בקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט ולפיה נעצר עד לתום ההליכים נגדו.
1.כנגד המשיב, (להלן: "קאמל") הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, על רקע אישום בו יוחסו לו עבירות קשירת קשר לפשע, ניסיון לייבוא סם מסוכן והתחזות לאחר בכוונה להונות. באישום שני יוחסו לו עבירות איומים והעלבת עובד ציבור. בעיקרו של כתב האישום, ניסיון ליבוא חשיש, במשקל 300 ק"ג, אשר הוסתר בשקי פחם שיובאו ממצרים לישראל דרך מסוף ניצנה, תפיסה מיום 2.10.13. פירוט נרחב ניתן למצוא בהחלטה בה הוריתי על המעצר עד תום ההליכים, מיום 19.11.13 ובהחלטה בערר שהוגש עליה, בש"פ 8048/13, (כב' השופט יורם דנציגר, 5.12.13).
2.בתמצית ובהתאם לכתב האישום, ייבא קאמל מספר פעמים ממצרים פחם באמצעות אנשי קשר מקומיים, פחם שהועבר במשטחים על גבי משאית דרך מסוף ניצנה. קאמל פעל מול רשויות המכס באמצעות סוכן המכס שלו, ויקו איפרגן (להלן: "ויקו"), כשהוא מזדהה כבנו, ואף מסר לויקו עותק מהת"ז של הבן. לקראת ספטמבר 2013, קשר קאמל עם אחרים שזהותם אינה ידועה קשר לייבוא סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כ – 300 ק"ג, כשהסם יוסתר במשלוח הפחם שיזמין. קאמל תיאם הזמנת שני משלוחי פחם, על גבי שתי משאיות, על מנת שיוכל לבקש אישור להעברת שני המטענים לקראת סוף ספטמבר 2013. זאת, אף שידע שמיועד לו מטען אחד בלבד בתקופה זו. את המסמכים הרלבנטיים העביר קאמל לויקו כדי שיגישם לרשויות המכס לקבלת האישורים המתאימים. סמוך ליום 21.9.13, היה אמור להגיע משלוח פחם אחר ממצרים לייבואן אחר, נעים חרופה, (להלן: "חרופה"), המתגורר בבית ג'לא. חרופה לא הצליח להשיג במועד אישור מתאים לייבוא הפחם. אחד מקושרי הקשר בצד המצרי, יצרו קשר עם חרופה ושותפו אחמד אלקרעין, (להלן: "אחמד") והציעו כי המטען המיועד להם יועבר תחת שמו של קאמל במסגרת האישור העודף שקיבל ליבוא פחם. בתמורה, הוצע לחרופה ולאחמד שקאמל ישתמש באישור עתידי שיקבל חרופה כדי להעביר משלוח פחם אחר על שמו. חרופה ואחמד הסכימו להצעה ויצרו קשר עם קאמל כדי לבחון האם היא מקובלת גם עליו. קאמל הסכים במטרה לקדם את הקשר לייבוא הסם המסוכן. ביום 29.9.13 עברו שני מטעני הפחם על שמו של קאמל ושוחררו לאחר שנמצאו תקינים. אחד המטענים הועבר לקאמל והשני לחרופה כפי שתואם מראש. חרופה השיג אישור לייבוא פחם וכפי שסוכם, ביום 2.10.13 הגיע משלוח פחם נוסף על שמו, על אף שהיה מיועד בפועל לקאמל ואשר הכיל בתוכו את הסם המסוכן. לא ארחיב בפירוט האישום השני עליו קאמל אינו חולק, אישום באיומים והעלבת עובד ציבור.
3.בהחלטה אודות המעצר עד לתום ההליכים, הוזכרה הלכת בש"פ 5588/12 ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל, (כב' השופט הנדל, 24.9.12), (להלן: "הלכת ניאמצ'יק"), שעסקה במקרה בו הראיות להוכחת אשמת הנאשם הינן נסיבתיות, תוך שישנן שלוש אפשרויות. הראשונה, כאשר הראיות לכאורה הנסיבתיות, מובילות לתמונה ברורה של תוצאה הגיונית אחת, במצב זה עומדת המבקשת בנטל הנדרש. השניה, הראיות לכאורה הנסיבתיות, אינן מובילות למסקנה מרשיעה אחת, גם אם יינתן להן מלוא המשקל, ואף בהערכה שכך יהא לאחר סיום התיק העיקרי, ובמקרה שכזה, לא עומדת המבקשת בנטל הנדרש ממנה. השלישית, הכוללת מעין מקרי גבול, ולפיהן הראיות לכאורה הנסיבתיות, עשויות, לאחר שיעובדו בהליך המשפטי, להביא להרשעת הנאשם, ברמה של סיכוי סביר להרשעה. במקרה שכזה, עמדה התביעה בנטל הנדרש בהליך הביניים של מעצר עד לתום ההליכים. בענייננו, נקבע כי חלה האפשרות השלישית, והדבר כאמור אושר בערר, בש"פ 8048/13 שלעיל.
4.המסקנה כי האפשרות השלישית היא שחלה בענייננו, נקבעה בשל מצבור של נסיבות. כך ובין היתר, לאור התייצבות קאמל לחקירה באיחור, רק כשבוע לאחר שהמעורבים האחרים נעצרו, תוך ניצול זמן הביניים להתייעצויות וקבלת מידע רלבנטי הקשור לחקירה. כך ובנוסף, לאור איומים קללות וניסיון הכאתו של ויקו, באיום על איש משטרה והכול, תוך כדי התנהלות החקירה. בנוסף, הובא בחשבון כי קאמל שמר על זכות השתיקה. אמנם, בשלבים הראשונים השיב לשאלות שנשאל, אולם שמר על זכות השתיקה, במעבר שלב החקירות מהחלק הכללי לפרטני, בו נשאל שאלות נוקבות, שלב בו נחקר שותפו, סלאמה, תוך שבעימות ביניהם, הוצא מספר פעמים מחדר החקירות, לאחר שפעם אחר פעם ניסה להעביר מסרים לשותפו. בנוסף, לחובת קאמל נזקפה ההתחזות לבנו, בכך שהעסק לייבוא שפתח היה בהתחזות ולאחר הצגת ת"ז של הבן.
5.בגרסת קאמל עלה קושי לאור טענתו כי על שמו הייתה הזמנה אחת בלבד, של 18 טון פחם, ולא הזמנה כפולה של 36 טון, כגרסאותיהם של חרופה, אחמד וויקו, קושי שהתחדד לאור הודעת הנהג שאוקת, שמסר כי ביום 29.9.13 הועבר משלוח פחם אחד לרהט ומשלוח אחד לבית לחם, ולאור הודעת מדובב מטעם המשיבה שמסר כי קאמל ציין לפניו שהמשלוח מיום 2.10.13 יועד לו. גרסת קאמל, על פניה עוררה קושי בשל כך שלטענתו האישור המורחב לייבוא נבע מטעות של ויקו, אשר הציע לו לבצע את החלפת המטענים כדי לפצות על המס הכפול שהיה צפוי לשלם, אלא שאם גרסה זו נכונה, קאמל היה צריך לדרוש מויקו את הפיצוי על הנזק שנגרם לו. תחת זאת, קאמל המשיך לבצע עשרות שיחות עם גורמים אותם הוא כלל לא הכיר, חרופה ואחמד.
