אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נבטי העמק בע"מ נ' בנדיט

נבטי העמק בע"מ נ' בנדיט

תאריך פרסום : 12/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום רמלה
20403-02-13
04/12/2013
בפני השופט:
שרון צנציפר הלפמן

- נגד -
התובע:
יעקב בנדיט
הנתבע:
פרי גני בע"מ

החלטה

1. לפני התנגדות לביצוע שטר.

2. המבקש, מר יעקב בנדיט (להלן: המבקש) היה שותף עד לחודש פברואר 2012 בחברת פרי גני בע"מ (להלן: החברה החייבת). במהלך אותה תקופה, מסר המבקש למשיבה, חברת נבטי העמק בע"מ (להלן: המשיבה) שיק על-סך 20,000 ₪, על-גביו נרשם "שיק בטחון" (להלן: השטר), וזאת כ"ערבות אישית להבטחת תשלום עבור סחורות" (סעיף 1 לתצהיר המבקש). החברה החייבת, כך הוברר, נקלעה לחובות ומצוייה כיום בהקפאת הליכים.

3. בתצהירו פירט המבקש כי בעת מכירת חלקו בחברה החייבת, בחודש פברואר 2012, היה מצב החברה "חיובי וריווחי, בחברה עבדו כ- 26-30 עובדים ומחזורה השנתי היה כ-27,000,000 ש"ח (סעיף 3 לתצהיר). עוד פירט המבקש כי הוא מכר את חלקו בחברה החייבת לשותפים האחרים, שהינם בעלי החברה החייבת כיום. בהסכם בעל-פה שנכרת עם אותם שותפים, כך נטען, סוכם כי המבקש יקבל תמורת חלקו בחברה סכום מסוים "ובמסגרת זאת ערבותו והתחייבויותיו ימחקו/יעברו לקונה/לבעלים בפועל" (שם, שם). לטענת המבקש, שותפיו בעבר הונו אותו ולא הסירו את שמו, כמוסכם ביניהם, מערבות בלתי מוגבלת לחשבון החברה בבנק המזרחי טפחות. אף ככל שמדובר בשטר הנדון, כך נטען, "הובטח לחייב [המבקש] כי כל התחייבויותיו וערבויות שנתן יוחלפו בערבויות בעלי החברה אולם כשם שלא הסירו את התחייבויותיו האחרות לא הוסר שיק הבטחון הנ"ל שניתן לזוכה" (סעיף 5 לתצהיר).

4. המבקש העלה בתצהירו מספר טענות הגנה משפטיות. ראשית, טען המבקש כי לא קיבל כל תמורה כנגד השטר. המבקש טען כי בעלי החברה החייבת הונו אותו, שכן הותירו על כנן את ערבויותיו ואת השטר שנתן לביטחון לשם פעילות החברה עת היה בעלים במשותף עימם. שנית, טוען המבקש להעדר מיצוי ההליכים כנגד החברה החייבת בערבות זו. לשיטתו, מאחר שבהתאם לסעיף 27(א)(1) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, אין להגיש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר ש"ניתן פסק דין נגד החייב", ומאחר שלא ניתן פסק-דין נגד החברה החייבת וההליכים נגדה לא מוצו, הרי שלא ניתן לפנות אליו כערב. בהקשר זה ציין המבקש כי החברה החייבת מצויה כיום בהליכי הקפאת הליכים ויתכן כי תפרע את חובותיה. לבסוף טען המבקש כי הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל היא "מעשה פסול ושימוש לרעה בהליכי משפט" (סעיף 12 לתצהיר) וכי חיובו בחוב הנדון כמוהו "כמתן הכשר למעשי המרמה של בעלי [החברה החייבת] וחיוב [המבקש] שלא בצדק בחוב אשר אינו חב בו" סעיף 11 לתצהיר). המבקש צירף לתצהירו החלטות של בית המשפט המחוזי בנצרת, מהן עולה כי ניתן צו להקפאת הליכים כנגד החברה החייבת, אשר נועד לשמור על החברה החייבת כעסק חי, תוך מתן הזדמנות לניסיון הבראה של החברה החייבת, וכי צו זה הוארך מעת לעת.

5. בדיון שנערך בפני חקר בא-כוח המשיבה את המבקש בקצרה על תצהירו, ולמעשה כל שביקש היה לאמת כי המבקש חתום על השטר, וכי השטר ניתן על-ידי המבקש להבטחת חובותיה של החברה החייבת. במענה לשאלת בא-כוחו, השיב המבקש כי "השאיר שיק פתוח לביטחון אחרי זה מילאו תאריך. גם הסכום לא יכול להיות החלק שלי בחברה היה קטן" (עמוד 3, שורות 28-29 לפרוטוקול הדיון). טענה זו לא הועלתה בתצהיר המבקש.

6. בסיכומיו בפני טען בא-כוח המבקש כי בנסיבות העניין, שומה יהיה על בית המשפט להידרש לשאלת נסיבות מסירת השטר. בא-כוח המבקש הלין על ה"חקירה הטקטית", כהגדרתו, שבחר בא-כוח המשיבה לנהל "על מנת שלמבקש לא תינתן ההזדמנות, אנו משאירים את בית המשפט שלא פני האמת בפניו, בית המשפט לא קיבל תמונה מלאה" (עמוד 4, שורות 9-11 לפרוטוקול). בא-כוח המשיבה מצידו טען כי על בית המשפט להכריע לפי התצהיר שעומד בפניו, וכי תצהיר זה – כך על פי הטענה – אינו מגלה כל הגנה ולפיכך יש לדחות את הבקשה. עוד טען בא-כוח המשיבה כי מדו"ח המנהל המיוחד של החברה החייבת שצורף לבקשה עולה כי ניתן יהיה להגדיל את יכולת התשלום של החברה החייבת לכל היותר ל-35% מן החוב. במענה לכך טען בא-כוח המבקש כי מאז שהוגש הדו"ח התקיימו עוד מספר דיונים בפני בית המשפט, כי בנק המזרחי מימש נכסים שונים וכפועל יוצא פטר את המבקש ומחק את התביעה נגדו וכי נותרו כספים נוספים שהועברו לנאמן.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי המבקש הצליח, בדוחק, להציג הגנה לכאורה.

אכן, מוטב היה כי תצהיר המבקש ינוסח ביתר פירוט. כידוע, "כלל הוא שעל המבקש רשות להתגונן לפרט בבקשתו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את טענותיו כלפי התביעה" (ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, פ"ד כ(3) 265, 268 (1966)). "נתבע בדיון דחוף הרוצה ברשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין" (ע"א 385/59 החברה הארצישראלית לתעשיית כותנה נ' רחמני, פ"ד יד 49, 50 (1960). בהקשר זה, ברי כי אין מוטלת על בא-כוח הצד שכנגד החובה להשלים, במסגרת חקירת המצהיר, את הפירוט הנדרש. זאת ועוד. מרבית טענותיו של המבקש בתצהירו מכוונות כנגד שותפיו לשעבר, שהפרו, על פי הנטען, את הסיכום שהיה להם עם המבקש לפטור אותו מערבותו.

8. יחד עם זאת, המבקש העלה בתצהירו טענות נוספות, הנוגעות ליחסיו עם המשיבה, ואיני מוצאת לנכון, בשלב זה, לחסום לחלוטין את דרכו של המבקש ולמנוע ממנו את האפשרות להעלות טענות אלה במלואן בפני בית המשפט. כידוע, הזכות להתגונן היא "זכות דיונית בעלת מימד חוקתי... בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.09)). לאור האמור נפסק לא פעם כי גם במקרי גבול, בהם אין, על פני הדברים, סיכויים רבים שיעלה בידי המבקש להוכיח את הגנתו, הרי שדי שימצא גרעין הגנה בגרסת המבקש, כדי שלא תחסם בפניו הדרך לדיון מלא, במסגרתו יוכל לפרוש מלוא טענותיו בפני בית המשפט (השוו למשל: ע"א 519/65 קשת נ' ברזילי, פ"ד כ(2) 141, 143 (1966).

9. בנסיבות העניין סבורני כי עלה בידי המבקש להראות קיומו של גרעין הגנה כאמור. האיזון בין הגנתו הדחוקה של המבקש לבין הצורך לפתוח את שערי בית המשפט בפניו יעשה באמצעות התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ונותנת למבקש רשות להתגונן, אך זאת בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, ערובה בסך 7,000 ש"ח.

ככל שהמבקש יעשה זאת – תינתן לו רשות להתגונן באופן שהתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להגן ישמש ככתב הגנתו.

לאור סכום התביעה יעבור התיק לדיון בסדר דין מהיר, בהתאם לחלק ג', פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הוצאות ההליך יילקחו בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי

התיק יועבר למנ"ת לקביעת המשך ההליכים.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ