אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' דניאל חנניה עשור (עציר)

מדינת ישראל נ' דניאל חנניה עשור (עציר)

תאריך פרסום : 18/05/2017 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
30307-10-15
17/12/2015
בפני סגן הנשיא:
אהרן פרקש

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
משיב:
דניאל חנניה עשור (עציר)
עו"ד דוד הלוי מטעם הסנ"צ
החלטה
 

 

לפניי בקשת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 30262-10-15. בקשה זו הוגשה בד בבד עם הגשת כתב אישום נגד המשיב.

 

כתב האישום והבקשה

1.בפרק העובדות של כתב האישום נאמר, כי בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך לחודש אוגוסט 2015, נכנס הנאשם כשוכר בדירה שבבעלותו אביו של מ.ז. (להלן: "המתלונן") בירושלים (להלן: "הדירה").

הנאשם והמתלונן סיכמו על תנאי התשלום. לאחר מספר ימים, הודיע הנאשם למתלונן כי הוא מעוניין לעזוב את הדירה ולבטל את ההסכמות ביניהם. המתלונן אמר לנאשם כי הוא מסכים לכך וכי לאחר שהנאשם יצא הוא יחזיר לו את כספו. בתגובה לכך אמר הנאשם למתלונן: "אתה אומר לי לצאת, אני אדקור אותך, אני אהרוג אותך, אני ארצח אותך", וזאת תוך שהנאשם מחזיק בידו חתיכת ברזל.

לאחר מכן המשיך הנאשם לשהות בדירה, ואילו המתלונן ניסה מספר פעמים לשוחח עם הנאשם ולבקש כי ישלם עבור שהייתו בדירה.

בתאריך 12.10.015 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, הגיע המתלונן ביחד עם גיסו (שאף הוא מתלונן, להלן: "הגיס") לדירה, וזאת על מנת לשוחח עם הנאשם על תשלום השכירות, לאחר שהמתלונן פחד לגשת לנאשם לבדו. המתלונן והגיס הקישו בדלת הדירה מספר פעמים, אך הנאשם נמנע מלפתוח את הדלת וזאת על אף שהיה בדירה.

השניים עזבו את המקום למספר דקות, ולאחר מכן שבו לדירה כשאליהם הצטרף י.ט.. המתלונן וגיסו הקישו בדלת ואף בעטו בה. הנאשם נמנע גם הפעם מלפתוח את הדלת. המתלונן אמר לנאשם, דרך הדלת הסגורה, כי באם הנאשם לא יפתח להם את הדלת הרי שהם יזמינו ניידת משטרה. הנאשם בתגובה החל לצעוק: "בוא, אני אדקור אותך, אני אהרוג אותך". מיד לאחר מכן פתח הנאשם את דלת הדירה ויצא ממנה כשבידו סכין גדולה ובמקביל המשיך לצעוק: "אני אדקור אותך". השלושה נמלטו מהמקום. הגיס החל לעלות במדרגות שהיו במקום. הנאשם השיגו וכשהוא מאחוריו דקר אותו באמצעות הסכין בצווארו ובגבו. הנאשם הפסיק ממעשיו רק לאחר שהגיס הזיז אותו מעליו בחוזקה ולאחר שהבחין שהגיס מושיט את ידו לכיוון האקדח שהיה ברשותו.

בעקבות המתואר לעיל נגרמו לגיס חתך באורך של כחמישה ס"מ בצוואר מתחת לאוזן שמאל וכן חתך נוסף של כעשרה ס"מ בחלק השמאלי של גבו אשר הגיע עד השרירים האינטרקוסטלים. חתכים אלו נתפרו בבית החולים והגיס נשאר להשגחה של לילה.

 

2.המשיב הואשם באיומים, שתי עבירות לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), ובחבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק.

 

3.בגדרה של הבקשה שלפניי נטען, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, כי העבירות המיוחסות לו מקימות חשש סביר ששחרורו יסכן את בטחונו של אדם ובטחון הציבור, ולכן קמה עילת מעצר נגדו לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן :"החסד"פ"). עוד נטען, כי למשיב עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות רכוש ואלימות, והוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל בעברו.

 

4.בדיון מיום 25.10.15 הודיע ב"כ המשיב, כי אין הוא טוען שאין בנמצא ראיות לכאורה בהתאם למבחנים שנקבעו ב"הלכת זאדה", אלא שלטעמו קיים כרסום מסוים בעוצמת הראיות במובן זה שקיימות שתי גרסאות לאירוע, ואין עדים ניטרליים. לדבריו, קיימת מחלוקת בין הגרסאות, כאשר המתלונן טוען שלאחר שהשלושה שהגיעו לדירה דפקו על הדלת וראו שהמשיב אינו יוצא מהדירה, על אף שידעו שהוא נמצא שם, המשיכו לדפוק ואמרו לו שיזמינו משטרה, המשיב יצא מהדירה עם חפץ חד ודקר אחד מהם. לעומת זאת, גרסת המשיב היא, כי המתלונן והאחרים פרצו לתוך ביתו, המשיב לא ידע במי המדובר, הגיס שהיה עם אקדח הושיט את ידו לאקדח, לקח את האקדח, דרך אותו בתוך הבית והמשיב נבהל, לא ידע במי מדובר ואז נטל פותחן יינות שהיה במקום ובאמצעותו ניסה להדוף את מה שהוא ראה כתקיפתו בתוך הבית. כתוצאה מניסיון ההדיפה, נחבל המתלונן. לטענתו, יש לשקול גרסה זו במסגרת מכלול השיקולים. האירוע מבוסס על גרסה מול גרסה לאירוע, וללא עדויות אובייקטיביות שיכולות לשפוך אור על מה שקרה במקום.

ב"כ המשיב הוסיף, כי את רגע הדקירה ראו רק הנדקר והמשיב עצמו, שכן השניים האחרים נמלטו מהמקום. עם זאת, אין הוא חולק שהגיס נדקר.

עוד טען, כי קיימת בעיה עם היסוד הנפשי משהואשם המשיב בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה.

ב"כ המשיב הסכים כי העבירה בה הואשם המשיב מקימה עילת מסוכנות סטטוטורית, והוסיף כי עברו הפלילי של המשיב אינו מכביד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ