אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' גאבר(עציר)

מדינת ישראל נ' גאבר(עציר)

תאריך פרסום : 12/04/2017 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
47578-03-17
06/04/2017
בפני השופט:
גרשון גונטובניק

- נגד -
מבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד יעל הראל
משיב:
תאיר גאבר (עציר)
עו"ד קובי טולדו
החלטה

(בעניין ראיות לכאורה ועילות מעצר)

 

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום לבית משפט זה (ת"פ 47612-03-17).

על פי כתב האישום, המשיב קשר (עובר ליום 3.3.17) עם אחרים, שזהותם אינה ידועה למבקשת, קשר פלילי לגניבת כלי רכב. הוא והאחרים החזיקו ברכב, שנגנב קודם לכן (להלן: הרכב), ושהותקנו עליו לוחיות זיהוי מזויפות. עוד החזיקו מכשירי פריצה רבים, כפפות שחורות, חמש לוחיות זיהוי מזויפות ומחשבים לכלי רכב שונים.

ביום 3.3.17 הגיעו הנאשם והאחרים ברכב להוד השרון, פרצו לרכב אחר וגנבו אותו.

לאחר מכן, ובאותו היום, הגיעו הנאשם והאחרים ברכב זאת הפעם לקריית אונו. הם נכנסו עם הרכב לחניון תת קרקעי, ופרצו לרכב אחר במקום, במטרה לגנוב אותו. עד מהרה הגיעו אנשי משטרה, שהוזעקו לחניון כדי לעצור את המשיב ואת האחרים שעמו. ניידת משטרה הוצבה לרוחב הכניסה לחניון ושני שוטרים עמדו לידה. במקביל ירדו מספר שוטרים לבושים במדי משטרה לקומת החניון. כשהבחינו המשיב והאחרים בשוטרים הקרבים, וכדי למנוע את מעצרם, הם נכנסו לרכב, כשהמשיב יושב בספסל האחורי מצד ימין, ופתחו בנהיגה פרועה.

הם נהגו לעבר מתנדב במשטרה, כשהם מנסים לפגוע בו שלא כדין. המתנדב נאלץ לקפוץ לצד כדי שלא להיפגע מהרכב, והוא ירה מאקדחו האישי לעבר גלגליו. הנאשם והאחרים המשיכו בנסיעה פרועה וניסו לפגוע בשני שוטרים נוספים, שגם הם נאלצו לסטות הצידה וירו לעבר הרכב. במהלך ההימלטות, בהיותם ברכב, הנאשם והאחרים שעמו התנגשו בעוצמה ובצורה מכוונת בניידת החוסמת את החניון, הסיטו אותה ממקומה וגרמו לה נזק רב. לאחר מכן הם יצאו מהחניון במהירות רבה, ונהגו נהיגה פרועה ברחוב תוך שהם גורמים לאזרח, שזהותו אינה ידועה למבקשת, לסטות הצידה כדי לא להיפגע. הם נטשו את הרכב באחד הרחובות בעיר, והחלו להימלט, כשהמשיב פצוע בישבנו מירי השוטרים.

על רקע כל אלה כתב האישום מייחס למשיב חבלה בכוונה מחמירה (עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); החזקת מכשירי פריצה לרכב (עבירה לפי סעיף 413ז לחוק); קבלת רכב וחלקי רכב שהושגו בעבירה (ריבוי עבירות)(עבירה לפי סעיף 413י' לחוק); פריצה לרכב (שתי עבירות)(עבירה לפי סעיף 413ב לחוק; קשירת קשר לגניבת רכב (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק); והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 75 לחוק).

2. לצד כתב האישום הוגשה הבקשה שלפני, למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. המבקשת טוענת כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב, ובהן עדויות ראייה, קבצי וידאו, קבצי מצלמות אבטחה, תיעוד רפואי של המשיב; ממצא דנ"א של המשיב על מברג שנתפס ברכב שנפרץ בקרית אונו, ובנוסף, גרסת המשיב אינה עולה עם הראיות בתיק, לשון המעטה.

עוד טוענת המבקשת למסוכנות הנשקפת מהמשיב, שכן הוא פעל בחבורה, מתוך תכנון מוקדם ולאחר הצטיידות בציוד רב המשמש לפריצה ולגניבה של כלי רכב. הוא לא היסס לבצע עבירות מסכנות חיי אדם, כדי לחמוק ממעצר, וזאת בגלוי ובאזור מגורים; עוד קיים חשש כי אם ישוחרר ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין. במעשיו הוא הוכיח כי יעשה כל שעל ידו על מנת להימלט מאימת הדין תוך סיכון אחרים. המשיב ניסה ליצור אליבי שקרי באמצעות אשתו, חבריו נמלטו וזהותם שמורה אצלו, הרכב בו נסע עם חבריו לא אותר עד כה, וכל אלה מקימים חשש כי ישובש ההליך המשפטי אם ישוחרר לחלופת מעצר. ועל כל אלה יש להוסיף את עברו המכביד, הכולל הרשעות קודמות, ובהן הרשעה בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית. בנוסף עומדים לחובתו עונשי מאסר על תנאי בני הפעלה.

3. קיימתי דיון בתיק במעמד הצדדים (ביום 29.3.17).

המשיב הסכים לכך שקיימות ראיות לכאורה נגדו, אך טען לכרסום בהן. עיקר טיעונו הוקדש לעבירת החבלה בכוונה מחמירה, שהוא המשווה משנה חומרה לתיק זה. המשיב טען כי לא ניתן לייחס לו אחריות לעבירה זו, שכן הוא ישב ברכב מאחור. קשירת הקשר הייתה לגניבת הרכב ולא לחבלה בכוונה מחמירה. הבריחה הייתה ספונטנית. לטענת המשיב תפקודם של השוטרים לא היה ראוי. הם חסמו את החניון, ואפשרו למי שנלווה למשיב לבצע את פעילות הגנבה ואז הפתיעו את הגנבים, ולכן אלה הגיבו באופן ספונטני מוקצן. הם לא רצו לפגוע בשוטרים אלא פשוט להימלט. בנוסף, התשתית הראייתית הקושרת את העורר לגניבת הרכב בהוד השרון חלשה. המשיב נפגע מהכדורים ומצבו הרפואי בכי רע. על רקע זה אין להתייחס לאישום זה כמערב חבלה בכוונה מחמירה, אלא כאל אישום בעבירות רכוש, שאינו מצדיק מעצר. מכל מקום, ניתן לאיין את המסוכנות על ידי איזוק אלקטרוני.

המבקשת טוענת כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. הופעל שיקול דעת ראוי בהתאמת האישום המתאים למעשים המיוחסים למשיב. אין המדובר במרדף "רגיל" שבו לא נשקפה סכנה לחיי אדם. הוחלט להאשים את המשיב לאור הראיות שבתיק, ובהן ניסיונו להימלט ממעצר ומעיכוב, שגרר סיכון ממשי של שוטרים ואזרחים; נכון הוא שלפי הראיות המשיב לא נהג ברכב, אלא ישב מאחור, אך הוא היה עדיין שותף למעשים. עוד נכון שהבריחה לא תוכננה מראש, אך אין בכך כדי להפחית מהחומרה של המעשים המיוחסים להם. המשיב מסר גרסה לפיה היה ברכב בו נסעו חבריו במקרה, וממילא לא מסר כל גרסה המקנה לו הגנה כלשהי. לחובתו עומד עבר פלילי רלוונטי מכביד, ובכלל זה מאסרים על תנאי בני הפעלה, וכל אלה מעצימים את המסוכנות הנשקפת ממנו ואת החשש כי ימלט מהדין.

4. עד כאן טענות הצדדים ומכאן לדיון בבקשה לגופה.

5. למעשה, אין מחלוקת של ממש כי קיימות בתיק זה ראיות לכאורה לחובתו של המשיב. העיקר מצוי כמובן באירוע שאירע בחניון בקריית אונו. כאן קיימות ראיות ישירות הקושרות את העורר לאירוע באופן ברור:

א) האופן בו נעשה ניסיון להימלט באמצעות הרכב מתועד היטב במצלמות שהיו בחניון.

ב) המשיב לא הכחיש שהיה בזירת האירוע, אך הוא הציע הסבר תמים להימצאותו בה. הוא סיפר כי ביקש לנסוע לאור יהודה, והתעתד לנסוע במונית, ואז במקרה פגש "שני בחורים מטייבה, הם מוכרים לי בפנים, אבל אני לא מכיר אותם, אמרו לי בוא נקפיץ אותך. עליתי איתם בסביבות השעה 14:00 או 14:30 אני ישנתי ברכב ואז אני מתעורר על רעש יריות ומכות של תאונה והם שניהם צעקו לי תוריד את הראש" (הודעה מיום 5.3.17 גיליון 1 ש.14 ואילך). למותר לציין כי תיאור זה נשמע דמיוני למדי. מעבר לכך, מהסרטון עולה כי הדמות שזוהתה כמשיב לא נמנמה מאחור, אלא דווקא החלה "להתעסק עם האזור הקדמי של תא הנהג" (מזכר מיום 6.3.17).

ג) לאחר מכן שמר המשיב על זכות השתיקה בחקירתו (מיום 14.3.17). השתיקה, כידוע, יכולה לחזק את התשתית הראייתית נגד המשיב בהליכי מעצר עד תום ההליכים (בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו; 2011) בפסקה 6 להחלטת כב' השופט עמית)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ