אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.פינס בע"מ נ' סופר בלוק בעמ

מ.פינס בע"מ נ' סופר בלוק בעמ

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
9167-12-12
28/12/2013
בפני השופט:
עדי הדר

- נגד -
התובע:
מ.פינס בע"מ
הנתבע:
סופר בלוק בעמ
פסק-דין

פסק דין

1.התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מהיר ע''ס 39,510 ₪.

2.בכתב התביעה טוענת התובעת כי ביום 27.10.00 נחתם הסכם שכירות (להלן "ההסכם הראשון") לפיו שכרה הנתבעת מבנה תעשיה ברח' הסתת 18 בחולון מהנתבעת.

3.בהתאם לסעיף 10 להסכם הראשון, התובעת הפקידה פיקדון כספי בסך 18,000 דולר בתוספת מע''מ שווה ערך לשלושה חודשי שכירות, סה''כ 86,788 ₪.

4.התובעת טענה כי ההסכם הוארך עד ליום 31.07.12, וכי בתום תקופת השכירות החזירה את החזקה במושכר, וקיבלה לידיה שיק ע''ס 86,064 ₪, וכי הנתבעת ניכתה סך של 742 ₪ בגין הפרשי הצמדה שהתווספו לדמי השכירות.

5.התובעת טענה שהפיקדון לא שוערך לפי הדין וההלכה. התובעת הוסיפה וטענה שהשיק שמסרה כפיקדון הופקד בחשבון הבנק של הנתבעת, שעשתה בו עושר שלא כדין, ולכן עליה להשיב את הפירות.

6.התובעת הציעה שלושה חישובים שונים לעניין אופן השערוך. האחד לפי תקנות פסיקת ריבית, השני לפי פיקדון שקלי, והשלישי לפי הפרשי הצמדה למדד.

7.לכתב התביעה צורפו כנספחים חוזה השכירות הראשון, הארכת חוזה השכירות הראשון מיום 28.02.11, הארכת הסכם השכירות הראשון מיום 5.01.12, הארכת הסכם השכירות הראשון מיום 20.06.12, חישוב ריבית ליבור שהופק ע''י משרד רו''ח אביאל, בן שאן, חישוב ריבית פריים מאתר לאומי, חישוב הצמדה וריבית שהופק ע''י משרד ב''כ התובעת לפי תוכנת עודכנית זהב, מכתבי התובעת לנתבעת מיום 27.08.12, ותשובת הנתבעת מיום 30.08.12.

8.יצוין שבמכתב התובעת היא דרשה מהנתבעת סך של 41,615 ₪. בתשובת הנתבעת נטען כי על פי הוראות סעיף 10(ג) להסכם השכירות הראשון, התחייבה התובעת להפקיד בידי הנתבעת פיקדון כספי "...השווה לסך 18,000 דולר בצירוף מע''מ....כפיקדון כספי להבטחת מילוי החיובים הקבועים בסעיף 15 בהתאמה (להלן – "הפיקדון"), ובהתקיימם, יזוקף על חשבון דמי השכירות שיגיעו בעד שלושה חודשי השכירות הנותרים לתקופת השכירות".

9.הנתבעת טענה במכתבה, כי דמי השכירות בהסכם השכירות הראשון עמדו ע''ס של 6,000 דולר בצירוף מע''מ לאותה עת.

10.הנתבעת הוסיפה וטענה כי בנספח להסכם השכירות שנחתם בין הצדדים ביום 28.02.11, בוטל סעיף 10 להסכם השכירות הראשון, וכי הצדדים התייחסו בסעיפים 11 ו-13 לחוזה דנן, לפיקדון האמור כהאי לישנא: "...הפיקדון שהפקידה השוכרת בידי המשכירה כהגדרתו בסעיף 10(ג) להסכם השכירות...".

11.הנתבעת טענה כי במועד חתימת ההסכם דנן, התייחסו הצדדים לפיקדון כסכום שהופקד בשנת 2000 ולא כסכום משוערך נכון למועד חתימת ההסכם דנן.

12.הנתבעת הוסיפה וטענה כי לאור האמור בסעיף 12 להסכם דנן, עולה כי השבת הפיקדון הכספי יכולה להיות בשני אופנים: לפי שערו היציג של הדולר במועד השבתו כיום, או בסכומו במועד מסירתו לנתבעת.

13.הנתבעת טענה כי פרשנות זו נובעת גם מכך, שככל שהצדדים חפצו שסכום הפיקדון יופקד בנאמנות או בחשבון נפרד או יישא פירות, היו מגדירים זאת הצדדים שהיו מיוצגים לכל הדרך בעורכי דין, בהסכם השכירות או בנספח הסכם השכירות, ומשלא עשו זאת הצדדים, הרי יש ליתן להסכם השכירות ולנספח הארכת הסכם השכירות את הפרשנות היחידה הנכונה שלהם והיא – שהסכום צריך להיות מושב כפי הסכום שהופקד.

14.הנתבעת הוסיפה וטענה כי לתובעת חוב תלוי ועומד ע''ס 1,067 ₪ בגין הפרשי הצמדה שלא שולמו על ידה, ובגין חוב זה נשלחה לתובעת זה מכבר חשבונית מס מס' 1714 שלא שולמה, ולכן ניתנת בתשובת הנתבעת הודעת קיזוז לתובעת בסך 742 ₪, ולכן הסכום שהושב לתובעת הוא בסך 87,788 ₪, כפי הסכום ששולם בפועל, ושהיווה את הפיקדון כהגדרתו הן בהסכם השכירות והן בנספח ההארכה להסכם השכירות.

15.הנתבעת הוסיפה וטענה כי לנוכח האמור לעיל נותר חוב בסך 325 ₪, גם לאחר ביצוע הקיזוז, ולכן על התובעת לסלק חובה לנתבעת.

16.הנתבעת הגישה כתב הגנה בו ביקשה לדחות את התביעה, ולחלופין לקבוע כי הנתבעת תשלם לתובעת אך הפרשי הצמדה בלבד בגין הפיקדון נשוא כתב התביעה.

17.הנתבעת פרשה בפני בית המשפט את מסכת ההתקשרות ממועד חתימת ההסכם בשנת 2000, לתקופה של חמש שנות שכירות, עם מתן זכות לתובעת להאריך את ההסכם בחמש שנים נוספות.

18.הנתבעת טענה כי אין מחלוקת עובדתית, כי אין בהסכם הראשון כל הוראה באשר היא, בקשר עם החזר הפיקדון לידי התובעת, ובכלל זה האם החזר הפיקדון יישא הפרשי הצמדה ו/או ריבית כלשהם, וכל שהצדדים הסכימו הוא כי בהתקיים החיובים הקבועים בסעיף 15 להסכם, כספי הפיקדון ייזקפו ע''ח שלושת חודשי השכירות הנותרים בתום תקופת השכירות.

19.מכאן גם מסיקה הנתבעת שמכיוון שדמי השכירות החודשיים, כמו גם גובה הפיקדון, נקבעו בדולרים ולא בשקלים חדשים, "אין בנמצא מנגנון הצמדה למדד", שכן מנגנון הצמדה למדד נוגע לעניין רק במקרה של תשלומים בשקלים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ