ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
53740-05-11
21/06/2012
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
- נגד - |
התובע:
משה נבון
|
הנתבע:
ענת חמו
|
פסק-דין |
פסק דין
ביום 23.4.10 בעלי הדין חתמו על הסכום לפיו התובע השכיר את ביתו לנתבעת החל מיום 01/05/10 עד ליום 30/4/11 עבור דמי שכירות חודשיים בסך 2800 ₪.
התובע עותר בתביעה זו לסכומים תוך טענה שהנתבעת הפרה את הסכם השכירות.
עיקר טענת התובע מתמקדת בשכר דירה בגין חודשים אוגוסט וספטמבר 2010 ולטענתו הנתבעת לא שילמה דבר בגין אותם חודשים. כמו כן בהסכמת בעלי הדין הנתבעת התחייבה לפנות את המושכר לפני מועד תום השכירות קרי ביום 1.3.11. לטענת התובע הנתבעת פינתה את המקום רק ביום 6.3.12 ולכן מגיע לו תוספת של 542 ₪.
מעבר לכך התובע טוען שהנתבעת לקחה מהגינה של הבית נדנדה והוא מבקש פיצוי של שווי הנדנדה אך אינו מציין כל סכום.
הנתבעת מצידה כפי שפרטה בכתב ההגנה לא היתה שבעת רצון מהמושכר מכל מיני סיבות ולמעשה לא שררו יחסים נוחים בין בעלי הדין. זו הסיבה אשר בגללה הגיעו להסכמה להפסיק את הסכם השכירות לפני תום התקופה. לטענתה, הנתבעת לא חייבת כלום בענין שכר דירה. בכתב ההגנה טוענת נמרצות ששילמה את דמי השכירות בגין חודש אוגוסט וספטמבר במזומנים לידי התובע. כמו כן טוענת הנתבעת שלא היתה הסכמה ביניהם שאם היא תפנה את הדירה באיחור, במספר ימים, הדבר יחייב אותה בסכום כלשהו ובפועל עזבה את הדירה ביום 3.3.12 ולא ביום 6.3.12.
באשר לנדנדה – הנתבעת טענה שהיא עברה לגור בחיפה בדירה ללא מרפסת. דובר בנדנדה זרוקה וכבדה שבא השתמשה בעת שהיתה במושכר אך לא היה לה כל אפשרות או רצון לקחת זאת עימה וכן לא עשתה זאת.
כנגד טענות הנתבעת התובע חזר וטען נמרצות שלא קיבל באף שלב מהנתבעת כל סכום במזומן ואם היה מקבל היה בוודאי מזכה את חשבונה.
לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:
1.בכל הנוגע לתשלום דמי השכירות, אני מעדיף את גרסת התובע מול גרסת הנתבעת. בתחילת הדרך אין מחלוקת שהנתבעת איחרה בתשלום דמי השכירות ולא שולם דבר בגין חודשים יוני ויולי אלא בתחילת אוגוסט היא שילמה באמצעות העברה בנקאית 5600 ₪ עבור אותם חודשים. מאותו יום ואילך ללא יוצא מן הכלל כל תשלומיה היו באמצעות העברה בנקאית ולא בוצעה תשלום באמצעות הוראה בנקאית בגין אוגוסט או ספטמבר אלא רק מאוקטובר ואילך.
זאת ועוד, כאשר התובע פנה לראשונה לאחותה של הנתבעת שהיא עורכת דין במקצועה בדרישה לקבל את כספי דמי השכירות אחותה השיבה לו במייל ואמרה "מבדיקה שערכתי מול ענת, ראשית לא זכור לענת כי לא הופקד שכר דירה בחודש מסוים", לא נטען באותו מייל שהסכום שולם במזומנים על ידי הנתבעת, דבר שיש לצפות שהנתבעת היתה זוכרת היטב אם היה אמת. לכן מסקנתי היא שדמי השכירות עבור אותם חודשים לא שולמה בפועל ושהנתבעת עדיין חייבת לתובע.
2.בכל הנוגע לנדנדה – לא שוכנעתי שהנתבעת לקחה את הנדנדה עבור עצמה. חוץ מזה התובע לא ניסה לכמת את הנזק שלו ולא ניתן לבית משפט הערכה לגבי שווי הנדנדה, לכן עתירתו בראש נזק זה נכשלה.
3.באשר לענין דמי השכירות בגין איחור יציאת הנתבעת מהדירה – דובר באיחור לא משמעותי ולא נגרם נזק מעשי לתובע ולכן הוא לא זכאי לקבל דמי שכירות.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5600 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות הדיון.
הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.