אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאצר מרואן נ' מדינת ישראל

נאצר מרואן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 22/11/2017 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון ירושלים
8234-17
20/11/2017
בפני השופט:
י' עמית

- נגד -
המבקש:
נאצר מרואן
עו"ד רותם טובול
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד פנחס גורט
החלטה

 

 

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (הנשיא א' טל והשופטים ש' בורנשטיין וד' עטר), בעת"א 12820-08-01 מיום 28.8.2017. בפסק הדין, התקבלה עתירת המדינה נגד החלטה של ועדת שחרורים שהורתה על שחרור מוקדם של המבקש ממאסר.

 

רקע

 

  1. אין זו הפעם הראשונה שעניינו של המבקש מובא בפני בית משפט זה. בפסק דין מיום 7.12.2011, נדחה ערעורו של המבקש על הרשעתו. נפסק כי בדין הורשע המבקש בעבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה, עבירות מס (חשבוניות פיקטיביות), הלבנת הון ואלימות קשה כלפי אנשים שנקלעו לחובות. הערעור על גזר הדין התקבל באופן חלקי, ותקופת המאסר לריצוי בפועל הועמדה על 13 שנים, אשר צפויות להסתיים בשנת 2019 (ע"פ 9093/08). משחלפו שני שלישים מתקופת המאסר, המבקש הגיש בקשה לשחרור מוקדם. לאחר מספר דיונים בעניינו של המבקש, נעתרה ועדת השחרורים לבקשתו. ברם, המדינה הגישה עתירה מינהלית ובית המשפט קיבל את העתירה וביטל את החלטת ועדת השחרורים. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור שהועברה לדיון בפני הרכב. בהחלטה מיום 3.8.2016, נדחתה הבקשה, נוכח "ידיעות אשר מהוות אינדיקציה למסוכנות גבוהה ולכך כי שחרורו של המבקש עלול לפגוע בשלום הציבור". עם זאת, צויין כי "בהחלט ייתכן כי לחלוף פרק זמן נוסף, כמו גם לשילובו של המבקש בהליך טיפולי משמעותי, תהיה השפעה על החלטה עתידית בעניין שחרורו המוקדם" (ההדגשה במקור) (רע"ב 1649/16).

 

  1. ביום 25.5.2017 נרצח אחיו של המבקש על רקע פלילי. יום קודם לכן, חזר המבקש מחופשה לבית הסוהר.

 

  1. המבקש הגיש בקשה נוספת לשחרור מוקדם ממאסר. ועדת השחרורים התרשמה מהתנהלותו החיובית של המבקש, וציינה כי אין אינדיקציה לפעילות שלילית, גם לאחר רצח האח. לפיכך אישרה הוועדה את שחרורו המוקדם של המבקש. גם הפעם הגישה המדינה עתירה מינהלית וגם הפעם העתירה התקבלה. בפסק הדין מושא הבקשה הנוכחית, הדגיש בית המשפט לעניינים מינהליים, כי למרות התנהגותו התקינה של המבקש במהלך המאסר, האירוע של רצח האח משנה את התמונה. בפסק הדין נאמר: "איננו רואים עין בעין עם הוועדה את השפעת רצח אחיו של המשיב על מה שעלול לקרות אם ישוחרר על תנאי", והוסבר כי שחרורו של המשיב עלול לסכן אותו ואחרים. זאת, נוכח מידעים מודיעיניים שהוצגו, ועל אף הסכם סולחה שנערך לאחר הרצח. לפיכך בוטלה החלטתה של ועדת השחרורים, ומכאן הבקשה לרשות ערעור המונחת לפניי.

 

הבקשה לרשות ערעור ותגובת המדינה

 

  1. בבקשה נטען כי היא מעוררת שאלות משפטיות הנוגעות לבירורים שערכה ועדת השחרורים בעניינים מודיעיניים. המבקש טען, כי בית המשפט לעניינים מינהליים שגה כאשר התערב בשיקול דעתה של ועדת השחרורים ללא עילה מספקת. צויין כי בית המשפט לא נתן דעתו לכך שוועדת השחרורים שוחחה עם "גורם בשב"ס" – כנראה קמ"ן בית הסוהר – שהפיג את החששות בעניין הידיעות המודיעיניות. בנוסף, נטען כי החשש מפני פגיעה במבקש אינו מצדיק את המשך המאסר, ומכל מקום חשש זה אינו מבוסס שהרי המבקש ממשיך לצאת לחופשות. לצד זאת נטען, כי אם המידע שבידי המשטרה מבוסס דיו – אזי עליה לפעול למניעת הפעילות הפלילית. טענות נוספות הן כי בית המשפט לעניינים מינהליים לא העניק משקל הולם להסכם הסולחה, וגם תכנית השיקול של רש"א לא זכתה למשקל הראוי לה. לא נפקדה מהבקשה לרשות ערעור גם טענה לאפליה בין המבקש לבין שותפיו לביצוע העבירות, שזכו זה מכבר בשחרור מוקדם ממאסר.

 

  1. בתגובה לבקשה, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף משום שהיא מתמצה בנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש; וגם לגופה, בהעדר עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. המשיבה ציינה כי המבקש לא העלה בפני בית המשפט טענה הנוגעת לבירור הטלפוני שערכה ועדת השחרורים עם קצין המודיעין, ובנסיבות אלה אין מקום להידרש אליה בשלב זה. כן הודגש בתגובת המשיבה, כי כדי לזכות בשחרור מוקדם ממאסר, הנטל הוא על המבקש להוכיח שאין בכך סכנה לשלום הציבור. נטען כי התנגדותה של משטרת ישראל לשחרורו המוקדם של המבקש מבוססת על ידיעות מהימנות, והמבקש לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו בהקשר זה. כן הוזכרה חומרת העבירות שבהן הורשע המבקש, כמו גם עברו הפלילי המכביד. נוכח האמור ברע"ב 1649/16, הוסיפה המשיבה כי השתלבותו של המבקש בקבוצה טיפולית אחת אינה עולה כדי הליך טיפולי "משמעותי" דיו. עוד סבורה המשיבה, כי החשש מפני פגיעה במבקש נכלל בחשש "לשלום הציבור" ומהווה שיקול לגיטימי. לבסוף נטען כי יש לדחות את הטענה לאפליה ואת הטענה כי תכנית רש"א מפחיתה במידה מספקת את המסוכנות הנשקפת משחרורו של המבקש.

 

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ