אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סמכויות על עציר בבית החולים לחולי נפש ושאלת איזוק עציר בבית החולים לחולי נפש

סמכויות על עציר בבית החולים לחולי נפש ושאלת איזוק עציר בבית החולים לחולי נפש

תאריך פרסום : 09/02/2017 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום קריות
53519-12-16
01/02/2017
בפני השופט:
ד''ר שלמה מיכאל ארדמן

- נגד -
מבקשים:
מדינת ישראל
משיבים:
פלונית
החלטה


 בפני בקשה של בית החולים לבריאות הנפש מזור (מזרע) שעניינו תנאי החזקתה של המשיבה במסגרת צו אשפוז בתנאי מעצר על פי סעיף 16 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק טיפול בחולי נפש").

להלן השתלשלות העניינים הרלבנטית:

ביום 31.1.16 החלטתי על מעצרה עד תום ההליכים בתנאי אשפוז של המשיבה, וזאת על פי סמכותי בסעיף 16 לחוק טיפול בחולי נפש. בו ביום הוגשה בפני בקשה על ידי קצין אסירים בימ"ר קישון, על פיה נהלי שב"ס מחייבים את אבטחתה של המשיבה על ידי צוות סוהרים שמורכב משלושה סוהרים צמודים בנוסף לכבילתה של המשיבה למיטתה. נטען כי נהלי אבטחה אלו פוגעים בתהליכי האבחון והטיפול הפסיכיאטרי המקצועי של בית החולים, והדבר מהווה סוגיה ומחלוקת בין שב"ס להנהלת בית החולים. לפיכך התבקש בית המשפט "בדומה למה שנהג שב"ס במקרים דומים קודמים" להעביר את נושא האבטחה לאחריות הנהלת בית החולים הפסיכיאטרי למשך שהיית העצורה באשפוז.

 

בהחלטה מנומקת שנתתי בו ביום, תוך סקירת הסעיפים הרלבנטיים בחוק טיפול בחולי נפש (סעיף 16(ג), ובפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (סעיפים 11, 14-19) (להלן: "פקודת בתי הסוהר"), קבעתי, כי לא ניתן להענות לסעד המבוקש. כעולה מהוראות החקיקה הרלבנטית, האחריות על שמירת ואבטחת עצור נותרת באחריות מנהל בית הסוהר או בית המעצר, ולא ניתן להעבירה בשום פנים לאחריות בית החולים לחולי נפש. אמנם סעיף 18 לפקודת בתי הסוהר מטיל על הרופאים והעובדים האחרים בבית החולים לדאוג למניעת בריחתו של העצור ו/או האסיר מבית החולים. עם זאת כאמור האחריות היתה ונותרה של מנהל בית הסוהר או בית המעצר. לצורך כך אף מאפשר סעיף 19 לפקודה למנהל בית הסוהר לנקוט באמצעי אבטחה מיוחדים, ככל שהינו מגיע למסקנה כי אמצעים אלה נדרשים.

יחד עם זאת, הדגשתי באותה החלטה, כי בכפוף לכך שהמילה האחרונה הינה של הנהלת בית הסוהר, על הנהלת בית החולים והנהלת בית הסוהר, לבחון מה הדרך הראויה לשמור על אבטחתה של העצורה, במידה שגם תאפשר את האבחנה והטיפול של המשיבה כנדרש על ידי רופאי בית החולים.

 

בכך סברתי כי עניין תנאי החזקתה של המשיבה בבית החולים בא לידי פתרונו. לצערי הסתבר כי טעיתי במסקנתי זו.

היום – 1.2.17, הוגשה הבקשה הנוכחית על ידי בית החולים. מהבקשה האמורה הסתבר כי המשיבה הגיעה לבית החולים בליווי 3 שוטרים וסוהרים ומאז אשפוזה אתמול נאזקה על פי הנחייתם ביד וברגל למיטה. בבקשה נטען כי לפי נוהלי בית החולים שמירה על ידי שוטרים וסוהרים תתבצע ללא איזוק. עוד נטען כי אין צורך ביותר משוטר/סוהר אחד לשמור על המשיבה, וכי נוכחות כה מרובה של שוטרים וסוהרים במחלקה מפריעה ועלולה להביא לאי שקט ולמתח למטופלים אחרים. צויין כי מדובר במחלקה סגורה עם צוות סיעודי כולל גברים, במשך 24 שעות ביממה.

ביקשתי תגובה מיידית של המאשימה לבקשה. בתגובה הגיבה המשיבה כדלקמן:

"לאור העובדה שעל פי מומחית פסיכיאטריה יש מקום להתיר את העצירה מאזיקים ולהפחית את מספר השוטרים במחלקה, המאשימה מותירה ההחלטה בענין לשיקול דעת בית המשפט".

עיון בבקשות, ומאחר וכפי שהבנתי העניין עלה במקרים קודמים, הציף לטעמי בעייתיות בהתנהלות הרשויות, שהינה עקרונית, מעבר לנסיבות המקרה הספציפי. לפיכך, ומאחר ועסקינן בזכויות יסוד של הפרט, בהחלטה זו יש ליתן עמדה ברורה באשר לנדרש לטעמי מהרשויות הרלבנטיות. אדגיש, כפי שאציין מייד, כי שב"ס אינו רשאי להטיל בכל מקרה את האחריות מראש לקביעת תנאי אחזקה בבית החולים לחולי נפש על בית המשפט. בית המשפט מפעיל ביקורת שיפוטית על תנאי המעצר, אך הסמכות בעניין זה רובצת על מנהל בית המעצר או בית הסוהר, ועליו להפעיל את סמכויותיו בעניין זה. החלטה גורפת של איזוק חולה למיטה, בלא בדיקת הצורך לכך על פי הדין, אינה חוקתית, שכן אינה מידתית, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, עלולה גם לחשוף את הגורמים הרלבנטיים לתביעות אזרחיות בגין עוולות אזרחיות שעניינן תקיפה, רשלנות, או פגיעה בכבודו של העצור (וזאת, מבלי להכנס בגדר החלטה זו לשאלה, האם עסקינן בעוולה חוקתית, ומה הדרך לתבוע בגין פגיעה מעין זו).

 

אסקור לעניין זה את הוראות החוק הרלבנטיות:

סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), קובע כך:

 עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה:

(1)  שוטר סבר כי קיים חשש סביר שהעצור עלול לעשות אחד מאלה:

(א)   להימלט או לסייע לאחר להימלט;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ