אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאשם ישהה במעצר עד להחלטת בימ"ש מחוזי בעניין ולאחר עיון בתסקיר מעצר

נאשם ישהה במעצר עד להחלטת בימ"ש מחוזי בעניין ולאחר עיון בתסקיר מעצר

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
10636-07
23/12/2007
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
הניה רושדי אבו רקייק
עו"ד אבי אזולאי
עו"ד גלית בננו
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד בת-עמי ברוט
החלטה

א.       ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיא הנדל) מיום 21.11.07 בת"ש 22021/07, בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

ב.       (1) נגד העורר הוגש כתב אישום בת"פ 8295/07 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. על פי הנטען, ביום 9.10.07 בשעה 17:00 או בסמוך לכך נהג העורר בכביש מספר 40 לכיוון באר שבע, כשהוא מסיע שני תושבי הרשות הפלשתינאית אשר שהו בישראל שלא כדין. במהלך הנסיעה עקף העורר רכב אחר תוך כדי חציית קו הפרדה רצוף. שני שוטרים שהבחינו בעקיפה הורו לעורר לעצור את רכבו, אך הוא לא ציית להוראתם, האיץ את מהירות רכבו והחל לנהוג בפראות, בעוד השוטרים דולקים אחריו בניידת. כפי הנטען, במהלך המרדף נסע העורר לכיוונו של שוטר אשר עמד במחסום שהוקם על מנת לעצרו, והפגיעה באותו שוטר נמנעה - על פי הטענה - רק עקב בריחתו של השוטר ממסלול הנסיעה. המרדף הסתיים כאשר רכבו של העורר התנגש ברכב אחר, כתוצאה נפגעו יושבי הרכב השני קלות ופונו לבית החולים. בגין מעשים אלו הואשם העורר בעבירות של הסעת שוהה בלתי חוקי, חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

          (2) עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים; נטען בה, כי נגד העורר קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו, ביניהן הודאתו כי נהג במהירות רבה ועקף כלי רכב תוך חציית קו הפרדה רצוף, עדויות השוטרים ועדויות נוספות הנוגעות גם לידיעת הנאשם בדבר העובדה שהוא מסיע תושבי שטחים. עוד נטען כי קיים חשש שהעורר יסכן את בטחון הציבור אם ישוחרר, בשים לב לאופי העבירות ולנכונות העורר לסכן חיי אדם בניסיונו להימלט מהשוטרים.

(3) בדיון בבית המשפט קמא טען בא-כוח העורר, כי העורר עבר את קו ההפרדה בחוסר תשומת לב ומתוך בהלה, וכי המחסום המשטרתי הוקם בנקודה בכביש שלא ניתן לראותה ממרחק, ולכן לא הייתה לעורר יכולת לעצור. כן הגיש בא כוח העורר חוות דעת ראשונית מאת מר חנניה דרעי, חוקר תאונות דרכים, לפיה לא יכול היה העורר להבחין בניידת שדלקה אחריו.

(4) בהחלטה מיום 30.10.07 קבע בית המשפט, כי עובדות המקרה מצביעות על מסוכנותו של העורר, וכי - נוכח עדויות השוטרים - חוות הדעת אינה מאיינת את התשתית בחומר החקירה לפיה היה העורר מודע להוראות המשטרה אך בחר להתעלם מהן. בית המשפט קבע, כי נהיגתו המסוכנת של העורר - הוא עצמו הודה בנסיעה במהירות של "אולי 150 קמ"ש" - נטתה לרף העליון של מדרג החומרה, ועל כן, ובעקבות פסיקתו של בית משפט זה, הורה על מעצרו עד תום ההליכים.

(5) כלפי ההחלטה הגיש העורר בקשה לעיון חוזר, בנימוק שבהליך הראשון טען בא כוחו נגד התשתית הראייתית ולא הציג חלופות מעצר. בית המשפט בחן את חלופת המעצר המוצעת, אך קבע בהחלטה נשוא הערר, מיום 21.11.07, כי אין בה כדי לאיין את החשש ששחרור העורר עלול להביא להפרת תנאי השחרור וביצוע עבירות נוספות, וזאת אף שהמפקחים שהוצעו עשו רושם חיובי. וכדברי בית המשפט "הקושי בחלופה - טמון באישיותו של המבקש ולא באישיותם של הערבים המוצעים". כנגד החלטה זו הוגש הערר דנא.

ג.       (1) בערר נטען, כי בחינת האירועים מעלה שאין מעשי העורר חמורים מעבירת תנועה גרידא. לטענת העורר, במהלך נסיעתו הבחין בשני בחורים שביקשו שיסיעם ברכבו, והוא עשה כן מבלי לחקור אחר זהותם. עוד נטען כי העורר לא  הבחין בניידת, וכי מעיון בחומר החקירה עולות אי-התאמות בין דוחות השוטרים המדווחים על המרדף. כפי הנטען, אף תיאור השוטרים לגבי נהיגתו הפרועה של העורר אינו עולה בקנה אחד עם המתואר בדוחות הפעולה, לפיהם איבדו השוטרים קשר עין עם רכבו של העורר. על כן, לשיטת העורר, שגה בית המשפט בקבעו שקיימת תשתית ראייתית לכאורית כנגדו. לעניין הנסיעה לעבר השוטר במחסום נאמר, כי השוטר הוזהר על-ידי סייר האויר, ועל כן תיאור הבריחה מהמכונית הנוסעת מוגזם, וכי ההתנגשות שסיימה את המרדף נבעה מהצבה לא תקנית של המחסום המשטרתי, ולא מנהיגה פראית של העורר. לסיכום נטען כי מכלול הראיות כנגד העורר אינו מעיד על מסוכנותו, ולכן אינו מצדיק מעצר עד תום ההליכים.

          (2) בדיון חזר בא כוח העורר על טענותיו כלפי התשתית הראייתית, בטענו ביסודיות ובפירוט כל הניתן לגבי חוסר בראיות לכאורה - מעבר לעבירות של עקיפה בקו לבן ונהיגה במהירות מופרזת, בהן הודה העורר. בא כוח העורר טען, כי העורר לא ידע העורר שהמשטרה דולקת בעקבותיו. בהקשר זה נטען, כי בשעת היממה בה התרחשו האירועים קשה להבחין באורות מהבהבים. עוד נטען, בהסתמך על בדיקות עד מומחה, כי בקטע הכביש בו נטען שהעורר חצה קו הפרדה רצוף מתחיל למעשה קו הפרדה מקווקו, וכן כי ממילא רוחב הכביש מאפשר עקיפה שאינה יוצרת סיכון משמעותי. נטען, כי תאונת הדרכים לה גרם העורר בטרם עצירתו נגרמה, אמנם, בשל נהיגתו המהירה, אך זאת מכיוון שהעורר לא ראה מראש את מחסום המשטרה, שהוצב אחרי עקומת הכביש, ואת המכוניות העומדות שם - ולמעשה מיקומו של המחסום בניגוד לתקנות הוא שגרם לתאונה. כן נטען לעניין האישום בהסעת שוהים בלתי חוקיים, כי אפילו ידע העורר שנוסעיו באו מן השטחים, לא היתה לו ידיעה לגבי אי-חוקיות שהייתם.

          (3) מנגד טענה באת כוח המדינה, כי יש ראיות למכביר כנגד העורר, על פי הראיות שבתיק. לשיטת המדינה היתה מהירות העורר 160 קמ"ש.

ד.        (1) לאחר עיון בחומר החקירה שוכנעתי, כי אין מקום להתערב בהחלטתו של סגן הנשיא המלומד כי קיימות ראיות לכאורה המקיימות עילה למעצרו של העורר. מעיון בדו"חות הפעולה עולה, כי אין להלום את טענת בא כוח העורר בדבר סתירות לגבי אמצעי האזהרה. דו"חות הפעולה של שני השוטרים שהיו בניידת המשטרה, השוטר יוסי כהן והמתנדב אלי מסלם - והם הרלבנטיים לעניין זה - עולים בקנה אחד, ועל פיהם היבהבו האורות המשטרתיים (הכחולים-לבנים) של הניידת מלכתחילה בעמדם בצד הכביש, ובהבחינם בעבירת העקיפה בקו רציף. בהקשר זה אציין, כי טענת העורר, שלא ראה את האורות, אינה מתיישבת, על פני הדברים, עם שעת האירוע ומועדו - לפני מחצית אוקטובר בסביבות השעה 17:20-17:00 - שאז שורר עדיין אור יום למשך זמן לא מועט, ואין המדובר בדמדומים. דבר זה גם אינו עולה בקנה אחד עם טענת העורר כי מיהר לסעודה שבתום צום הרמדאן, שהרי טרם ירד היום והמרחק לביתו לא היה גדול. לענין האורות גם טען חוקר התנועה (בדיון הארכת מעצר מיום 10.10.07 בבית משפט השלום בבאר שבע (בפני השופט טהר-לב) בתיק מ' 3622/07). מכל מקום, שני דו"חות הפעולה המשטרתיים מציינים, כי נעשו ניסיונות לאותת לעורר לעצור, אף אם אחד מציין את הדלקת הסירנה והשני את הכריזה. גם בדו"ח של סייר האויר צוין כי איש המשטרה (הקצין) יוסי כהן ציין בפניו, שנהג הרכב לא נענה לקריאותיו (שורה 5). אלה מקיימים את דרישת התשתית הראייתית לכאורית. זאת ועוד, מן הדו"חות של סייר האויר ושל השוטר בן שטרית, שעמד בנקודת החסימה, עולה, כי העורר ניסה לכאורה לעקוף את החסימה שנוצרה בכביש הן מימין, שם חנתה המשאית בשול הדרך, והן משמאל, שם נסע הרכב בו התנגש - ניסיון ההולם, על פני הדברים, את הטענה כי ניסה לחמוק מן המשטרה. "'ראיות לכאורה להוכחת האשמה' הן ... ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 146 - הנשיא ברק). דומני איפוא שצדק בית המשפט קמא בהכרעתו, כי מתקיימות ראיות לכאורה.

           (2) באים אנו לעניין החלופה. בא כוח העורר סבר כי נוכח עברו של העורר (הכמעט נקי) ובמצבו המשפחתי יש מקום לשחררו לחלופה, מה גם שבית המשפט התרשם מן הערבים. באת כוח המדינה טענה מנגד, כי מי שביטא במעשיו זלזול בוטה בחוק ובחיי אדם אין ליתן בו אמון.

           (3) בית משפט זה עמד לא פעם על כך ש"יש להילחם בנגע הנהיגה המסוכנת והפראית בין היתר באמצעות מעצר עד תום ההליכים" (דברי השופטת ברלינר בבש"פ 9701/06 מדינת ישראל נ' אלטסד (לא פורסם); ראו גם החלטות השופט לוי בבש"פ 329/07 אבו טראש נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ובבש"פ 412/07 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם נאמר כי "משטרת ישראל נאבקת בתופעה קשה בכבישי הארץ בכלל, ובכבישי הדרום בפרט, כאשר נהגים פורקי-עול מסכנים בדרך נהיגתם את חייהם של אזרחים תמימים", ואחת הדרכים להיאבק בכך "הוא להחזיק במעצר גם את מי שטרם הורשע, כאשר ברור כי שעה שהוא מתהלך חופשי הוא מהווה סכנה נמשכת לציבור". ראו ברוח זו גם בש"פ 3628/05 מרעי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)(השופטת חיות), בש"פ 6433/06 מדינת ישראל נ' אלקיעאן (לא פורסם). ציינתי: "הקו המרכזי שחוששני כי איני יכול שלא להצטרף אליו, הוא כי הנוהגים בנהיגה הפרועה על כל העבירות הנלוות, שאינם נתונים למורת החוק, מגלמים ככלל סיכון ממשי לבטחון הציבור". אל נשכח, כי כיום קשה לחלוק על כך שהמדובר ב"מכת אזור". עם זאת היו גם החלטות שיפוטיות שהורו על בדיקת חלופה (בש"פ 1245/05 אלאטארש נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת - כתארה אז - ביניש); בש"פ 347/05 קורעאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט ג'ובראן); בש"פ 5131/05 טארק סואעד נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופט עדיאל); ובסופו של יום המדיניות השיפוטית אינה פוטרת, כמובן, מהתיחסות לנאשם האינדיבידואלי.

           (4) התלבטתי בתיק זה. מחד גיסא הרושם העולה מהתנהגות העורר לפי הראיות לכאורה קשה, הן בעבירות גופן והן במה שנראה כגירסאות תמוהות שקשה להלמן באשר ללוח הזמנים, באשר לנוסעים שהיו עמו, ועוד. התנהגותו בפרשה מצביעה לכאורה על תעוזה ועזות פנים, קרי מסוכנות, ולא ייפלא - על פי החומר - כי התרשמות בית המשפט קמא היתה קשה. מאידך גיסא חזקה עלינו מצוות המחוקק בסעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996, שעל בית המשפט לודא כי "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה בתנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם פחותה". במקרה של בעל עבר כמעט נקי עד הנה, יש מקום לדעתי לתסקיר מעצר (סעיף 21א לחוק), כדי שבית המשפט יגבש את החלטתו שעה שלנגד עיניו תמונה מלאה ככל הניתן של העומד לפניו. עיינתי בדו"ח המחלקה לשירותים חברתיים של המועצה המקומית תל שבע, המתאר חיי משפחה תקינים של העורר, אך גם עוני. נחוצה התייחסות של שירות המבחן למבוגרים. לכן, מבלי לקבוע מסמרות או לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט קמא לאחר שיעיין בתסקיר, אבקש כי יוזמן תסקיר מעצר שיונח על שולחן בית המשפט המחוזי בתוך 14 יום; אני מקדים תודה לשירות המבחן. בית המשפט יחליט כטוב בעיניו. במובן זה של הזמנת התסקיר מתקבל הערר, והעורר ישהה במעצר עד להחלטה אחרת, שכאמור, איני מביע לעת זו דעה לגביה.  

           ניתנה היום י"ד בטבת התשס"ח (23.12.2007).

ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    הג

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ