אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.ס. נ' ש. ע.ואח'

מ.ס. נ' ש. ע.ואח'

תאריך פרסום : 08/01/2014 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1809-06
29/12/2013
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
ש.ע. ז"ל
הנתבע:
1. עו"ד דוד גולן - הנאמן
2. כונס הנכסים הרשמי תל אביב

החלטה

לפניי בקשה לפסול אותי מלדון בהליך פשיטת הרגל של המנוח ש.ע.  ז"ל (להלן: "החייב").

הבקשה הוגשה ביום 16.10.13 על ידי עו"ד אשור, ב"כ החייב, וזאת לאחר רציחת החייב, באתר ראש הבקעה. אציין, כי במקביל הגיש עו"ד אשור בקשה זהה לפסילת כב' השופטת אלשיך מלדון בתיק החייב (בקשה 61).

הבקשה נומקה בתכלית הקיצור ונטען בה, שמחמת שהוגשה תלונה לנציב קבילות הציבור על השופטים, אשר לדברי מגיש הבקשה התלונה היא: "(ה)מדברת בעד עצמה והנה חלק בלתי נפרד" מהבקשה דנן, אזי די בעובדה שהוגשה תלונה, כדי להקים מניעות לדון בתיק.

עו"ד דוד גולן, המכהן כנאמן בפש"ר של המנוח (להלן: "הנאמן"), הגיש ביום 17.10.13 תגובה לבקשה, ובה טען שדינה להידחות, בין היתר, מחמת היעדר ייפוי כוח לעו"ד אשור להגיש את התלונה, בשים לב שהחייב נפטר עוד קודם להגשתה. עוד נטען שהתלונה מופרכת ואין בה ממש. לעמדת הנאמן, הוא לא רואה בשלב זה צורך להתייחס לגוף התלונה ויעשה זאת בעת שיידרש.

ב"כ החייב הגיש ביום 30.10.13, תגובה לה צירף את התלונה ונספחיה, אך זאת באמצעות מערכת נט המשפט. בתגובה נאמר שיש בתיק ייפוי כוח. הנספחים שצורפו היו בלתי קריאים לחלוטין, ומשכך בהחלטה מיום 3.11.13 הורתי, כי על עו"ד אשור להמציא עותק קריא של נספחי הבקשה. עוד הסבתי תשומת לבו שייפוי הכוח שניתן לו על ידי החייב פקע עם פטירת האחרון, וכקבוע בסעיף 14(א) לחוק השליחות, התשכ"ח-1965. הואיל והנספחים לא צורפו תוך זמן סביר מאז ההחלטה, הורתי בהחלטה מיום 5.12.13, כי אם אלה לא יצורפו עד ליום 26.12.13, תימחק הבקשה מחוסר מעש. רק ביום 26.12.13 הוגשו הנספחים באמצעות נט המשפט, ומבלי שניתן טעם מדוע נדרש עו"ד אשור לתקופה כה ממושכת להמציא לבית המשפט את הנספחים. אציין שגם לא ניתן מענה ענייני להרשאה של עו"ד אשור להגיש את הבקשה, בשים לב שמרשו נפטר, וייפוי הכוח פקע. עם זאת, הואיל ולעמדת עו"ד אשור, אלמנתו של החייב הסמיכה אותו לפעול בהליך, לא ראיתי מקום שלא לדון בבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, הגעתי לידי מסקנה שדינה להידחות, ואף ללא צורך בתגובה עניינית של הנאמן והכנ"ר, שגם הם צד להליך, ואנמק:

הגשת תלונה נגד שופט לנציב תלונות הציבור על שופטים, אינה מקימה באופן אוטומאטי עילת פסלות נגד אותו השופט לשבת בהליך נשוא התלונה (ראו ע"א 5714/97 מזור נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 14.10.1997)). משכך, היה על עו"ד אשור לציין מה העילה שבגינה קמה, לטענתו, עילת פסלות הקבועה בדין, והמונעת הימני להמשיך לדון בהליך פשיטת הרגל של החייב, כגון שהמבקש הוכיח שהעדר ההכרעה בבקשה נבע מנסיבות פסולות המקימות חשש למשוא פנים, אך כזאת לא נטען וממילא לא הוכח. דא עקא, עו"ד אשור הסתפק בהפניה סתמית לתלונה מבלי שטרח לפרט ולו באופן לקוני מהי עילת הפסלות. די בכך לדחות את הבקשה.

יפים לענייננו דברי כב' נשיאת בית המשפט העליון (כתוארה דאז), השופטת בייניש, בע"א 4800/06 לבה מגמשת יבוא ושיווק בע"מ נ' הרציג, (11.2.07):

"זאת ועוד, ככל שהמערערים מבססים את החשש למשוא פנים על הגשת התלונה לנציבה וההחלטה בה, ההלכה היא כי אין בהגשת תלונה כאמור, לכשעצמה, כדי לבסס עילת פסלות (ראו ע"א 5714/97 מזור נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם); ע"פ 7472/96 טלמור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). יתרה מכך, כפי שכבר נפסק, גם קבלת התלונה או חלק ממנה, עדיין אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות. הליך הפסלות והליכי התלונות על שופטים מכוח חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן: חוק הנציב) הם הליכים נפרדים, שתכליתם שונה. דיני הפסלות באים לקדם אינטרס מרכזי אחד והוא האובייקטיביות השיפוטית, בעוד שחוק הנציב בא לקדם אינטרס מרכזי אחר, והוא התנהגות ראויה של שופטים (ראו מרזל, בעמ' 37). לכן, גם אם הוגשה תלונה על שופט לנציבה, ואפילו נמצאה התלונה מוצדקת, אין בכך כדי לחרוץ את הדין בדבר יכולתו של בית המשפט לדון בעניין שלפניו באובייקטיביות הדרושה (ראו ע"א 941/06 רוזנצוויג נ' רהיטי צרעה בע"מ (לא פורסם); ע"א 7329/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם))".

למותר לציין שבהתאם להלכה הפסוקה, לא קמה עילת פסלות מהטעם שבית משפט נתן החלטה שיפוטית במסגרת ניהול ההליך, שאינה נראית בעיני בעל דין (ראה ע"א 8681/03 בורנשטיין נ' סטולמן, דינים עליון טז 292), ובדומה, לא תקום עילת פסלות גם אם לא ניתנה החלטה בבקשה.

זאת ועוד; בחנתי את התלונה ולא מצאתי שיש בה כדי להקים עילת פסלות, זאת בהינתן שהעילה לפיה סבור עו"ד אשור שבגינה יש לפסול אותי מלדון בהליך, היא קיומן של נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך, וכקבוע בסעיף 77א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984.

עניינה של התלונה הינו בכך, ששני המותבים שדנו בעניינו של החייב, קרי כב' השופטת אלשיך והמותב דנן, בעת היותה בשבתון בחו"ל, פסולים מלהמשיך לדון בהליך, מחמת שלא הכרענו בבקשה שהגיש החייב ביום 17.4.13, שלפיה יש לחייב את הנאמן להציב שמירה על ביתו באתר ברוש הבקעה (בקשה 45). אלא, שכמות שיפורט להלן, בית המשפט לא נדרש להכריע בבקשה 45, גם לבקשת החייב, ומשכך אין בתלונה ממש:

הבקשה הובאה לפני כב' השופטת אלשיך, טרם יציאתה לחו"ל, והיא הורתה על קבלת תגובת הנאמן. הנאמן בתגובתו מיום 23.4.13 טען, כי עסקינן בחייב שממרה את החלטות בית המשפט ולא משלם את התשלומים שהושתו עליו, ומשכך אף הוצאה נגדו פקודת מאסר; החייב מתגורר בנכס במשך שש שנים, במהלכן הוא לא התלונן על בעיית אבטחה ועל הצורך בשמירה; הבקשה מוגשת רק לאחר שהוצאה נגד החייב פקודת מאסר בגין אי ציות לצו בית המשפט, ובכדי להסיט את בית המשפט מבקשת המאסר; אין מקום לחייב את הנושים לשאת בשכר השמירה, לא כל שכן שעה שהחייב לא משלם את התשלומים שעליו לשלם לפי החלטת בית המשפט, וכי אין מניעה שהחייב יעבור לגור במקום אחר, שבו אין צורך בשמירה. הצדדים הגישו תגובות נוספות, ובכללן תגובה משלימה של הנאמן מיום 2.5.13 ותגובה של החייב מיום 5.5.13. הכנ"ר הגיש תגובה ביום 13.5.13, ובה טען שאין מקום לחייב את קופת הכינוס בהוצאות שמירה על הנכס.

בין לבין, למחרת הגשת התשובה המשלימה של החייב בבקשה 45, ביום 6.5.13, הגיש הנאמן בקשה לפנות את החייב מהאתר (בקשה 49). הבקשה הושתתה על מספר טעמים, ובין היתר, כי החייב מסכל אפשרות של השכרת האתר, וכי מושב תומר, המועצה האזורית והחברה, דורשים את פינוי החייב מהאתר זה מכבר, שכן החייב, שאינו משלם דמי שכירות או דמי שימוש בגין הנכס, יוצר חובות חדשים של חשמל ומים. הבקשה הועברה לתגובות החייב ותשובת הנאמן. כל זאת, כאשר במקביל מנהל החייב מאבק נגד פקודת המאסר. ביום 8.5.13 הורתי על קבלת עמדת החייב לבקשת הנאמן בתוך עשרה ימים. למחרת, בהחלטתי מיום 9.5.13 הורתי שנוכח הבקשה שהוגשה נגד החייב לפינוי מהבית, בקשה 49, אזי שתי הבקשות קרי: בקשה 45 להצבת אבטחה על הבית, ובקשה 49 לפינוי החייב, תידונה במאוחד, ולאחר קבלת התגובות בבקשה 49, שהרי ככל שתתקבל בקשת הנאמן ממילא יתייתר הצורך לדון בבקשת החייב להצבת אבטחה. יובהר, כי באותו שלב טרם בשלה העת למתן החלטות בשתי הבקשות המאוחדות לגופן, שכן לא הושלמה הגשת התגובות.

בין לבין, שבה השופטת אלשיך משבתון, והיא שבה לדון בתיק, שטיפולו בו פסק. כעולה מהמסמכים בתיק, לאור מו"מ שנוהל בין החייב לבין הנאמן, הגיש ב"כ החייב ביום 20.6.13 בקשה למתן ארכה להגשת התגובות בבקשות השונות ובכללן בקשה 49. כב' השופטת אלשיך הורתה על מתן הארכה כמבוקש, כאשר ימי הפגרה במניין. לאחר מכן, הגיש ב"כ החייב שוב בקשה להארכת מועד להגשת התגובות, בקשה לה נעתרה השופטת אלשיך בהחלטתה מיום 31.7.13, ובסופו של דבר הגישו הצדדים לבית המשפט ביום 4.8.13 בקשה בהסכמה למחיקת בקשה 49, מבלי שיהיה בכך כדי להודות בטענות. השופטת אלשיך אישרה ביום 7.8.13 את ההסכמה.

פועל יוצא של האמור הינו, שהחייב עצמו ביקש שלא להכריע בבקשה 45 שאוחדה עם בקשה 49, ועתר לדחיות למתן תגובות לאור המו"מ שנוהל בין הצדדים.

יתרה מכך;

טיפולי בתיק היה מוגבל, ונמשך שבועות ספורים, בעת שהותה של כב' השופטת אלשיך בשבתון בחו"ל, ולאחר ששבה לארץ, היא חזרה לדון בבקשות בו, ובגדרן גם זו נשוא בקשה 45, כמפורט לעיל. בקשת הפסלות הוגשה רק בחלוף יותר מארבעה חודשים מאז הפסקתי לדון בהליך. אם סבר החייב שנפלה שגגה בהחלטתי דנא, שומה היה עליו לערער עליה, כשם שערער על החלטות נוספות שניתנו בהליך. החייב בחר שלא לערער, ולא השיג על ההחלטה. ברי, כי הגשת ה"ערעור" בחלוף חודשים מאז ההחלטה, ורק לאחר רציחתו המצערת של החייב, מצביעה על האדנים הרעועים של בקשת הפסילה.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ