אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ"ת 16357-08-16 מדינת ישראל נ' אלישייב(עציר) ואח'

מ"ת 16357-08-16 מדינת ישראל נ' אלישייב(עציר) ואח'

תאריך פרסום : 27/10/2016 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
16357-08-16
30/09/2016
בפני השופט:
שי יניב

- נגד -
מבקשים:
מדינת ישראל
משיבים:
1. דניאל אלישייב (עציר)
2. דור מגידש (עציר)
3. אביב בצלאל (עציר)
4. רון עייש (עציר)
5. ניב מנור (עציר)
6. אביתר יוסף (עציר)
7. אליעד משה (עציר)

החלטה

 

(בעניינו של המשיב 2)

 

 
  1. על קוויה הכלליים של פרשה זו, ובכלל זה, התזות המנוגדות של התביעה וההגנה, עמדתי בהחלטתי בעניינם של המשיבים 1, 7-3, מיום 6 באוקטובר 2016, כדלהלן:

    "התזה הבסיסית של התביעה היא, כי אירועי האלימות המפורטים בכתב האישום נעשו על-ידי קבוצה רבת משתתפים, אשר הגיעה למקום, לאחר תכנון מוקדם. לפיכך, נטען, כי 'כולם הגיעו לתקוף וכולם אחראים בצוותא חדא, כשמגיעה חבורה למקום באופן מתוכנן כדי לתקוף ומגיעים עם כלי תקיפה ומחלקים להם במקום עוד כלי תקיפה, והם משתתפים באירוע, כל אחד מהשותפים אחראי גם לחלק של השותף האחר' ... התביעה היפנתה בהקשר זה לבש"פ 1544/13 בוטביקה נ' מדינת ישראל (6.3.2013) ולבש"פ 2587/13 שבתייב נ' מדינת ישראל (21.4.2013). מנגד, התזה הבסיסית של הסנגורים, איש איש בהתאם לקו טיעונו הקונקרטי, היא כי אף אם תאמר, שקיימות ראיות לכאורה לנוכחות מי מהמשיבים באזור האירוע – אין ללמוד מכך על כך, שנטל חלק באירוע ועל כי התקיים לגביו היסוד הנפשי הנדרש ("כוונה מיוחדת") בעבירה שמהותה חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

    ייאמר מיד, כי בהליך דנן אין נדרש להעמיק בכך, שכן בשלב זה הבחינה במישור זה היא לכאורית בלבד, קרי, אם מצויות בידי התביעה 'ראיות לכאורה' כמשמען בהלכת זאדה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פד נ(2) 133)."

     

  2. בהחלטתי בעניינו של המשיב דנן (המשיב 2), מיום 30 בספטמבר 2016, עמדתי על קיומן של "ראיות לכאורה" למעורבותו בעבירה, "שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם". כך, שקמה חזקת מסוכנות סטטוטורית. בה בעת, ציינתי, כי "למשיב אין עבר פלילי ומן הדין לבחון אם ניתן לענות על ההיבטים המצדיקים מעצר, בדרך שבה הפגיעה בחרות המשיב תהא פחותה".

     

  3. בהמשך להחלטתי בעניינו של המשיב 2, הוצג בפני תסקיר שרות המבחן, הכולל הערכת מסוכנות. המשיב, בן 29, שרת שרות קרבי ביחידה מובחרת ולחם במבצע "עופרת יצוקה". המשיב מאורס ועומד להינשא. שרות המבחן מציין, כי המעצר – לראשונה בחייו – הותיר את רישומו על המשיב והציב "גבולות להמשך התנהלותו בעתיד". קצין המבחן מציין את "הערכתו כי קיימת מידת סיכון נמוכה להישנות מקרים והתנהגות פורצת גבולות". שרות המבחן ממליץ, אפוא, על שחרור לחלופת מעצר, שכן למשיב "יכולת טובה לקבל סמכות ולעמוד בגבולות חיצוניים ברורים", וכי המפקחים שהוצעו "אחראים ורציניים", וכי הם "בעלי יכולת הצבת גבולות עבורו ומבינים את המצופה מהם במשימת הפיקוח". כן ממליץ שרות המבחן על העמדת המשיב תחת צו פיקוח מעצרים של שרות המבחן למשך 6 חודשים.

     

  4. התביעה מסתייגת מהמלצת שרות המבחן ונותנת משקל מרכזי לכך, שממסמך שרות המבחן לא מסתמנת נטילת אחריות מצד המשיב. התביעה רואה במשיב כאחד מ"אנשי הביצוע" של ארגון להפמיליה (סעיף 6 לחלק הכללי לכתב האישום), השותף על-פי הראיות לכאורה, לתכתובות וואטסאפ, ולמעורבות, לכאורה, באירוע החמור העומד ביסוד האישום הראשון. התביעה מפנה לכך, שעיון בתסקיר, מלמד, כי המשיב מרחיק עצמו מחבורת "להפמיליה". נטען, אפוא, כי המשיב "לא לוקח אחריות על העבירות ומתייחס לחברות בארגון כאילו לא הייתה. אנו רואים בזה גורם שמגביר את המסוכנות", שאין ניתן לענות עליה בחלופת מעצר, המומלצת על-ידי שרות המבחן.

     

  5. עיון בתסקיר שרות המבחן מלמד, כי קצין המבחן היה ער לכך, ש"לדור קושי להתחבר לדפוסיו המכשילים וקשייו". אולם, בראיית התמונה הכוללת, על רקע היותו של המשיב "אדם המגלה יציבות במסגרות חייו השונות" ו"יכולת טובה של קבלת סמכות ועמידה בגבולות" וההתרשמות ממאפייני אישיותו והשלכות המעצר (משך כחודשיים וחצי) על המשיב – בא שרות המבחן להמלצה לשחרורו לחלופת מעצר. לצד זאת, אזכיר, למעלה מן הצורך, כי כבר נאמר ש"אי נטילת אחריות על ביצוע המעשים בשלב זה, אינה יכולה במסגרת תסקיר שירות המבחן לעמוד לרעת המשיב, שעה שהוא נאבק על חפותו" (בש"פ 431/11 מדינתישראל נ' מוסטפא (18.1.2011); וכי "בוודאי שאין מקום לגישה הגורסת כי בכל מקרה שבו הנאשם אינו מודה בפני שירות המבחן בשלב המעצר במעשים המיוחסים לו, לא ניתן לאיין את מסוכנותו בדרך של חלופת מעצר" (בש"פ 6826/10 סמואל נ' מדינת ישראל (29.9.2010).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ