אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאסר נ' אדיב

נאסר נ' אדיב

תאריך פרסום : 08/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
12013-11-08
04/02/2010
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
תייסיר ח'ליל נאסר
הנתבע:
דניאל אדיב
פסק-דין

פסק דין

1.בחודש 10/2008 הסכימו הצדדים כי הנתבע ישכור מהתובע שתי חנויות (להלן: "הנכס") המצויות בבעלות התובע בשפרעם. מאחר והנתבע ביקש לשכור את שתי החנויות ולחבר ביניהן ולהתאים את הנכס לשימושו, הוסכם כי הנתבע יהיה רשאי לבצע שינויים בנכס לרבות הריסת הקיר המפריד בין שתי החנויות כאשר הוסכם שעד לסיום השיפוץ (שיערך כחודש ימים) לא ישלם הנתבע את דמי השכירות אשר הועמדו על הסך של 1,800 ₪.

2.הנתבע החל בשיפוצים, אולם זמן קצר לאחר תחילתם בוטל הסכם השכירות בין הצדדים. הנתבע לא השלים את השיפוצים ועזב את הנכס כשהוא באמצע ביצוע עבודות במצב שלא ניתן לעשות בו שימוש ללא ביצוע תיקונים כפי שעולה מהתמונות שצירף התובע.

3.הצדדים חלוקים ביניהם באשר לסיבה שהביאה לביטול הסכם השכירות כאשר התובע טוען כי הסיבה לכך היתה שהנתבע התחרט, החליט שעלות השכירות גבוהה מדי עבורו ולפיכך, עזב את הנכס ואילו הנתבע טוען כי לאחר שהחל בשיפוץ, דרש ממנו התובע כי חלק מדמי השכירות ישולמו שלא כנגד חשבונית ("בשחור"), דבר שהוא סרב לו ובשל כך, בוטל ההסכם בין הצדדים.

4.התובע מבקש לחייב בתביעתו זו את הנתבע בתשלום דמי שכירות לחודש אחד וכן את עלות הנזקים והתיקונים, בסך של 9,760 ₪, כפי שפורטו בחוות דעת מטעמו ואשר נדרשו לצורך השמשת הנכס.

במהלך הדיון התברר כי התובע לא ביצע בעצמו את שיפוץ הנכס לאחר עזיבת הנתבע, אלא שהשוכר הבא ששכר את הנכס החל מחודש 3/2009 (להלן: "השוכר") הוא שביצע את העבודות הנדרשות לצורך הכשרת הנכס לשימושו, וזאת כנגד הסכמת התובע להפחית מדמי השכירות ששילם אותו שוכר.

5.לאחר שמיעת העדויות בפני, אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע באשר לנסיבות שהביאו לביטול ההסכם, דהיינו כי משהעלה התובע דרישה כי חלק מדמי השכירות ישולמו שלא כנגד חשבונית, החליט הנתבע כי אין הוא מעוניין לשכור את הנכס בתנאים אלו.

אמנם התובע העיד עד מטעמו אשר אמור לתמוך בטענתו כי הנתבע עזב את הנכס משהסתבר לי כי העסקה אינה כדאית עבורו, אולם אינני מוצאת לסמוך על עדות זו שכן מדובר באדם השוכר נכס אחר מהתובע וברור לחלוטין כי בא לסייע לתובע בהוכחת גרסתו, וממילא עד זה ציין כי איננו יודע דבר אודות סכום הכסף שסוכם בין הצדדים או באם אכן העלה התובע דרישה לתשלום כסף ב"שחור".

6.אין בהעדפת גירסת הנתבע כדי לפטור את הנתבע מחובתו להשיב את המצב לקדמותו שכן בעת ביטול ההסכם כל צד חייב בהשבת אשר קיבל מכוח ההסכם, ולפיכך היה על הנתבע להשיב את הנכס לידי התובע במצב שבו קיבלו או לכל הפחות להשאיר את הנכס במצב שניתן להשתמש בו ללא צורך בהשקעת משאבים נוספים. אמנם ניתן להפחית מעלות ההשבה את "השבח" שגרם הנתבע לנכס עד למועד ביטול ההסכם, אולם במקרה דנן לא הוכח כי היה בביצוע העבודות על ידי הנתבע עד להספקתן כדי להשביח באופן כלשהו את הנכס, אלא היפוכו של דבר.

מהתמונות ולמעשה גם מהודאתו החלקית של הנתבע, ברור לחלוטין כי בעת עזיבת הנכס הוא לא היה ראוי לשימוש והשאלה העיקרית שבמחלוקת הינה עלות התיקונים והשיפוצים שהיה צורך לבצעם על מנת להכשיר את הנכס לשימוש, והאם עלויות אלו כוללות גם את הקמת הקיר המפריד בין שתי החנויות, שאין מחלוקת כי הנתבע שבר לצורך שימושו בנכס ובהסכמת התובע.

7.עדויות התובע באשר לעלויות בהן נשא (בדרך של הפחתת דמי השכירות לשוכר), היו בלתי עקביות כאשר בדיון הראשון טען כי השכיר כל אחת מהחנויות ב- 800 ₪ וזאת לאחר שהשוכר החדש בנה את הקיר מחדש ומשתמש בשתיהן בנפרד. באותו דיון העיד התובע כי השוכר ביצע את השיפוצים הנדרשים ובשל כך, לא שילם חודשיים שכירות ביחס לאחת החנויות (סכום השווה ל-1,600 ₪ לפי גירסה זו) ובנוסף שילם לו התובע כסף (בסכום שלא ננקב על ידו) כחלק מהשתתפותו בעלויות השיפוצים.

לעומת זאת בדיון הנוסף אליו הוזמן השוכר, טען הלה כי אכן ביצע את השיפוצים של החנות לרבות ריצוף מחדש והקמת הקיר (תיקונים שללא ספק נדרשים בעקבות העבודות בהן החלה הנתבע). בהתאם למוסכם בינו לבין התובע, הוא אמור היה לשלם 1,500 ₪ עבור שתי החנויות אולם לאור ביצוע השיפוץ על ידו, הוסכם כי דמי השכירות יופחתו ויעמדו על הסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

8.התובע הציג, באמצעות השוכר, את הסכם השכירות שנערך בין הצדדים ואשר על גביו הוסף בכתב יד, מבלי שהצדדים הוסיפו חתימתם ליד תוספת זו, את דבר הפחתת דמי השכירות כאמור לעיל.

9.הנתבע טוען כי אין לתת אמון בעדויות התובע והשוכר שכן, העובדה שהתוספת בכתב יד הוספה ללא שהצדדים חתומים עליה, מעידה על כך כי הדבר נעשה לצורך המשפט בלבד ועל מנת להוכיח טענת התובע כי אכן הפחית את דמי השכירות לשוכר. לאור טענה זו, הוריתי לתובע להמציא את החשבוניות שהוציא לשוכר בגין דמי השכירות ואשר מהם עולה כי דמי השכירות אכן נגבו ממנו בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ וזאת למשך כל תקופת השכירות מחודש 3/2009 ועד לחודש 12/2009. טענת הנתבע כי ההסכם והחשבוניות אינם משקפים את המצב לאשורו (טענה ממנה משתמע כי השוכר משלם לתובע סכומים נוספים ללא חשבונית, כפי שהוא נדרש לעשות), לא הוכחה בפני ואינני מוצאת לנכון לקבוע כי החשבוניות אינן משקפות את התשלום המבוצע בפועל.

10.על אף הסתירה האמורה בין עדותו של התובע ביחס להסדר אליו הגיע עם השוכר, לבין עדות השוכר, ומשהתברר כי בניגוד לגרסתו המקורית לא מחל לשוכר על תשלום חודשיים שכירות לצורך מימון השיפוצים אלא הפחית את דמי השכירות השוטפים לצורך זה, אינני סבורה כי יש בדבר לסייע לנתבע ולהביא לדחיית התביעה משהלה אישר למעשה כי אכן הותיר את החנות במצב המצריך ביצוע עבודות ותיקונים. אלא שאין בעדויות התובע לבסס את טענתו באשר לעלות השיפוצים בהתאם לחוות הדעת שכן, בין אם לפי גרסתו הראשונה ובין אם לגרסת השוכר באשר לאופן ההתחשבנות עם השוכר החדש, לא הצליח התובע להוכיח כי נשא בעלות העולה על סך של כ- 3,000 ₪ בגין השיפוץ הנדרש לנכס.

11.בנסיבות אלו, אין מקום לבסס את התביעה על חוות דעת תיאורטית מקום בו בוצע השיפוץ בפועל, ככל הנראה על ידי השוכר, ואין מקום לפסוק סכום העולה על הסכום בו נשא התובע בפועל בדרך של הפחתת דמי השכירות. אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 3,000 ₪ עבור עלות השיפוצים.

אינני מחייבת את הנתבע לתשלום דמי שכירות לחודש נוסף שכן מששוכנעתי כי הסיבה לביטול ההסכם בין הצדדים נעוצה בהתנהגות התובע אין מקום לחייב את הנתבע בתוצאות התנהלות זו שהביאה לכך שהתובע הפסיד דמי שכירות לתקופה של חודש, כטענתו. לכך יש להוסיף את העובדה כי ממילא הנכס לא הושכר במשך תקופה ארוכה לאחר עזיבת הנתבע ועד לחודש 3/2009, כאשר במהלך תקופה זו, אפילו לא עשה התובע את הנדרש על מנת להשמיש את הנכס ולפיכך לא יכול היה להוכיח טענתו כי נדרש חודש לבצע את העבודות או כי הפסיד דמי שכירות לחודש בגינם.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 3,000 ₪ וכן לשאת בהוצאות התובע בסך של 500 ₪ אשר נפסקים בהתחשב בעובדה כי התובע לא התייצב לאחד הדיונים. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הפיקדון שהפקיד התובע, יוחזר לידיו.

ניתן היום, כ' שבט תש"ע, 04 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ