אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נבות להשקעות נ' רבינוביץ ואח'

נבות להשקעות נ' רבינוביץ ואח'

תאריך פרסום : 08/02/2010 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2751-08
03/02/2010
בפני השופט:
ורדה אלשייך

- נגד -
התובע:
נבות להשקעות
הנתבע:
1. עמנואל רבינוביץ
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

פסק-דין

פסק דין

עניינה של הבקשה בפני הוא צו מניעה אשר ניתן בקשר למקרקעין אשר הועברו מחייב שהפך פושט רגל לחתנו. במסגרת הדיון שנערך בפני, הסכימו הצדדים כי בשלב זה תינתן הכרעה אך ורק בסוגיה אחת, והיא הסוגיה האם עומדת הבקשה ב"רף העליון" של עשר שנים הנדרש לביטול הענקה לפי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל. זאת, באשר אין חולק כי אם ייקבע כי ממועד ההענקה הנטענת ועד למועד מעשה פשיטת הרגל (בענייננו: אי ציות להתראת פשיטת רגל), עברו יותר מעשר שנים, הרי שדין הבקשה כולה להיכשל מטעם זה, ואין עוד צורך לדון ביתרת המחלוקות שבין הצדדים.

לאור האמור לעיל, ניתנת החלטתי זו.

אף שהצדדים חלוקים גם בכל הנוגע למועד מעשה פשיטת הרגל (זאת נוכח התנהלות החייב בעת ההתדיינות בהתנגדות להתראת פשיטת הרגל, אשר לטעמם של המבקשים לקתה במשיכת זמן מכוונת), הרי שמעיון בעובדות עולה תמונה ברורה לפיה תקום או תיפול ההכרעה אודות השאלה, אימתי בוצעה ההענקה הנטענת. זאת, כאשר אם יקבע המועד בהתאם לעמדת המשיבים (מועד עריכת ההסכם ומתן ההתחייבות בדבר העברת או רכש המקרקעין), הרי שיתכן וחלפה תקופת 10 השנים. מאידך גיסא, אם יקבע המועד לזמן מאוחר יותר, על-פי שלבים מאוחרים יותר של העסקה, הרי שאף אם אלך לשיטת המשיבים בכל הנוגע במועד מעשה פשיטת הרגל, הרי שטרם חלפו עשר שנים – זאת, אף אם עניין לנו בתקופה ארוכה מאד הקרבה לאותו רף עליו, דבר אשר בנסיבות מסויימות עשוי להשפיע על ההכרעה לגופו של עניין (לעניין זה, ראה בין היתר בש"א 64204/99, בלייר נ' ליניבקר).

עיינתי בטענות הצדדים, והגעתי למסקנה ברורה בכל הנוגע בסוגיה זו של מחלוקת מקדמית.

ייחודה (ואי לכך אף חומרתה היתרה) של בקשה לביטול הענקה, הינה כי היא מסוגלת ומיועדת להחזיר את הגלגל לאחור, באורח אשר יפקיע הענקה של זכויות קנייניות שנעשתה לפני תקופה ארוכה. אין צורך להכביר מילים אודות העובדה, כי מכשיר חריף שכזה לא היה נדרש, מקום בו לא הוקנו אלא זכויות אובליגטוריות עתידיות, בדמות התחייבות ליתן דבר-מה במועד כזה או אחר החל מאוחר יותר. למעשה קיימת, מטיבם של דברים, הקבלה בעניין זה בין הענקה (שאינה אלא סוג של נתינה בלא תמורה) לבין האבחנות נשוא חוק המתנה. אלה מבחינות הבחן-היטב בין מתנה שהוענקה והושלמה, לעניינה קובע הדין אי-הדירות, לבין התחייבות ליתן מתנה בעתיד, אשר ממנה ניתן לחזור בתנאים מסוימים (כולל הרעה מוחשית במצבו הכלכלי של המתחייב להעניק).

זאת ואף זאת; את ההענקה, על שלביה השונים, יש וראוי לבחון לפי השפעתם, או ליתר דיוק ה"גריעה" שלהם ממצבת נכסי החייב. אי לכך, ולמעשה מכוחו של כל אחד משני הטעמים שהוזכרו לעיל, ספק גדול אם ניתן להתייחס להתחייבות אובליגטורית להעניק משהו כ"הענקה". לעניין זה, די אם אעיר כי לו היה המשיב שבפני מגיע למועד הקובע של פשיטת הרגל כאשר אין ברשותו אלא התחייבות של החייב להעניק לו נכס, הרי שוודאי שלא יכול היה לאכוף אותה על הנאמן.

יתר על כן; יש ממש בטענה, כי הענקה – כשמה כן היא, עניינה הקניה בפועל (בין אם באורח פיזי ממש, ובין אם על דרך של הקניית בעלות על-ידי רישום או בכל כלי אחר שמחייב טיבה של הזכות או הנכס שהוענקו).

יוצא, אם כן, כי במועד הנקוב בידי המשיבים טרם הוענק דבר, מלבד זכות אובליגטורית שעניינה התחייבות לבצע הקניה או הענקה במועד מאוחר יותר. זכות, אשר ספק אם לכשעצמה הייתה מעניקה למקבל יתרון מול הנאמן (למעט אולי היכולת להגיש תביעת חוב, אם היה עולה בידו להוכיח כי שילם בעבור אותה התחייבות).

המסקנה הינה כי ההענקה לכאורה (פעם נוספת אדגיש, כי בשלב זה איני קובעת ממצאים בכל הנוגע לתשלום תמורה בת-ערך ולתום-הלב, באורח שיאפשר קביעת ממצא, האם ברכש או הענקה עסקינן), יכול ונעשתה באחד משני מועדים אלו: המועד בו הועברה החזקה בנכס באורח פיזי, או מועד השלמת הפן הקנייני של העסקה ברישום. מובן, שלכל אחד ממועדים אלו, יתכן ותהא השלכה שונה על הסוג והעוצמה של ההקניה, אולם נושא זה אינו נדרש הכרעה במסגרת החלטתי זו.

לענייננו, די אם אקבע כי על-פניו, לא חלפו עשר שנים ממועד ההענקה לכאורה ועד למועד מעשה פשיטת הרגל; די בכך, בכדי להותיר בשלב זה את הצו על כנו (באשר, זאת לזכור, בשלב זה עניין לנו בשלב המקדמי של צו מניעה, ולא בשלב הביטול הלכה למעשה של ההענקה).

לאור האמור לעיל, אין לי אלא לקבל חלק זה בבקשה, ולהכריע בסוגיה מקדמית זו לטובת המבקש והמנהל המיוחד. זאת, באורח אשר פותח בפניהם את הדרך להגיש, בשלב מאוחר יותר, את הבקשה העיקרית לגופה.

עוד אעיר, בשולי הדברים; נוכח האמור לעיל, כמו גם נוכח התמיהות אשר עלו בדיון בכל הנוגע לחוות הדעת בדבר ערך הנכס, הרי שטוב יעשה מר בן אבי אם ימצא את הדרך להידבר עם המנהל המיוחד והמבקש ולהגיע עימם להסכמה.

נוכח המסקנה אליה הגעתי, יישא מר בן-אבי בהוצאות הנושה המבקש והמנהל המיוחד ובשכר-טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪ + מע"מ לטובת כל אחד מהם. להסרת ספק אעיר, כי הוצאות אלו מוטלות בגין הכרעה מקדמית זו בלבד, ואין להן קשר לתוצאת הדיון בביטול ההענקה, אם וכל שיערך בעתיד.

ניתן היום, י"ט שבט תש"ע, 03 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ