מ"ת 27693-11-14 מדינת ישראל נ' בן שמחון(עציר)

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. כתב האישום חובק ארבעה אישומים המתארים ארבע עסקאות סם שביצע הנאשם במהלך התקופה שמיום 08/04/14 ועד יום 05/10/14 עם סוכן משטרתי סמוי (להלן: "הסוכן") עמו היתה לו היכרות מוקדמת, במסגרתן מכר המשיב לסוכן סם מסוכן מסוג חשיש בכמויות של כ23-, תמורת סך של 1200-1400 ₪ לכל עסקה. אחת העסקאות בוצעה ע"י המשיב בצוותא עם אחותו, היא הנאשמת 2.

בד בבד להגשת כתב האישום הגישה המאשימה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מסוכנות סטטוטורית כנגד המשיב, אך טען כי מסוכנותו זו נסתרת נוכח עברו הפלילי הנקי ונוכח אורח חייו הנורמטיבי המתאפיין בין היתר גם ביציבות תעסוקתית. בנסיבות אלו עתר ב"כ המשיב להורות על הפניית הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, על מנת שזה יבחן האפשרות של שחרור המשיב לחלופת מעצר.

בהחלטתה מיום 17/11/14 הורתה כב' השופטת קסלסי על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו ללא צורך בקבלת תסקיר מעצר. במסגרת ערר שהגיש הנאשם על ההחלטה קבע ביהמ"ש המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי), כי לאור נתוניו האישיים של המשיב יש מקום לבחון קיומה של חלופת מעצר בעניינו במסגרת תסקיר שירות מבחן, וכי תסקיר חיובי עשוי לשמש תשתית להגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה בענין המעצר עד תום ההליכים.

בהתאם לכך הגיש שירות המבחן ביום 17/12/14 תסקיר מעצר, בו תיאר נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם-רווק כבן 32, , בן זקונים מתוך 8 אחים, אשר גדלו ללא דמות אב לאחר שהוריו התגרשו ואביו יצא מהתמונה. חלק מאחיו, בהם גם אחותו הנאשמת יחד עמו בכתב האישום, הינם בעלי עבר פלילי ובעלי רקע של התמכרות לסמים, בעוד יתר האחים מנהל אורח חיים נורמטיבי. לדברי שירות המבחן, גם הנאשם העיד על עצמו כי הוא משתמש בסם מסוג קנבוס "באופן מזדמן" מאז היותו כבן 20, אך ניכר היה לדברי שירות המבחן כי הוא נוטה לצמצם בעיותיו בתחום זה ורואה עצמו כבעל תדמית חיובית ונעדרת דפוסים עבריינים, ואף חש צורך ליצור הבחנה בינו לבין בני משפחתו המעורבים בפלילים. בנוגע לעבירות נשוא כתב האישום טען הנאשם בפני שירות המבחן, כי הן בוצעו על ידו על רקע היכרותו המוקדמת עם הסוכן המשטרתי, שהיה חברו הטוב ונהג לצרוך סמים יחד עמו. עוד צוין בתסקיר, כי הנאשם ביטא רצון לחזור לשגרת חייו התקינה, ואף הביע ציפייה כי שירות המבחן יסייע לו בכך.

סופו של דבר, ציין שירות המבחן התרשמותו, כי הנאשם נעדר דפוסי עבריינות מושרשים ובעל שאיפות נורמטיביות לחייו, אך עם זאת עלול לחצות את הגבול בין המותר לאסור בשל החיכוך הקיים בינו לבין דמויות שוליות, וכי ישנו פער בין התנהלותו היומיומית לבין עובדת היקלעותו למצבים בעייתיים מתוך קושי לצפות השלכותיה של התנהגותו זו. באשר לרמת הסיכון להישנות העבירות בעתיד ציין שירות המבחן כי מדובר ברמת סיכון בינונית.

בתסקיר בחן שירות המבחן ארבע חלופות מעצר שונות שהונחו לפתחו, המתייחסות למעצר בית מלא בבית אמו של הנאשם; בביתן של אחת משתי אחיותיו; או בבית אחיו. ואולם, כל ארבעת המפקחים המוצעים נפסלו על ידי שירות המבחן כבלתי מתאימים (האחיות- בהיותן אמהות עובדות שאינן יכולות לפקח על הנאשם באופן רציף , אחיו- בשל היותו בעל עבר פלילי ,ואמו- בשל התרשמותו של שירות המבחן כי אין ביכולתה להציב גבולות לנאשם וכי היא נוטה להאשים גורמי אכיפת החוק בהליך הנוכחי).

נוכח פסילתן של החלופות המוצעות,המליץ שירות המבחן,לאחר התלבטות רבה (כלשונו) על שחרורו של הנאשם ממעצר, בכפוף להצעת חלופת מעצר "הרמטית", שתאפשר פיקוח הדוק וצמוד על הנאשם בכל שעות היממה, אשר תיבחן על ידו מחדש לכשתוצע.

לאור האמור עתר ב"כ המשיב ביום 09/12/14 להורות על שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר שעניינה מעצר בית מלא בבית דודתו, זאת ללא צורך בקבלת תסקיר משלים בנוגע לחלופה זו. ואולם, בהחלטתי מאותו היום קבעתי, כי לא ניתן להתייחס לחלופה זו ללא בחינתה באופן מעמיק ע"י שירות המבחן .