אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאות מזרחי בע"מ נ' הועדה המקומית לתכון ובניה ראשון לציון ואח'

נאות מזרחי בע"מ נ' הועדה המקומית לתכון ובניה ראשון לציון ואח'

תאריך פרסום : 26/06/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז
2184-04-11
26/06/2011
בפני השופט:
יעקב שינמן

- נגד -
התובע:
נאות מזרחי בע"מ
הנתבע:
1. הועדה המקומית לתכון ובניה ראשון לציון
2. ועדת משנה לנושאי רישוי ותכנון ראשון לציון
3. דירות יוקרה בע"מ (פורמלי)
4. יגאל גינדי (פורמלי)
5. משה גינדי (פורמלי)
6. סלע שיכון ייזום וניהול נדל"ן בע"מ (פורמלי)
7. י.ר אחים עזרא חברה לבנין בע"מ (פורמלי)

פסק-דין

פסק דין

1. כללי

1.1. לפני עתירה שהגישה העותרת ביום 3.4.11, לביטול החלטה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון, שניתנה בישיבה מספר 2011055 של וועדת המשנה לנושא רישוי ותכנון (להלן: "המשיבה" או "הועדה"), שפורסמה בעיתונות ביום 17.02.11 לפיה החליטה על פרסום הודעה על פי סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") בדבר הכנת תכנית בסמכות הוועדה המקומית שמספרה רצ/מק/196/16, שמטרתה "איחוד וחלוקה של שתי חלקות לצורך החלפת שטחים וייעודים" (להלן: "ההחלטה" או "התכנית").

1.2. בין יום הגשת העתירה ליום הדין בה- ביום 19.05.11, החליטה המשיבה על הפקדת התכנית בתנאים מסויימים (נספח 3 לבקשת המשיבה לסילוק העתירה על הסף).

2. טענות העותרת

2.1. לעותרת טענות רבות בקשר לתכנית, כאשר עיקר טענתה הינה, כי התכנית הינה לאיחוד וחלוקה בין חלקה 289 בגוש 6287 שהינה חלקה בבעלות העותרת (להלן: "חלקת בעותרת") לבין חלקה 280 שהינה בבעלות עיריית ראשון לציון (להלן: "חלקת העיריה"), ואשר מורחקות בקו אווירי האחת מהשנייה בכ-300 מ' וכשאין ביניהן רצף טריטוריאלי והן מצויות בתחומי תכניות מתאר שונות, לא ניתן לעשות לגביהן הליך תכנוני של איחוד וחלוקה.

2.2. בין העותרת לבין המשיבה מחלוקות רבות בקשר לחלקה זו, שתחילתן במחצית הראשונה של שנת 2000, כאשר העותרת הגישה בקשה והמשיבה אישרה את הבקשה להוצאת היתר לבנייה של מרכז מסחרי בקומה אחת, בשני שלבים, על חלקת העותרת (במסגרת הסכמה בין הצדדים שהתקבלה במהלך הדיון בוועדת ערר ביום 18.12.02).

2.3. העותרת מטעמים השמורים עמה, לא מימשה הסכמה זו ולא הוציאה את ההיתר, וביום 21.09.05 הוציאה העירייה מכוח סמכותה על פי חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים) התשמ"ז – 1987 צו לפיו בחלקת העותרת ייעשה שימוש זמני של חנייה במשך חמש שנים (להלן: "צו החניה").

2.4. בחדוש אוקטובר 2009 הגישה העותרת בקשה חדשה לקבלת היתר בנייה על החלוקה, והמשיבה בישיבתה מיום 27.05.10 החליטה שלא להיענות לבקשה בשלב זה והחליטה להעביר את הבקשה לבדיקת היועץ המשפטי לוועדה.

2.5. על החלטה זו הגישה העותרת ערר לוועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז המרכז בתיק ערר 203/10 (להלן: "הערר הראשון").

2.6. המשיבה הגישה תשובתה לערר וטענה בין היתר, כי בהחלטת הועדה נפלה טעות קולמוס, שכן וועדת המשנה התכוונה להעביר את הבקשה לבדיקת גורמי התכנון ולאו דווקא ליועץ המשפטי לוועדה.

ערר זה מתנהל עד היום, התקיימו בו ישיבות, ובחסות וועדת ערר, התקיימו פגישות בין העותרת לבין בעלי תפקידים במשיבה, המשיבה דנה שנית בבקשת העותרת, והוחלט בישיבה מיום 07.10.10 לקיים סיור במקום.

2.7. לעותרת טענות כי אחת מחברי הוועדה שנכחה בישיבה ושנשלחה לבצע את הסיור היא תושבת השכונה (הגב' יפעת מאירוביץ – יפת) שלה, לטענת העותרת, ניגוד עניינים שהיה אמור לגרום לה, לפסול עצמה מלדון בעניין.

2.8. הסיור במקום נערך, אך למרות זאת העותרת לא קיבלה את ההיתר, ולטעמה של המבקשת בסמוך לפני הגשת העתירה-בתחילת חודש אפריל 2011, הסתבר פישרן האמיתי של הדחיות שמטרתן הייתה בסופו של דבר, לפרסם הודעה לפי סעיף 77 ו-78 לחוק.

2.9. על החלטה זו הגישה המשיבה ביום 20.3.11 ערר לועדת הערר המחוזית – ערר מס' 94/11 (להלן: "הערר השני" או "הערר").

2.10. לטענת העותרת התכנית בגינה פורסמה ההודעה לפי סעיף 77-78 בטלה, שכן מדובר בשתי חלקות שאינן ברצף טריטוריאלי אחד, והינן מבחינת תכנונית מצויות בשתי תכניות מתאר שונות, ולפיכך בתנאים אלו לא ניתן לעשות תכנית איחוד וחלוקה כלל ועיקר. עוד טוענת העותרת כי בין שתי החלקות הנידונות אין כל אפשרות לקיים רצף תכנוני וירטואלי, שכן לא ניתן להתוות תכנית של איחוד וחלוקה וירטואלים (ע"מ 1121/00 בתיה ישראלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון), ובפרט שזו איננה תכנית שהינה בסמכות הוועדה המקומית אלא סמכות הוועדה המחוזית.

2.11. לבסוף, טוענת העותרת, כי החלפת השטחים מחייבת את אישור שר הפנים, וכי חלקת העירייה הועברה לבעלותה מכוח הפקעה, והבעלים המקורי של הקרקע יכול לבוא בנסיבות אלו בדרישה להחזרת הקרקע.

2.12. לסיכום, טוענת העותרת בעיקר, כי התנהלות המשיבה במהלך הדיונים בוועדת הערר, משיכת הזמן ופרסום התכנית מהווים התנהגות בדרך שאינה מקובלת, בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים, כי המשיבה חסרת סמכות להכין תכנית שכזו, וכי המשיבה עושה שימוש לרעה בסמכויותיה לפי סעיף 77-78 לחוק, וכי החלטות המשיבה התקבלו בחוסר סבירות קיצונית.

3. הבקשה לסילוק על הסף מטעם המשיבה

3.1. ביום 02.06.11 הגישה המשיבה בקשה לסילוק העתירה על הסף ולמשיבה ניתנה ארכה להגשת תגובתה לעתירה, לאחר שתתברר טענת הדחיה על הסף, שתידון בישיבה שנקבעה להיום, 20.06.11.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ