אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאות מזרחי בע"מ נ' עיריית ראשון לציון

נאות מזרחי בע"מ נ' עיריית ראשון לציון

תאריך פרסום : 09/02/2014 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
57535-07-12
04/02/2014
בפני השופט:
שירה בן שלמה

- נגד -
התובע:
נאות מזרחי בע"מ
הנתבע:
עיריית ראשון לציון
פסק-דין

פסק דין

לפני ערעור על פסק דין של בית משפט שלום לעניינים מקומיים בראשון לציון (כבוד השופטת שירלי דקל נוה), בע"א 37996-08-11, מיום 10.6.2012.

נאות מזרחי בע"מ (להלן: "המערערת") הגישה ערר בבית משפט קמא לפי סעיף 9 בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים) התשמ"ז-1987 (להלן:"חוק המגרשים הריקים"), נגד צו שהוציאה עיריית ראשון לציון (להלן:"המשיבה") מכוח אותו חוק.

משמעות הצו, כי מגרש הנמצא בבעלות חלקית של המערערת, ישמש כחניון זמני לטובת הציבור הרחב. בית משפט קמא פסק כי הצו הוצא כדין, בעוד המערערת טוענת כי מקורו בשיקולים זרים של המשיבה ודורשת את ביטולו.

מכאן הערעור שלפני.

העובדות הצריכות לעניין

1.המקרקעין נשוא הערעור הינם קרקע בשטח של כ-4 דונם בגוש 6287 חלקה 289, ברח' הקוקיה 33, ראשון לציון (להלן:"המגרש"). המערערת היא חברת נדל"ן אשר רכשה רבע מזכויות המקרקעין בשנת 1999.

בשנת 2001 הגישה המערערת בקשות לקבלת היתר לבניית מרכז מסחרי על המגרש, אך מסיבות שאינן רלבנטיות כאן, לא ניתנו היתרי בניה והמגרש נותר ריק.

בשנת 2005 פעלה המשיבה מכוח חוק המגרשים הריקים והוציאה צו לפיו ישמשו המקרקעין, לתקופה של חמש שנים, כמגרש חניה זמני לתושבי האזור. תוקפו של הצו פג בשנת 2010.

בשנת 2010 הגישה המערערת לוועדה המקומית לתכנון ובניה, ראשון לציון (להלן:"הועדה המקומית"), בקשה חדשה להיתר לבניית המרכז המסחרי. הבקשה נדונה אצל רשויות התכנון ואצל הערכאות המשפטיות השונות, ועניינה תלוי ועומד בבית המשפט העליון.

2.המחלוקת העיקרית בהליכים שהתנהלו עד כה נסבה סביב סירובה של הועדה המקומית לאשר את הבקשה להיתר, על אף שהתכנית תואמת לתכנית בניין עיר (להלן:"תב"ע") החלה על המגרש. הנימוק בעטיו סירבה הועדה המקומית לתת את ההיתר הינו הכשרת המגרש לצרכי חניה (באמצעות הצו הנ"ל) ומצוקת החנייה בשכונה. נימוק זה, לשיטתה, הוא נימוק חריג המאפשר לה לסטות מן ההלכה לפיה חלה חובה לאשר בקשה להיתר בניה מקום בו התכנית המבוקשת תואמת לתב"ע.

במקביל לסירובה החליטה הועדה המקומית לתכנון ובניה לפרסם תכנית לאיחוד וחלוקה שתחול על חלקת המערערת וחלקה אחרת. המערערת פנתה בעתירה מנהלית נגד החלטה זו. העתירה נדחתה על הסף מפאת אי מיצוי הליכים (עת"מ 2184-04-11, כבוד השופט יעקב שינמן).

בד בבד הגישה המערערת ערר לועדה המחוזית לתכנון ובניה (להלן:"ועדת הערר") על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה שלא לאשר לה את הבקשה להיתר. ועדת הערר מצאה כי הדרך בה נקטה הועדה המקומית לפתרון הבקשה להיתר שהגישה המערערת (איחוד שטחים ושינוי ייעוד המקרקעין) אינה מידתית ולכן פסולה. הועדה מצאה כי יש ליתן היתר בניה, אלא שיש לתת מענה גם למצוקת החנייה במקום, ולכן קבעה כי הועדה המקומית לתכנון ובניה תהא רשאית לפרסם הודעה בדבר הכנת תכנית המנצלת את תת הקרקע לצרכי חניה ציבורית בהיקף של 80% מהמגרש. עוד הוסיפה כי אם לא תפורסם הודעה כאמור תוך 60 יום, יינתן ההיתר (ראו החלטת ועדת הערר המחוזית מחוז מרכז מיום 29.8.2011, ערר מס' 203/10+094/11).

על החלטה זו הגישה המערערת עתירה מנהלית, אשר נדונה לפני כבוד השופטת זהבה בוסתן (עת"מ 10727-10-11), אשר סופה בפסק דין שניתן ביום 11.10.12.

בפסק הדין קבעה כבוד השופטת בוסתן כי השהות שהעניקה ועדת הערר לוועדה המקומית להודיע על תכנית חדשה, ולמעשה ליצור מצב בו ניתן יהיה להתחשב בתכנית החדשה, על אף שלא היתה קיימת במועד הדיון בבקשה להיתר, אינה סבירה ויש לבטלה. עוד נקבע כי לא היה בסמכות ועדת הערר להשהות את הבקשה למתן ההיתר, התואמת לתב"ע, ולכן הורתה לוועדה המקומית להעניק את ההיתר המבוקש.

על פסק הדין של כבוד השופטת בוסתן הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"ם 8256/12, הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון נ' נאות מזרחי בע"מ ואח'). בית המשפט העליון שמע את הצדדים והפנה לגישור אשר לא צלח. נכון למועד כתיבת שורות אלה ממתינים הצדדים לפסק הדין בערעור.

עוד יוער כי ביום 11.4.2013 הגישה המערערת עתירה מנהלית נוספת (עת"מ 22912-04-13, נאות מזרחי ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניהראשון לציון ואח', אשר הדיון בה עוכב, בהחלטת כבוד השופט יעקב שינמן, עד להכרעת בית המשפט העליון).

3.בין לבין ובטרם הגיעו ההליכים המשפטיים לסיומם, ביום 1.7.2011, אישרה מועצת העיר את הארכת צו השימוש במגרש לחמש שנים נוספות. ביום 6.7.2011 הוזמנה המערערת לישיבת שימוע שנקבעה ליום המחרת 7.7.2011, ולאחר קיומו, ביום 14.7.2011, ניתן הצו המפקיע את מגרש המערערת לטובת שימוש כמגרש חניה לחמש שנים נוספות.

בגין צו זה הוגש ערר לבית משפט קמא. פסק הדין שניתן בעניינו הוא נשוא הערעור כאן.

ההליכים בבית משפט קמא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ