אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאוגאוקר נ' סודהסטרים ישראל בע"מ

נאוגאוקר נ' סודהסטרים ישראל בע"מ

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
37460-11-12
12/09/2013
בפני השופט:
יצחק ענבר

- נגד -
התובע:
יניב נאוגאוקר
הנתבע:
1. סודהסטרים ישראל בע"מ
2. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין

פסק דין

1.לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

2.המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"). ביסוד הבקשה עומדת טענת המבקש, לפיה המשיבה אינה מסמנת על גבי אריזות מוצריה המכונים בשם "סירופ בטעמים" את שמם הנכון – קרי: "סירופ משומר בטעמים", וזאת בניגוד לתקן ישראלי 1145 (סימון מזון ארוז מראש) (להלן: "ת"י 1145"), ולתקן ישראלי 54 (בסיסים להכנת משקאות) (להלן: "ת"י 54"). בהפרתה תקנים אלו מפרה המשיבה, על פי טענת המבקש, את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") וצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 (להלן: "צו הגנת הצרכן"), מתעשרת שלא כדין ופוגעת באוטונומיה של הפרט.

3.המבקש עתר לסעד הצהרתי, לפיו המשיבה הפרה את ת"י 1145 ות"י 54 ולפיכך גם את הוראות חוק הגנת הצרכן וצו הגנת הצרכן. כן הוא עתר למתן צו עשה אשר יורה למשיבה להסיר מן המדפים את המוצרים הנדונים ולסמנם באופן תקין. כמו כן נדרש פיצוי כספי בגין נזק ממוני שנגרם לחברי הקבוצה, בשיעור של 50% ממחיר המוצר (בסך 7.5 ש"ח בגין כל מוצר שנרכש), וכן בגין נזק בלתי ממוני שנגרם לחברי הקבוצה בשל הפגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי, בסך של 10 ש"ח. בהיעדר נתונים ניסו ב"כ המבקש להעריך את נזקם המצרפי של חברי הקבוצה, והעמידו את סכומה המשוער של התביעה על סך של 7,000,000 ש"ח.

4.המשיבה לא הגישה תגובה לבקשת האישור, וזאת על רקע המגעים לפשרה שניהלה עם המבקש. יחד עם זאת, במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ציינה כי באמתחתה טענות הגנה ראויות. לצד זאת, ציינה המשיבה כי היא ממילא מתעתדת לשנות את תוויות המוצרים נושא בקשת האישור ולא לייצר ולשווק עוד מוצרים שייצורם כולל תהליך על פי סעיף 1.5.2.2 לת"י 54 ("משומר בחומרים משמרים בלבד, ללא טיפול בחום") בתווי שאינו כולל את המילה "משומר". בכך יעמדו מוצרי המשיבה בתקנים הרלוונטיים לעניין סימונם, לרבות ת"י 1145 ות"י 54.

5.ביום 25.4.2013 הוריתי לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונים ולשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעה שפורסמה כאמור, פורטו עיקרי ההסדר והוגדרה הקבוצה. כמו כן, צוין בה, בין היתר, כי בתוך 45 ימים ממועד הפרסום רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדויות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות.

6.לאחר הפרסומים הנ"ל לא הוגשו התנגדויות מצד חברי הקבוצה ואף לא אחד מהם ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה הודיע, באמצעות באת כוחו, כי הוא אינו מתנגד לאישור הסדר הפשרה המוצע. יחד עם זאת, הוא מצא להעיר בפני בית המשפט מספר הערות כפי שיפורט בהמשך.

7.בהתאם לסעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין." סעיף 19(ג) מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה אם לאו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר, לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה יכולים היו לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, להתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן, לשלב שבו נמצא ההליך, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ולעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. להלן נבחן את הסדר הפשרה המוצע על פי אמות מידה אלה.

8.עילות התביעה עליהן התבססה בקשת האישור הינן הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, הטעייה, איסור ניצול מצוקת הצרכן והפרת חובת הגילוי לפי סעיפים 4-2 לחוק הגנת הצרכן, וכן עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה של הפרט.

9.חברי הקבוצה עליהם חל הסדר הפשרה הם "כל הצרכנים שרכשו את מוצריה של המשיבה הידועים בשם "סירופ בטעמים" במהלך 7 השנים האחרונות".

10.השאלות המהותיות שבעובדה ובמשפט, המשותפות לכאורה לכל חברי הקבוצה הינן: האם המשיבה הפרה את הוראות ת"י 1145 ות"י 54; והאם בכך ביצעה עוולות של היפר חובה חקוקה, הטעייה צרכנית, ניצול מצוקת הצרכן, הפרת חובות גילוי, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה של הפרט.

11.במסגרת הסדר הפשרה ותיקוניה בהודעה מיום 25.4.2013, ציינה המשיבה כי לא יאוחר מ-120 ימים לאחר שפסק הדין יהפוך חלוט (להלן: "המועד הקובע"), ומבלי להודות בכל אחריות או חבות, היא תחדל מלייצר את המוצרים שייצורם כולל תהליך על פי סעיף 1.5.2.2 לת"י 54 בתווי שאינו כולל את המילה 'משומר'. כן התחייבה המשיבה להרים תרומה של מוצריה בסך 120,000 ש"ח, במונחי מחיר לצרכן בהתאם למחירון מקובל ברשתות הגדולות (להלן: "התרומה"), לעמותת "איל"ן" (להלן: "העמותה"), שמטרתה מתן סיוע ושירותים לבעלי מוגבלויות פיזיות ואשר מוכרת ע"י רשויות הרווחה. תנאי לתרומה זו לעמותה הינו כי במועד מסירת המוצרים יהיה בידי העמותה אישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות. היה ולא יהיה בידיה אישור כאמור, תועבר התרומה לעמותה אחרת שמטרתה סעד ותרומות מזון לנזקקים, המוכרת על ידי רשויות הרווחה.

בהתאם להסדר הפשרה הוא מהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה.

12.היועץ המשפטי לממשלה, מצא, כאמור, להעיר מספר הערות בנוגע להסדר הפשרה. בכלל זה, ציין כי לטעמו אין הצדקה לתיקון ההפרה כעבור 12 חודשים (כפי שצוין בהסדר הפשרה בטרם ההודעה מיום 25.4.2013 בדבר תיקונו) ויש לתקנה לאלתר; כי על האריזה לעמוד בכל הוראות הדין והתקנים הרלוונטיים, ויש להציג בפני בית המשפט את האריזות החדשות כדי שהתאמתן להוראות אלה תוכל להתברר; וכן כי נראה, על פניו, כי שכר הטרחה המוסכם בין הצדדים גבוה, במיוחד נוכח היחס בינו ובין שווי התרומה (נטען כי שכ"ט עומד על יותר ממחצית שווי התרומה). לעמדתו, על שכר הטרחה להיקבע בהתאם לעקרונות שנקבעו בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט ואח' (להלן: "פרשת רייכרט"), לפיהם על שכ"ט להיגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי חברי הקבוצה, בשים לב לשיעור האחוז הראוי בנסיבות העניין.

השגתה הראשונה של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה באה על פתרונה ב"הודעה ובקשה מטעם הצדדים" מיום 25.4.2013, במסגרתה ביקשו הצדדים לתקן את הסכם הפשרה (בעקבות המלצות בית המשפט), באופן שההפרה תחדל, כאמור, לא יאוחר מן המועד הקובע; ושווי התרומה יהיה 120,000 ש"ח ולא 90,000 ש"ח כפי שהוסכם תחילה. ההערה בעניין הצגת האריזות החדשות בפני בית המשפט אינה ממין העניין, באשר לא הוסכם כי אריזות המוצרים תשוננה, אלא כי מוצרי המשיבה ייוצרו באופן שלא יכלול תהליך המחייב סימונן במילה "משומר". לשאלת שכר הטרחה אתייחס בהמשך.

13.תכליתם של צו הגנת הצרכן והתקנים הנדונים הנה, בין היתר, לקדם את שמירת בריאות הציבור ובטיחותו, להבטיח תאימות או חלופיות של מוצרים, ולספק מידע להבטחת הגנת הצרכן (ראו לעניין זה סעיף 17(ב)(2) לחוק הגנת הצרכן; סעיף 8(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953). הצהרותיה של המשיבה במסגרת ההסדר המוצע והדיון שנערך ביום 15.9.2013, כי מוצריה יסומנו בהתאם לתקנים הרלוונטיים, מגשימה תכלית זו, וכך גם מוגשמת אחת מתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות שעניינה ב"אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו" (ר' סעיף 1(2) לחוק תובענות ייצוגיות).

14.בהינתן שבתביעות מסוג זו שלפנינו קיים קושי מובנה לאתר את חברי הקבוצה ראוי לנתב את ההטבה הכספית שבהסדר הפשרה לטובתו של הציבור, כפי שאכן נעשה על ידי הצדדים בפועל.

סכום התרומה שהוסכם עליו – 120,000 ש"ח – אינו גבוה, אך בהקשר זה יש להביא בחשבון כי קיים בענייננו קושי מובנה להוכיח נזק (לאמות המידה המחמירות שנקבעו בפסיקה באשר להוכחת נזק בגין פגיעה באוטונומיה, ראו ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל (4/12/11)).

15.נוכח מכלול הנתונים, ובפרט הסרת המחדל הנטען שבסימון המוצרים נושא בקשת האישור; התרומה שהתחייבה המשיבה להרים לטובת העמותה; והיעדר התנגדויות כלשהן להסדר המוצע, לרבות מצדו של היועץ המשפטי לממשלה, אני סבור, כי הסדר זה הינו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

בהינתן שהסדר הפשרה אינו מבוסס על חישובים כלכליים איני רואה צורך במינוי "בודק".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ