אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאטור נ' משרד הפנים

נאטור נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 19/01/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
15193-12-10
19/01/2011
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
מחמד נאטור
הנתבע:
משרד הפנים ע"י פרקליטות מחוז ירושלים
פסק-דין

פסק דין

1.עתירה זו תוקפת את סירובו של המשיב לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות שהגיש עותר 1 (להלן – העותר), המחזיק ברישיון לישיבת קבע בישראל, עבור אשתו, עותרת 2 (להלן – העותרת), שהנה אזרחית ירדן. כפועל יוצא מהחלטה זו מסרב המשיב לאפשר את כניסתם לישראל במסגרת ההליך המדורג של העותרת ושל עותר 4, ילדם בן השנתיים של בני הזוג, שנולד בירדן ושוהה בירדן יחד עם אמו-העותרת. העותר נכנס לישראל ביום 26.7.10 יחד עם עותרת 3, בתם בת הארבע של בני הזוג, אף היא ילידת ירדן.

2.בקשת איחוד המשפחות הוגשה בחודש אפריל 2008 ונדחתה ביום 16.11.08 בנימוק שבשנתיים שקדמו להגשתה התגורר העותר בירדן ולא קיים מרכז חיים בישראל. בעקבות ערר שהגיש העותר על החלטה זו, קיבל המשיב ביום 9.2.09 החלטה נוספת בה שב ודחה את הבקשה, תוך הוספת נימוק חדש לדחייה, הנעוץ בטעמים ביטחוניים לפיהם "ברשות גורמי הביטחון מידע לפיו בני משפחת המוזמנת קשורים לגורמים המעורבים בפעילות המהווה סיכון לביטחון המדינה". העותר הגיש ערר גם על החלטה זו, ומשלא ניתנה החלטה בערר משך תקופה ארוכה הגישו העותרים ביום 20.12.09 השגה לוועדת ההשגה לזרים. ההחלטה בהשגה התעכבה בשל אי-הגשת תגובת המשיב להשגה. לפיכך פנו העותרים ביום 24.5.10 בעתירה לבית משפט זה (עת"מ 37856-05-10). בפסק דין מיום 25.7.10 נצטווה המשיב להגיש את תגובתו להשגה עד ליום 1.9.10. התגובה הוגשה ביום 29.7.10; העותרים השיבו לתגובה; וביום 24.11.10 ניתנה החלטת ועדת ההשגה הדוחה את ההשגה. החלטת הוועדה התמקדה במניעה הביטחונית וקבעה כי על פי ההלכה שנפסקה בעע"מ 1038/08 מדינת ישראל נ' געאביץ (מיום 11.8.09) ובנוהל משרד הפנים מס' 5.2.0015 שעודכן בעקבותיה (להלן – הנוהל), היה על משרד הפנים לערוך לעותרים שימוע לפני דחיית הבקשה מטעמים ביטחוניים. מאחר שעריכת השימוע ומתן החלטה חדשה בעקבותיו קודמים להגשת השגה, נדחתה בקשת העותרים לכך שוועדת ההשגה תעיין במידע הביטחוני עליו נסמכת ההחלטה, ונקבע כי עליהם לפנות למשיב במכתב שימוע מפורט לענין המניעה הביטחונית, ורק אם השימוע לא יועיל והמניעה הביטחונית לא תוסר – להגיש השגה. הוועדה הוסיפה כי סוגיית מרכז החיים של העותר בישראל תתעורר רק אם וכאשר תוסר המניעה הביטחונית. עם זאת, ומעבר לצורך, מאחר שהעותר אישר כי שהה בירדן לצרכי לימודים מאז חודש ספטמבר 2005 ועד חודש אוקטובר 2009, ומאחר שבירדן גם נולדו שני ילדיו, הרי שלא ניתן לומר כי מרכז חייו היה בישראל בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לאיחוד משפחות. אם תוסר המניעה הביטחונית ומרכז חיי העותר יימצא בישראל, יוכלו העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות ולאשרת כניסה לישראל, אשר תיבחן בהתאם לנוהלי המשיב.

3.העותרים טוענים כי שהותו של העותר בירדן (בין השנים 1999 עד 2009 עם הפסקה בישראל למשך שנה אחת ב-2004) נועדה מלכתחילה למטרת לימודים. בהיות מטרה זו זמנית, לא היה בה להעביר את מרכז חייו של העותר לירדן אלא מרכז החיים נותר כל העת בירושלים. אשר למניעה הביטחונית טוענים העותרים כי מאחר שהמשיב אינו מייחס לעותרת עצמה פעילות המסכנת את ביטחון המדינה (מניעה ביטחונית ישירה), אלא הסכנה המיוחסת לה נובעת ממידע הקושר את בני משפחתה לפעילות כאמור (מניעה ביטחונית עקיפה), הרי שבהיות העותרת אזרחית ותושבת ירדן לא ניתן לדחות את הבקשה בשל אותה מניעה ביטחונית עקיפה. מניעה כזאת, טוענים העותרים, יכולה להילקח בחשבון רק במסגרת בקשה לאיחוד משפחות שחל עליה חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן – חוק הוראת שעה). חוק זה חל רק על תושבי אזור יהודה ושומרון וחבל עזה וכן על תושבי המדינות המנויות בתוספת לחוק, שירדן אינה בתוכן. לכן די במה שנטען על ידי העותרים בערר שהגישו למשיב – ערר שטרם ניתנה בו החלטה עד היום – ובטענותיהם בפני ועדת ההשגה, כדי שהמניעה הביטחונית תוסר. העותרים מבהירים כי הם מוותרים על הזכות לשימוע נוסף, וכי הם מבקשים שבית המשפט יקבע מועד דיון בעתירה במהלכו יעיין בחומר הסודי עליו ביסס את המשיב את המניעה הביטחונית.

4.בהחלטתי מיום 5.1.11 התבקשו העותרים לנמק מדוע עתירתם לא תידחה על הסף מן הטעם שסעיף 3ד לחוק הוראת שעה, בנוסחו העדכני מאז תיקונו ביום 28.3.07, מכיר בקיומה של מניעה ביטחונית עקיפה כעילה לכך ש"לא יינתן רישיון לישיבה בישראל לכל מבקש אחר שאינו תושב אזור", ולא רק למבקש שהוא תושב אזור או תושב מדינה המנויה בתוספת לחוק. בתגובתם מיום 10.1.11 העותרים אינם חולקים על תחולת סעיף 3ד במקרה זה. אף-על-פי כן סבורים הם כי אין מקום לדחיית העתירה על הסף, שכן לדעתם הם מיצו את הליך השימוע בכך שהגישו ערר על הסירוב הביטחוני, אותו הם מבקשים לראות כשימוע תוך ויתור על זכות לשימוע נוסף. כמו כן, החלטת המשיב לדחות את בקשתם אינה מבוססת רק על מניעה ביטחונית אלא גם על הקביעה בדבר העדר מרכז חייו של העותר בישראל, שאף אותה תוקפת העתירה.

5.עמדת העותרים אינה יכולה להתקבל. מאחר שסעיף 3ד לחוק הוראת השעה (להבדיל מסעיפים אחרים של החוק) חל גם על העותרת, אף שהנה אזרחית ותושבת ירדן, הרי ששר הפנים אינו רשאי להעניק לעותרת רישיון ישיבה בישראל "אם קבע... בהתאם לחוות דעת מאת גורמי הביטחון המוסמכים, כי תושב האזור או המבקש האחר או בן משפחתם עלולים להוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל; בסעיף זה, 'בן משפחה' – בן זוג, הורה, ילד, אח ואחות ובני זוגם" (ההדגשה הוספה). העותרת הנה בגדר "כל מבקש אחר שאינו תושב אזור" הנזכר בסעיף 3ד, אשר גם עליו חלה ההוראה הנזכרת. בהחלטת משרד הפנים מיום 9.2.09 נקבע כי בני משפחתה של העותרת מהווים סיכון לביטחון המדינה. משרד הפנים אינו רואה בקביעה זו סוף פסוק אלא מוכן לאפשר לעותרים לסתור אותה באמצעות העלאת טענות מפורטות נגדה בכתב, בהתאם לחובה שהוטלה על משרד הפנים בהלכת געאביץ ועוגנה לאחר מכן בנוהל. העותרים מצדם לא הראו כי ניצלו ומיצו אפשרות זאת. אמנם העותר הגיש ערר על ההחלטה מיום 9.2.09. אולם הערר לא צורף לעתירה, למרות שערר העותר על ההחלטה הקודמת של המשיב מיום 16.11.08 צורף כנספח ד' לעתירה, ולמרות שתגובת העותרים לוועדת ההשגה צורפה כנספח י' לעתירה. הצירוף הסלקטיבי של מסמכים לעתירה מתקשר אל קביעת ועדת ההשגה (בסעיף 34 להחלטתה) כי עררו של העותר (שהוצג בפני הוועדה אך לא בפני בית המשפט) "אין בו התייחסות ממשית לעילת המניעה הבטחונית, למעט הכחשה גורפת למעורבות פלילית או המסוכנת לבטחון המדינה". גם בתשובת העותרים לתגובת המשיב להשגה (שלהבדיל מהערר הוגשה על ידם לבית המשפט) הוכחש בסתמיות (בסעיפים 17-16) קיומו של עבר ביטחוני לקרובי משפחתם מדרגה ראשונה, ונטען כי "העבר הבטחוני המוכחש של קרובי המשפחה כאן, איננו רלוונטי בכלל". כאמור, טענה זו אינה נכונה מבחינה משפטית. לפיכך היה על העותרים להתכבד ולפרט בפני המשיב את טענותיהם בנוגע לכל אחד מבני המשפחה מדרגה ראשונה של העותרת, למצער אלו שמיוחס להם קשר לגורמים המעורבים בפעילות המהווה סיכון לביטחון המדינה; ואם העותרים נזקקו לפרטים נוספים לגבי המניעה הנטענת כדי למקד את טיעונם – היה באפשרותם לפנות אל המשיב בבקשה לקבלת פרפראזה נוספת ומפורטת יותר לגבי אותה מניעה (בהתאם לחובות שהוטלו על המשיב בהלכת געאביץ בסוגיית מידת הפירוט בפרפראזה הגלויה). הימנעות העותרים מעשות כן לא זו בלבד שמהווה אי-מיצוי ההליכים הפתוחים בפניהם בלשכת רשות האוכלוסין במזרח ירושלים בה טופלה בקשתם, אלא גרמה גם לכך שוועדת ההשגה לזרים נמנעה (על יסוד סעיף 2.7 לנוהל) לעיין בחומר הביטחוני עליו מבוססת עמדת גורמי הביטחון כדי לבחון את צדקת החלטת המשיב. בכך סוכלה גם האפקטיביות של שלב הסינון השני אותו על החלטת משרד הפנים לעבור טרם הגעתה לשולחנו של בית המשפט, הוא הליך ביקורתה של ועדת ההשגה. התנהלות העותרים, הבאה לידי ביטוי בהימנעותם מהעלאת טענות מפורטות בנושא המניעה הביטחונית העקיפה המיוחסת לעותרת, לוקה אפוא באי-מיצוי כפול של ההליכים המוקדמים אותם חייב כל עותר לנקוט לפני הפנייה לבית המשפט: הן טיעון בפני רשות האוכלוסין והן טיעון בפני ועדת ההשגה לזרים. די בכך כדי לדחות את העתירה על הסף (בג"ץ 8957/06 אילייבסקי נ' משרד הביטחון, מיום 10.12.06; בג"ץ 1606/06 שאער נ' פרקליטות המדינה, מיום 27.2.06).

6.נכון הדבר כי העותרים אינם מסתפקים בתקיפת קביעת המשיב בדבר קיומה של המניעה הביטחונית העקיפה אלא מכוונים את חיצי העתירה גם נגד קביעתו בנושא מרכז חייו של העותר. אולם כפי שציינה בצדק ועדת ההשגה, כל עוד לא בוטלה הקביעה בדבר קיומה של מניעה ביטחונית לאישור הבקשה לאיחוד משפחות, אין משמעות מעשית לשאלת מרכז חייו של העותר.

7.מטעמים אלה נדחית העתירה על הסף. משלא התבקשה תגובה מהמשיב, לא יחויבו העותרים בהוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"א, 19 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ