורדה מרוז

- נגד -
התובע:
נאסר נגאר (אסיר)
הנתבע:
1. משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
2. מדינת ישראל

החלטה

עניינה של עתירה זו, הסרת סיווגו של העותר אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (להלן: "אסיר סג"ב").

העותר מרצה עונש מאסר לתקופה של 18 שנים, החל מיום 25.1.06, בגין עבירות של הריגה, גרימת נזק לרכוש בזדון ועבירות נשק. החל מיום 2.4.06 סווג העותר כסג"ב, סיווג שחידושו נבחן מעת לעת ולאחרונה חודש ביום 11.11.10.

בעתירה דנן, מלין העותר על סיווגו דנן וטוען כי אין עילה לקיומו, כי הינו נסמך על מידע שאינו עדכני, משנת 2006. ב"כ העותר הטעימה את הפגיעה הקשה שנגרמת לעותר בעטיה של ההגדרה, אשר באה לביטוי בהגבלת חופש התנועה בבית הסוהר, לקיחתו של העותר לכל מקום כאשר הוא כבול ובליווי, וכן בעובדה כי על פי רוב, אסירי סג"ב אינם משולבים בתוכניות חינוך ושיקום או בעבודה.

בתשובתו לעתירה, עמד המשיב על כך שסיווג העותר כסג"ב נסמך על אדנים מוצקים ונשען על הוראות סעיף 3ב' לפקודת הנציבות 04.09.00 המגדיר אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה כדלקמן: "אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (סג"ב) - אסיר אשר עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על קיום רמת סיכון גבוהה לבריחתו ממשמורת חוקית".

ב"כ המשיב ציינה, כי ההחלטה לסווג את העותר סג"ב נשענת על שני אדנים; האחד, המידע המודיעיני העומד לחובתו משנת 2006, אליו הצטרפו ידיעות עדכניות בדבר כוונת בריחה והשני, התנהגותו המעורערת שמקורה במחלת נפש ממנה סובל העותר.

ב"כ העותר הטעימה, כי לא הוכחה הזיקה הנטענת בין מצבו הנפשי של העותר לבין סיכון אפשרי לבריחתו ממשמורת, ומשכך לא די במצבו הנפשי הרעוע כדי להקים עילה לסיווגו כסג"ב , שכן, אין נפקא מינא בין מחלתו, אשר לעיתים, בגינה נזקק העותר לתרופות או לאשפוז, לבין הגדרתו כסג"ב, אשר מטרתה מניעת הימלטות מבין כותלי הכלא.

במעמד הדיון בעתירה, עיינתי במידע החסוי שהוגש בהסכמת העותר, ממנו עולה, כי ההחלטה להמשיך ולסווג את העותר סג"ב נסמכת, רובה ככולה, על המידע משנת 2006. כל מידע אחר שהוצג, אין בו כדי לאשש את כוונות הבריחה. כפי שציינתי במהלך הדיון, חלוף הזמן – תקופה בת 5 שנים – מקימה עילה לבחינת הגדרתו של העותר מחדש. הדיון נדחה כדי לאפשר למשיב לתמוך טיעוניו, ככל שאלו כוונו לזיקה הקיימת בין החשש מפני בריחת העותר לבין מצבו הנפשי בחוו"ד מב"ן.

בכתב תשובה משלים שהוגש ביום 7.2.11 צויין כי:

"העותר חזר לאשפוז במב"ן סגור ביום 5.2.2011 ושהה שם עד 16.1.2011. ביום 19.1.2010 ניסיון פגיעה עצמית - ניסה לקפוץ במדרגות האגף- נכבל והוצא לבדיקת פסיכיאטר כאשר הוחלט על אישפוזו החל מיום הבדיקה, 20.1.2011 במב"ן סגורה ועד כה. במצב דברים זה שהעותר מאושפז במחלקת מב"ן סגורה, מצבו הנפשי מדבר בעד עצמו ולא ניתן לבחון שינוי סיווגו, דבר הכרוך במצב נפשי יציב".

להודעת העדכון לא צורפה חוו"ד מב"ן.

בתגובתה להודעה דלעיל, שבה ב"כ העותר וטענה, כי אין באמור לעיל משום ראיה לקיומה של זיקה בין מחלתו של העותר לבין הסכנה שמא יימלט. גבי דידה, אין באשפוזו כדי להצביע על קיומה של רמת סיכון גבוהה לבריחה.

בנסיבות האמורות, טענה ב"כ העותר כי החלטת המשיב להמשיך ולהגדיר את העותר אסיר סג"ב אינה סבירה ויש לבטלה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל.

החלטת המשיב לסווג את העותר אסיר סג"ב נסמכת, כאמור, על מידע ישן, בן למעלה מ- 5 שנים. לא נוספו במהלך השנים שחלפו אינדיקציות נוספות המעידות על כוונות העותר לברוח מבין כותלי הכלא.

מלכתחילה, נדחה הדיון כדי לאפשר למשיב להגיש חוו"ד מב"ן מעודכנת, אשר יתכן ותשפוך אור על הזיקה בין מצבו הנפשי של העותר לבין הסכנה הנשקפת הימנו, לכאורה, שמא יימלט. לנוכח אשפוזו, לא הוגשה חוות דעת מב"ן. ייתכן, כי בשל מצבו הנפשי המעורער של העותר, יש לסווגו כאסיר השגחה, עניין המצוי בשיקול דעתו של המשיב, אולם אין בכל האמור לעיל, כדי להוכיח כי נשקפת מהעותר סכנה של ממש, אף לא לכאורה, כי יימלט מבין כותלי בית הכלא. מנגד, אין להתעלם מההכבדה הניכרת שהסיווג גורם לעותר – הכבדה מיותרת, כך נראה, על רקע מחלתו הנפשית.

אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני מקבלת את העתירה ומורה על הסרת הגדרת העותר כסג"ב.

ניתן היום, ז' אדר ב תשע"א, 13 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ