אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאות לירן ואח' נ' וע' לתכנון ובני ואח'

נאות לירן ואח' נ' וע' לתכנון ובני ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2328-06
30/05/2013
בפני השופט:
יהודית שיצר

- נגד -
התובע:
נאות לירן
הנתבע:
הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז המרכז
פסק-דין

פסק דין

עתירה מנהלית כנגד החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז המרכז (להלן: "הועדה מחוזית" או "הועדה"), מיום 24.7.2006 (להלן: "ההחלטה"). הועדה החליטה לבטל החלטתה הקודמת, מיום 28.2.2005 (להלן: "החלטת ההפקדה") על הפקדת תוכנית מתאר בר/302 לשיקום בור באמצעות מטמנה לפסולת יבשה (להלן: "תוכנית ההטמנה" או "התוכנית"). הועדה החליטה כי ניתן יהיה לשוב ולדון בתוכנית ההטמנה בהתקיים מספר תנאים, שבמרכזם התנאי של חתימת כל בעלי הקרקעות שעליהן חלה התוכנית.

עיקרי העובדות:

העותרת היא הבעלים של חלקה 15 בגוש 4593, בשטח של 32,828 מ"ר (להלן: "חלקה 15" או "חלקת נאות לירן"), ושל חלק מחלקות 1 ו– 38 בגוש 4593. ייעוד המקרקעין הוא חקלאי והם נמצאים במרחב "שורקות" ליד גדרה. גרונפלד הוא הבעלים של חלקה מס' 14 בגוש 4593, בשטח של 14,079 מ"ר (להלן, "חלקה 14" או "חלקת גרונפלד") ושל חלק מחלקות 1 ו– 38 בגוש 4593. סמוך לחלקות 14 ו– 15 מצויות חלקות 1,2,3,4,16, שבבעלות משק הדר דרום בע"מ (המשיב 2) ו-משק פטר בע"מ שמלכתחילה היו גם הם משיבים 2 ו- 3 בעתירה.

חלקה 38 היא בבעלות כל בעלי החלקות הנ"ל ומשמשת כמעבר לכל החלקות של הצדדים. עמותת השכונה הסמוכה לחלקות הצדדים היא המשיבה 5.

בישיבה מיום 22.5.13 הודיעה ב"כ משיבים 2- 3 כי היא מופיעה גם בשם המשיבה 5, ולבקשתה נמחקו משיבים אלה מהעתירה (עמ' 12, 13 לפרוטו').

בשנים 2002 ו– 2003 ניתנו לעותרת היתרים לכרייה, ואין מחלוקת בין הצדדים כי העותרת חרגה מההיתרים בביצוע עבודות הכרייה והרחיבה מימדי החציבה בפועל, הן בהיקף שטח החפירה והן בעומק החפירה. הכרייה הופסקה בנובמבר 2005, לאחר שבוטל הרישיון ע"י משרד התשתיות הלאומיות בשל החריגות שבוצעו.

עקב הכרייה העותרת יצרה בור בעומק של כ– 50 מטר בחלקת גרונפלד ששטחו היה במחלוקת. בנוסף לחפירה העותרת הניחה גם, לכל המאוחר החל ממרץ 2005, ציוד שלה ואת החול שכרתה בחלקה 14, ואף בנתה שם צריפון, וכל זאת ללא רשותו וידיעתו של גרונפלד, ששהה כל העת בחו"ל.

ביום 28.2.2005 החליטה הוועדה המחוזית להפקיד בתנאים את תוכנית ההטמנה שיזמה העותרת לשיקום הבור באמצעות הקמת אתר מטמנה לפסולת יבשה. לשיטת הועדה, לאחר החלטת ההפקדה מפברואר 2005, הסתבר למשרד לאיכות הסביבה וללשכת התכנון כי העותרת כרתה עפר בשטח מעבר לגבולות התוכנית שהופקדה, בניגוד להיתר של הוועדה המחוזית, ובניגוד להיתר שניתן בהמשך ע"י הועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שורקות" (להלן: "הועדה המקומית") ושחוקיותו מוטלת בספק (מאחר שלא קיבל את אישור הועדה המחוזית). לפי האמור בהחלטת הוועדה, בעקבות המשך הכרייה, התקיימו הליכים כנגד פעילות העותרת במקום, והוצאו צווי הפסקה שיפוטיים כנגד פעולות הכרייה של העותרת וכן ננקטו הליכים פליליים נוספים.

בשל העובדות הנ"ל, ולאחר ששמעה הועדה המחוזית את יזמי ומתכנני התוכנית, את המפקח על המכרות, את מהנדסת הוועדה המרחבית שורקות, את מהנדס המועצה גדרה ואת בעלי הקרקע הסמוכים, החליטה הוועדה ביום 24.7.2006 לבטל את החלטתה להפקיד את התוכנית. עוד קבעה הוועדה כי תהיה מוכנה לדון מחדש בתוכנית לאחר מילוי מספר תנאים, שאחד מהם הוא השגת הסכמת כל בעלי הקרקעות שבתחום התוכנית. לפיכך הגישה העותרת את העתירה דנן, בו עתרה לביטול החלטת הוועדה שביטלה את הפקדת התוכנית. לחילופין עתרה העותרת לשינוי חלק מתנאי הוועדה לדיון מחדש בתוכנית, ובמיוחד ביטול התנאי הדורש ממנה להשיג את הסכמת כל בעלי הקרקעות שבתחום התוכנית. מאוחר יותר צמצמה העותרת את עתירתה לתנאי אחד בלבד, והוא דרישת הוועדה המחוזית להשיג חתימות בעלי כל הקרקעות אליהן מתייחסת התוכנית. מאחר שגרונפלד נותר כיום היחיד שמסרב לחתום, למעשה העתירה מתמקדת בדרישת העותרת כי תאושר תוכניתה לשקם את הבור בדרך של הטמנת פסולת יבשה גם ללא הסכמת גרונפלד.

עוד יש לציין כי בשנת 2005 הגיש גרונפלד, בבית משפט השלום ת.א. (ראשל"צ) 4669/05, תביעה כנגד העותרת ובעלי מניותיה, לתשלום פיצוי בגין החול שנלקח מהכרייה בחלקתם וכן למתן צו עשה כנגד העותרת ובעלי מניותיה להשיב את מצב החלקה שלו לקדמותו. ביום 19.10.2012 ניתן פסק דין ע"י בימ"ש השלום, לפיו על העותרת לשלם לגרונפלד את שווי האדמה שנכרתה מחלקתו בסך של 319,366 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בשלום (ביום 27.11.2005) ועד התשלום בפועל. בימ"ש השלום גם חייב את בעלי המניות של העותרת בתשלום סך של כ– 40,000 ₪ בגין דמי שימוש ראויים עבור השימוש שעשתה העותרת בחלקה 14. ביהמ"ש גם קבע בפסק דינו את שטח הפלישה, כממוצע של חוות דעת המודדים מטעם הצדדים, ובהתאם לכך הגיע לחישוב של כ– 3 דונם פלישה (סע' 60 לפסה"ד).

עיקרי טענות הצדדים

העותרת טענה כי היא רוצה להשיב את המצב לקדמותו בדרך של מטמנה, וכי פס"ד השלום הורה לה לעשות כן, וכי לפי פסק דין זה אין צורך בחתימת גרונפלד. עוד טענה העותרת כי היא לא חפרה בחלקת גרונפלד אלא הייתה זליגת עפר מחלקה זו לחלקתה, בשל קריסת קירות של המחצבה.

גרונפלד טען כי תוכנית העותרת למעשה משנה את ייעוד הקרקע למטמנה, ואין לכפות עליו שינוי זה מאחר שהוא פוגע בזכותו הקניינית, שכן אם בעתיד הקרקע תופשר לבנייה, לא ניתן יהיה לבנות בשטח בשל המטמנה.

הועדה המחוזית טענה כי החלטתה לא זו בלבד שלא חרגה ממתחם הסבירות, אלא היא ההחלטה הראויה היחידה שניתן היה לקבל בנסיבות העניין, מאחר שמתן אישור לתוכנית שלא תואמת את המצב בשטח, מנוגדת הן לדיני התכנון והבנייה והן לשכל הישר.

באשר לדרישת לחתימות כל בעלי הזכויות שבתחום התוכנית, לרבות גרונפלד, טענה הוועדה כי זוהי דרישה סבירה ביותר שנוהגת הועדה לדרוש בכל תוכנית.

דיון

אפתח ואבהיר, כי בימ"ש השלום חייב את העותרת לשקם את הבור, אך לא קבע מהי דרך השיקום, ולא נכנס לפרטיה ולתנאיה:

"מהאמור לעיל עולה כי חובתה של נאות לירן היא לדאוג לאישור תכנית שיקום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. ידוע מהדיונים שהתקיימו בפני בית המשפט כי קיימת מחלוקת בין נאות לירן לבין גרונפלד והמשקים לגבי תכנית השיקום, שעה שנאות לירן מבקשת שייעודו של אתר הכרייה יהיה אתר להטמנת פסולת, וכי לכך מתנגדים גרונפלד והמשקים, או שמתנים הם תנאים להסכמתם לכך. כאמור לעיל, נושא ייעוד אתר הכרייה לאחר שיקומו אינו מעניינו של תיק זה. (ההדגשות כאן ולהלן שלי, י"ש).

עם זאת, החזרת המצב לקדמותו היא אחד הסעדים המבוקשים, ואין להניח לסעד זה בלא כלום. ברור כי האחריות הראשונית להשבת המצב לקדמותו מוטלת על נאות לירן, ומהאמור לעיל, והגם ששילמה לקרן סכומים לצורך השיקום, מוטל עליה בראש ובראשונה לדאוג לתכנית שיקום שתאושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. אם אין בידה להביא לאישור תכנית להקמת מטמנה לפסולת באתר, הרי צריכה היא להביא לאישור שיקום "רגיל" וסטנדרטי, ויש להניח כי לא תהיה מניעה לכך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ