אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ"ת 44694-09-14 מדינת ישראל נ' נאטור(עציר)

מ"ת 44694-09-14 מדינת ישראל נ' נאטור(עציר)

תאריך פרסום : 14/06/2015 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
44694-09-14
13/11/2014
בפני השופט סגן נשיא:
רון שפירא

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
המשיב:
מוהנד נאטור (עציר)
החלטה
 

 

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין ועבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, על רקע של עימות עם המתלונן בעניין של מה בכך, דקר המשיב את נפגע העבירה, חברו למקום עבודה, גרם לו לחבלה חמורה בבטנו ובאיברים פנימיים וכן לפציעה בידו, כל זאת באמצעות סכין שנשא על גופו למטרה לא כשרה.

 

מראשיתו של הליך לא הייתה מחלוקת על קיומן של ראיות שיש בהן, לכאורה, כדי לבסס סיכוי של ממש להרשעת המשיב במיוחס לו. יוער כי למעשה, עיקר המחלוקת שבין הצדדים היא בהתייחס ליסוד הכוונה המיוחדת שבגרימת חבלת הגוף, אשר אין חולק כי היא חבלה חמורה. סוגיה זו של יסוד נפשי אמורה להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב המעצר. עם זאת, מצאתי לנכון להבהיר כבר בשלב זה כי חומר הראיות מבסס את יחוס הכוונה המיוחדת במעשיו של המשיב.

 

המשיב הודה מידית במיוחס לו. הוא תיאר עוד בעדותו הראשונה מיום 9/9/14 שעה 15:31 כי נפגע העבירה התגרה בו. לכן, ומזה כמה ימים לפני האירוע, החליט להצטייד בסכין. ביום האירוע התגרה נפגע העבירה במשיב ובהמשך הכה אותו באגרוף בפניו. המשיב החליט, לאחר חלוף זמן, ומאחר וסבל מכאבים, לנקום בזה שפגע בו. לדבריו החליט לעשות כן כי "למה שיכאב לי ולו לא" (עמ' 2 להודעה שורה 28) ואז דקר את הנפגע בבטנו. בהמשך גם פצע אותו בידו.

 

יודגש כי הדקירה בבטנו של נפגע העבירה לא הייתה בתגובה מידית לאירוע שבו הכה הנפגע במשיב אלא תגובה מאוחרת יותר, לאחר חלוף זמן. מכאן שלא מתקיים יסוד של קינטור ותגובה מידית ללא מחשבה. בשים לב לעובדה שהמשיב החליט מספר ימים קודם לכן להצטייד בסכין, סבור אני כי יש ראיות המבססות את יסוד הכוונה המיוחדת שבמעשה החבלה.

 

אין חולק כי המעשה מקים עילת מעצר. הלכה היא כי בהעדר נסיבות מיוחדות, דינו של העושה שימוש בסכין כדי לפגוע באחר, הוא מעצר עד תום ההליכים [ראו: בש"פ 876/08 נסים אבו הדואן ואח' נ' מדינת ישראל (5.2.08)]. עוד נפסק כי במקרים שבהם העבירה גרמה חבלה חמורה לקורבנה, יורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים, ורק במקרים חריגים בית המשפט ייעתר לשחרור בחלופה. [ראו: בש"פ 8534/07 שלום איבגי נ' מדינת ישראל (18.10.07); בש"פ 2181/94 איליה מיכאלי נ' מדינת ישראל (22.4.94); בש"פ 2453/05 חטיב נ' מדינת ישראל (28.3.05); בש"פ 4162/06 אלמו נ' מדינת ישראל (31.5.06); בש"פ 5443/03 חמודה לובאני נ' מדינת ישראל (26.6.03);בש"פ 6802/07 אברהים כלילי נ' מדינת ישראל (27.8.07);בש"פ 748/10 שומי איסקוב נ' מדינת ישראל (18.2.10)].

 

יוער כי במקרה שבפני עילת המעצר היא מסוכנות, וזאת מעצם המעשה. אין חשש של ממש להשפעה על עדים, וזאת בשים לב להודאה המפורטת. עוד יצוין כבר כעת, כי מיד לאחר ביצוע המעשה התייצב המשיב עם הוריו בתחנת המשטרה בעיר מגוריו ודיווח על המעשה שביצע.

 

גם כאשר קיימת עילת מעצר חובה על בית המשפט לשקול אפשרות של שחרור לחלופת מעצר. על בית המשפט לבחון, אל מול חומרת המעשה והראיות המצביעות על כך, את מכלול נתוניו של מבצע העבירה [ראו: בש"פ 1911/11 רועי רווה נ' מדינת ישראל (22.3.11) וההלכות שפורטו שם].

 

במקרה שבפני מדובר בצעיר שזה עתה בגר, בעת העבירה היה בן 18 ועוד כשלושה חודשים. אין בעברו מעורבות בפלילים. כאמור, מיד לאחר ביצוע העבירה התייצב בליווי הוריו בתחנת המשטרה ודיווח כי ביצע עבירה. כבר בעדויותיו הביע חרטה ואמפתיה לנפגע העבירה.

 

בהחלטה מיום 22/9/14 הורה בית המשפט (כב' השופט ליפשיץ) כי יוגש תסקיר של שירות המבחן בעניינו. שירות המבחן הגיש תסקיר בו המליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר בבית דודתו בכפר מנדא, מרחק שאינו גדול מעיר מגוריו, בפיקוח דודתו והוריו. בית המשפט בחן את המפקחים. יוזכר כי הוריו הביאו את המשיב לתחנת משטרה. התרשמתי בצורה חיובית מהמפקחים המוצעים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ