אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאות לה גארדיה בע"מ (חברה לתועלת הציבור) נ' משרד עו"ד: דורון פוש

נאות לה גארדיה בע"מ (חברה לתועלת הציבור) נ' משרד עו"ד: דורון פוש

תאריך פרסום : 23/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
29588-05-13
16/07/2013
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
נאות לה גארדיה בע"מ (חברה לתועלת הציבור)
הנתבע:
1. עו"ד דורון פוש
2. מנהל עזבון המנוחה הלנה בילינקיס ז"ל

החלטה

מבוא

לפניי בקשה לצו מניעה זמני האוסר על המשיב להזמין הצעות או להתקשר בהצעות להקמת מחלקה בבית חולים סיעודי באזור תל אביב.

המבקשת מפעילה מוסד סיעודי רפואי בשם נאות לה גארדיה, בו מטופלים חולים סיעודיים.

המשיב הוא מנהל עזבונה של המנוחה הלנה בילינקיס ז"ל (להלן: "המנוחה"). בנוסף הוא מנהל הקדש ציבורי של מפעל הנצחה שהמנוחה הורתה על הקמתו במסגרת צוואתה (להלן: "ההקדש"). הבקשה מכוונת נגד המשיב מתוקף תפקידו כנאמן ההקדש ומנהל עזבון המנוחה.

בחודש נובמבר 2009 פנה המשיב למספר מוסדות סיעודיים בתל אביב, והמבקשת ביניהם, וביקש לקבל מהם הצעות לקידום מפעל ההנצחה של ההקדש. לאחר שבחן את ההצעות והאפשרויות השונות שעמדו בפניו, בחר המשיב במבקשת כמי שבתחומה יוקם מפעל ההנצחה.

בעקבות בחירתו של המשיב במבקשת, נכרת ביום 30.6.2010 חוזה בינו לבינה, בו נקבע כי ההקדש ישלם למבקשת סך של 5,000,000 ₪ כנגד הקצאת מניות במבקשת וכנגד הקמתו של אגף סיעודי חדש ובו 12 מיטות עבור נזקקים (להלן: "ההסכם"). ההסכם כלל מפרט טכני של תכולת האגף החדש וכן לוח זמנים לביצוע התשלום. בס' 9 להסכם נקבע כי ההסכם כפוף ומותנה באישור בית המשפט המוסמך וייכנס לתוקף לאחר אישור כאמור. עוד נקבע כי אם לא יינתן אישור בית המשפט, לא תהיה לצדדים זכות לתבוע פיצוי או הוצאות זה מזה.

בד בבד הכין המשיב בקשה למתן הוראות, שהיתה אמורה להיות מובאת לפני בית המשפט, ובה התבקש בית המשפט לאשר את הקמתו של מפעל ההנצחה לפי ההסכם. דא עקא, הבקשה למתן הוראות לא הוגשה מעולם לבית המשפט וממילא גם לא אושרה ההתקשרות בין המבקשת למשיב. חֶלֶף זאת, החל דין ודברים ממושך בין המשיב לבין עו"ד מירה דורני, מנהלת מחלקת ההקדשות במשרד המשפטים, בנסיון לקבל את ברכתה להסכם ולמתווה ההנצחה שסוכם. עו"ד דורני סברה כי ההסכם איננו מיטיב עם נכסי ההקדש, ודרשה כי ייערכו בו שינויים. דרישתה העיקרית היתה שמפעל ההנצחה יוקם בנכס שהינו בבעלות ההקדש, ובנוסף, שהמוסד הסיעודי יהיה בידיים ציבוריות ולא בידיים פרטיות. משלא צלחו נסיונותיו של המשיב לקבל את הסכמתה של עו"ד דורני למתווה המקורי של ההסכם, נרתם למלאכה מנהלה דאז של המבקשת, בוריס לוין (להלן: "לוין"). זה נפגש עם עו"ד דורני ולאחר מכן ניסה לקדם את העיסקה עם המשיב באמצעות רכישת המבנה בו מצוי האגף החדש של המוסד הסיעודי. לשם כך נוהל משא ומתן עם חברת יצלף חברה למפעלי בניין בע"מ, הבעלים של המבנה (להלן: "יצלף"). זו דרשה תמורת המבנה מחיר גבוה ממה שהמשיב היה מוכן לשלם, ולפיכך הודיע לוין כי הוא יממן את ההפרש. ביום 12.3.2012 נערכה טיוטת חוזה מטעמה של יצלף, לפיו אמור היה המשיב לשלם ליצלף תמורת המבנה סך של 2,300,000 ₪. במקביל, וככל הנראה בלא קשר לקשיים בקידום העיסקה, נחתם ביום 29.4.2012 הסכם בין בעלת המניות במבקשת, לבין קשת האגודה למען הקשיש בתל אביב יפו (להלן: "אגודת קשת"), לפיו נמכרה השליטה במבקשת לאגודת קשת.

לטענת המבקשת, חרף כל נסיונותיה לעמוד בדרישותיה של עו"ד דורני, עיכב המשיב מסיבות השמורות עימו את קידום העסקה וסיכל את חתימת העסקה לרכישת המבנה מיצלף. ביום 30.1.2013 הוא הודיע ללוין כי הגיע למסקנה שעדיף לבצע את ההנצחה בדרך אחרת. לדברי המשיב, הוא חווה שני משברי אמון עם המבקשת. הראשון, בכך שהמבקשת ביקשה ממנו להעביר לה כספים עוד בטרם נתקבל אישור מרשם ההקדשות. השני, בכך שהבעלות במבקשת נמכרה ללא ידיעתו, מה גם שהבעלים החדש היא אגודת קשת, גוף שהמנוחה אסרה במפורש על ביצוע ההנצחה באמצעותו. באותה שעה, כך טוענת המבקשת, היא כבר השקיעה סכום של כארבעה מליון ₪ בהקמתו של האגף החדש. עוד טוענת המבקשת, כי למרות שהמשיב הבטיח לה שהוא רק "מקפיא" את המצב הקיים ואין בדעתו לעשות דבר מבלי ליידע מראש את המעורבים, הרי שהלכה למעשה ביום 23.4.2013 פרסם המשיב ברבים הזמנה לקבלת הצעות למפעל הנצחה אחר, ובכך התנער באופן סופי מן ההתקשרות עם המבקשת. מכאן הבקשה שלפניי.

על יסוד האמור בבקשה ניתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים.

לקראת הדיון הוגשה תשובתו של המשיב. זה טוען כי המבקשת הקימה את האגף החדש במוסד הסיעודי עוד לפני ההתקשרות בינה לבינו, ולא בהסתמך על ההתקשרות האמורה. המשיב טוען כי המבקשת הוליכה אותו שולל בכך שהציגה מצג כאילו יש לה אופציה לרכישת המבנה תמורת 1,700,000 ₪, דבר שלא היה נכון. בדיעבד התברר כי המבקשת אינה מסוגלת לרכוש את המבנה, רכישה שהיא תנאי בסיסי לקבלת כספי ההקדש. או אז החלה המבקשת ללחוץ עליו להעביר אליה את כספי ההקדש, גם בלא שיתמלאו התנאים לכך. המשא ומתן שנוהל בין המשיב לבין יצלף לא נשא פרי: המחיר שדרשה יצלף היה כפול ממה שהציגה המבקשת וגם טיב זכויותיה במבנה היה בעייתי וספק אם ניתן לרשום את המבנה על שמו של ההקדש. בינתיים גם נודע למשיב על מכירת האחזקות במבקשת לאגודת קשת, למרות שהמנוחה אסרה בצוואתה על העברת כספים למוסד בשם קשת. לכך יש להוסיף את העובדה שהמשיב ניסה ליצור קשר עם נציגי קשת, אך הללו לא טרחו להשיב על פניותיו. כל אלה גרמו למשיב להחליט כי יש לבצע את ההנצחה בדרך אחרת. עוד טוען המשיב כי למבקשת אין כל אינטרס כספי בתביעה, שכן לפי ההסכם בין אגודת קשת לבין לוין, כל הכספים שיועברו מן ההקדש לפי ההסכם נשוא הבקשה, ישולמו לידיו של לוין ולא לידיה של המבקשת.

במהלך הדיון באולם נחקרו המצהירים מטעם בעלי הדין והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

דיון

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

השאלה הראשונה ששומה על בית המשפט לשאול את עצמו בטרם ייתן צו מניעה זמני, היא האם עלה בידי מבקש הצו להוכיח זכות לכאורה, ולכל הפחות, שהתביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. השאלה השניה היא להיכן נוטה מאזן הנוחות, קרי, אי הנוחות שתיגרם למבקש אם לא יינתן הצו, אל מול אי הנוחות שתיגרם למשיב אם יינתן. לבסוף, מתעוררת השאלה האם קיימים שיקולי יושר שלא ליתן סעד למבקש, כגון, האם המבקש בא לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים, העלים עובדות חשובות או השהה את פנייתו יתר על המידה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית 1995) ע' 616 - 618).

נקדים ונאמר כי בעניננו, עלה בידי המבקשת להצביע על כך שהתובענה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. יצויין כי מדובר במבחן מקל יחסית לעומת מבחן הזכות לכאורה (ע"א 9725/04 אשבורן נ' CAE Electronics (2007)).

ראשית לכל, באופן תמוה, המשיב נמנע מלתמוך בתצהיר את גרסתו העובדתית, כפי שפורטה בתשובה שהגיש. תשובתו של המשיב היא מפורטת ומחזיקה שמונה עמודים, ואילו התצהיר שצורף אליה הוא תצהיר טכני המחזיק שני עמודים בלבד. כל שיש בתצהיר זה הוא פירוט של מסמכים שהמשיב שלח או קיבל. עסקינן למעשה בתצהיר גילוי מסמכים ולא בתצהיר לאימות עובדות. למעט בענין שולי אחד, אין למצוא כל אמירה תוכנית בגוף התצהיר. אין למצוא כל אימות לאיזה מבין טענותיו העובדתיות הרבות של המשיב. אין למצוא בתצהיר כל הסבר על מה ולמה החליט המשיב לפתע לנטוש את המתווה המוסכם בינו לבין המבקשת, לנתק עימה כל קשר ולצאת בהזמנה חדשה לקבלת הצעות. אמנם, באת כוחו של המשיב טענה כי כל האמור בתגובתו של המשיב מבוסס על המסמכים שצורפו לתצהיר, אלא שטיעון זה איננו מקובל עליי ואין בו משום הסבר משכנע על מה ולמה נמנע המשיב ממתן תצהיר עובדתי כמקובל. כידוע, מכתבים שתוכנם לא אומת אינם מהווים ראיה לאמיתות האמור בהם ולשם כך נדרש תצהיר לאימות העובדות. לכן לא די בתצהיר "גילוי המסמכים" שצירף המשיב לתגובתו, חֶלֶף תצהיר מהותי. בנסיבות אלה יש לקבוע כי הלכה למעשה המשיב לא הציג כל גרסה עובדתית קבילה שיש בה כדי להסביר את מניעיו ודרך הילוכו. יתר על כן, דומה כי המשיב העדיף שלא ליתן גרסה שעליה ניתן לחקור אותו. התנהלות זו פועלת לחובתו.

לגוף הענין, לעת הזו אני מוצא את התנהלותו של המשיב בכל הפרשה כהתנהלות תמוהה והפכפכה. ראשית לכל, המשיב משום מה ביטל כליל את שיקול דעתו מפני שיקול דעתה של עו"ד דורני, ופעל בניגוד להסכם עם המבקשת, הסכם שחייב אותו לפנות לבית המשפט על מנת לקבל את אישורו להסכם. אם ההסכם עמד בניגוד לתנאי ההקדש, כפי שסברה עו"ד דורני (ובשלב זה אינני מחווה דעה בענין זה), נשאלת השאלה על מה ולמה חתם המשיב על הסכם כזה. מכל מקום, ניתן אמנם להבין את נסיונו של המשיב לקבל מרשם ההקדשות את ברכת הדרך להתקשרות עם המבקשת, אך בסופו של דבר, מי שאמור היה לאשר את העסקה היה בית המשפט, ולא רשם ההקדשות. יצויין כי גם לפי חוק הנאמנות, התשל"ט- 1979, סמכותו של רשם ההקדשות היא לרשום הקדש ציבורי, לקבל דיווחים מהנאמן על ההקדש ולקיים חקירה אם לא קויימו הוראות ההקדש. רשם ההקדשות איננו מחליף את בית המשפט ואין בסמכותו לאשר או לסכל עסקאות. דא עקא, המשיב לא טרח מעולם לפנות אל בית המשפט על מנת שזה יאשר את העסקה, וחלף זאת העדיף לנסות ולקבל את הסכמתה של עו"ד דורני. דומה כי נסיונות אלה הם שגרמו להסתבכותה של העסקה ולהתארכותה מעל ומעבר לסביר, כאשר מתוך אחד ממכתביה של עו"ד דורני (מכתב מיום 6.10.2011) עולה כי היא מייחסת למשיב סחבת בקידום הענין.

יתר על כן, לעת הזו לא ברור על מה ולמה נטש פתאום המשיב את המשא ומתן עם יצלף לאחר שהועברה כבר טיוטה ולאחר שסוכמו באופן עקרוני פרטי העסקה בין המשיב ליצלף. גם לא ברור האם מי שאשם באי קידום המשא ומתן לרכישת המבנה היא יצלף, כטענת המשיב, או שמא המשיב עצמו, כטענת המבקשת. מתעוררת איפוא שאלה של ממש שיש לברר במסגרת ההליך העיקרי.

זאת ועוד, המשיב נהג באופן הפכפך ותמוה בכל הנוגע לאגודת קשת. מבלי לקבוע מסמרות, ספק בעיני אם דרך התנהלותו עולה בקנה אחד עם החובה לנהוג בתום לב תוך התחשבות בזכויות ובאינטרסים של המבקשת. כך למשל, תחילה הוא טרח והגיש לרשם ההקדשות תצהיר של אביו מיום 5.11.2012 (מוצג מב/1), שבהיותו עורך דינה של המנוחה, ניסח עבורה את צוואתה. תצהיר זה נועד לשכנע את רשם ההקדשות כי כאשר המנוחה אסרה על התקשרות עם מוסד בשם קשת, היא לא התכוונה לאגודת קשת אלא למוסד אחר. מכאן שלכל הפחות עד לחודש נובמבר 2012 המשיב סבר שראוי לקדם את העסקה עם המבקשת ואף ניסה לשכנע את רשם ההקדשות להסיר את התנגדותו לכך. והנה, לא חלף לו אלא חודש וחצי, והמשיב עצמו פנה לרשם ההקדשות במכתב מיום 26.12.2012, וטען כי אין להתקשר עם המבקשת בשל אותו איסור בצוואה. אין בפיו של המשיב כל הסבר כיצד זה הפך כליל את דעתו בתוך פרק זמן של חודש וחצי בנוגע לכוונת המנוחה, בלא שחל שינוי כלשהו בנסיבות ובלא שהובא בפניו מידע חדש בנוגע לכוונתה של המנוחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ