אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאמן ואח' נ' צפת ואח'

נאמן ואח' נ' צפת ואח'

תאריך פרסום : 17/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית שמונה
44075-05-10
13/11/2011
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
1. אליה נאמן
2. ניסן נאמן
3. ירדנה נאמן

הנתבע:
עיריית צפת

פסק דין

1. פסק-דין זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד וזאת מכוח הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 29.7.11.

הסכמת הצדדים הינה להכרעה על דרך הפשרה כשסכומי פסק הדין יוגבלו לגבולות שבין 10,000 ₪ ל-35,000 ₪.

2.המדובר בתביעה בגין נזקי גוף, אשר נטען כי נגרמו לתובע 1 (להלן: "התובע"), שהינו קטין יליד 1998, כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 17/5/08.

לטענת התובעים, התאונה אירעה עת נתקל התובע בחלק שבור ו/או מפורק בשפת מדרכה, אשר בתחום שיפוטה של הנתבעת.

ממקום התאונה הובהל התובע לביה"ח זיו בצפת, שם אובחן שבר של הרדיאוס ואולנה שליש אמצעי עם תזוזה וכן כאבים ודפורמציה באמה ימנית. התובע אושפז ונותח, ידו גובסה עד מעל המרפק.

3.לתובעים אין טענה כי נותרה לתובע נכות לצמיתות. יחד עם זאת, לטענתם של התובעים, בהתייחס למסמכים הרפואיים שהוגשו ולעובדה שידו הדומיננטית של התובע גובסה לתקופה של חודש וחצי, יש לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל במכפלת הסכום שהיה נפסק לו היה מדובר בתאונת דרכים.

כן טענו התובעים, כי הינם זכאים לפיצוי בגין ההוצאות לטיפולים הרפואיים ולנסיעות לטיפולים הרפואיים בסכום של 5,000 ₪ ולפיצוי בגין עזרת צד ג' בסכום של 15,000 ₪.

לאור האמור, טענו התובעים כי יש לפסוק פיצויים בסכום המקסימאלי עליו הסכימו הצדדים.

בהתייחס לשאלת האחריות, הפנו התובעים לחובה החקוקה החלה על רשות מקומית ועל הפסיקה אשר ניתנה ביחס לרשלנות של רשות מקומית המאפשרת קיום מפגעים ומכשולים ברשות הרבים בתחומה.

צד ג' – אימו של התובע, טענה, כי אין מקום בנסיבות להטיל עליה אחריות כלשהי וכי החבות לתקינות המדרכות, חלה על הרשות המקומית, בכל מקרה.

4.לטענת הנתבעת, על ביהמ"ש להביא בחשבון כי לא הומצאה כל ראיה או אסמכתא לכך שהפגיעה אירעה דווקא כתוצאה מאותו מפגע ויש ספק אם התובע לא נפגע בנסיבות אחרות. הנתבעת הפנתה למסמכים הרפואיים, לרבות למועדים המצוינים בהם וכן לתשובות לשאלון שמסרו התובעים, בהם לא נמסרה,לטענתה, גרסה אחידה, ביחס לנסיבות הפגיעה. עוד הפנתה הנתבעת, למצבו הרפואי של התובע, עובר לתאונה, למגבלת הראייה ממנו הינו סובל ואשר בגינה אף קיבל תעודת עיוור. הנתבעת טענה, כי בגין מגבלה זו מרבה התובע ליפול ולהיפצע, ובעבר אף נחבל באותה יד. הנתבעת טענה, כי יש להטיל על התובע אשם תורם בגין העובדה שהיה צריך להיות מודע למגבלת ראייתו וכן נוכח העובדה שמדובר במפגע הסמוך לביתו ואשר לא מן הנמנע שהכירו. כן טענה הנתבעת, כי יש להטיל את מלוא האחריות על אימו של התובע, אשר למרות מצבו הרפואי של בנה, לא השגיחה עליו ולא ליוותה אותו כראוי.

לאור כל האמור, טענה הנתבעת כי יש לפסוק פיצוי בגבול הסכום המינימאלי עליו הסכימו הצדדים וכי אף, הוצאות העבר הינן נזק מיוחד אשר לא הוכח.

דיון:

5. כבר בראשית הדברים אדגיש, כי בעובדה שהצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, יש להצביע על כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת, אשר יהיו בה קביעות וממצאים חד משמעיים ביחס למי מהצדדים.

בעניין זה כבר נקבע בפסיקה:

"הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "יקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה- המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי- בין ערכים מתנגדים. דווקא החיפוש אחר ערכים ובהם החיפוש אחר האמת מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים (ראה אהרון ברק- על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז (תשנ"ו) 11).

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים" (ת"א (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ. בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ).

כפי שהובהר והוסכם על ידי הצדדים, פס"ד זה אשר ניתן על דרך הפשרה אינו מנומק. בעניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו וכן ראה ע"א 1229/08 הראל חברה לביטוח בע"מ נ. יפה יוסף ואח').

6.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובכל המסמכים שהוגשו מטעמם, לרבות התמונות שהגיש ב"כ התובע, שוכנעתי כי אין לקבל את טענות הנתבעת לעניין אחריות צד ג', או אשם תורם מצידו של הקטין, שהיה כבן 10 ביום התאונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ