אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 1369-09 ע.מ נ' ש' ואח'

ת"א 1369-09 ע.מ נ' ש' ואח'

תאריך פרסום : 19/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רחובות
1369-09
13/03/2013
בפני השופט:
איריס לושי-עבודי

- נגד -
המבקשת :
ע. מ.
עו"ד בנימין פרלמן
המשיבים:
1. ש'
2. כלל חברה לביטוח

עו"ד אבי דויטש וחגית ברכה
פסק-דין

 

בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 26.12.1972. לטענת התובעת, פציעתה אירעה ביום 6.6.2006, במהלך קרב לחימה שהתקיים במסגרת חוג טאקוונדו (להלן: "החוג") במתנ"ס **** (להלן: "האירוע"). כאמור, התובעת הייתה בת 34 בעת האירוע.

הנתבעות הינן עמותת ש' (להלן: "הנתבעת") ומבטחת העמותה, כלל חברה לביטוח בע"מ.

טענות התובעת

מטעם התובעת הוגש תצהירה שלה עצמה בלבד.

נסיבות האירוע פורטו בתצהיר העדות הראשית של התובעת, כדלקמן:

2. בתחילת שנת 2006 הצטרפתי, כתחביב, לחוג אמנויות לחימה קראטה-טאקוונדו שהתקיים במתנ"ס בג' ונוהל על-ידי העמותה ש' (להלן - "העמותה" או "הנתבעת"). מדריך החוג היה מ.ש .

3. ביום 6.6.2006, במסגרת מבחן העלאה בדרגה לקבלת חגורה ראשונה, שנוהל על-ידי מדריכי העמותה ונערך במתנ"ס ג', הוצבתי על ידי המדריך, מ.ש., להתמודדות בקרב תרגול מול מתמודדת אחרת שנראתה כבת 15 שנים בלבד וחגרה חגורה לבנה. לא הכרתי את המתמודדת שמולי, וסברתי שהיא אחת מתלמידות החוג, מקבוצה אחרת.

4. שניות ספורות לאחר תחילת הקרב, נפגעתי מבעיטה חזקה של היריבה מולי, המכונה בעיטת "מאוושי", שהיא בעיטה חזקה ברגל ישרה לאזור הראש. בעקבות החבטה החזקה, עף ראשי לאחור והצידה תוך התעקמות הצוואר. מייד לאחר הפגיעה החזקה בראשי, למיטב זכרוני - נפלתי, המומה, למזרן, והרגשתי כאבים חזקים בלסת, בראש ובצוואר.

5. למיטב זכרוני, במשך כדקה ישבתי על המזרן. מ.ש., ששימש כשופט ב"קרב", שאל אותי איך אני מרגישה ואמר ש"הכל יהיה בסדר". הוא גם הורה שמאותו רגע - אין לתת בעיטות לכיוון הראש. ה"קרב" נמשך עוד כדקה אחת - וכמובן שהמתמודדת מולי ניצחה.

6. רק בדיעבד הסתבר לי שהנערה שפגעה בי היא, למעשה, מיומנת מאוד ומנוסה, אלופת הארץ לגילה בטאקוונדו, בעלת חגורה שחורה, והיתה מועמדת באותו שלב לייצוג מדינת ישראל במשחקים האולימפיים. היות שהיא חגרה חגורה לבנה ולא את זו שבפועל היתה לה – לא ידעתי שאני מתמודדת מול לוחמת ותיקה ומסוכנת. אני הייתי בסך הכול מתלמדת חדשה בחוג, עם "וותק" של חודשים ספורים בתחום, ועד אותו שלב הספקתי ללמוד רק את התנועות הבסיסיות של הלחימה. כמובן שלא הייתי מיומנת להתמודד ברמה גבוהה ולכן גם לא ידעתי כיצד להתגונן מהבעיטה העזה שפגעה בי. אילו הייתי יודעת שהמתמודדת מולה כה מנוסה - לא הייתי מסכימה להשתתף בקרב ולא הייתי נפגעת באופן כה קשה.

בהמשך תצהירה ציינה התובעת כי בהמשך חזרה להתאמן בחוג, אלא שבשל הכאבים והמגבלות מהן סבלה, לא יכלה לבצע את כל התרגילים והאימונים, ומר מ.ש. הנחה אותה כיצד להתאמן מבלי לגרום לנזק נוסף לצוואר.

לטענת התובעת, כתוצאה מן הפגיעה החלה לסבול מכאבי ראש וצוואר חזקים, עצבנות יתר, קשיי זיכרון ומגבלות בתנועות עמוד השדרה. נוירולוג מטעמה העמיד את נכותה הרפואית הצמיתה בגין כאבי הראש, העצבנות והלקות בזיכרון על שעור של 10%, ואילו בגין ההגבלה בעמוד השדרה הצווארי העמיד את נכותה הרפואית הצמיתה על שעור של 10%. בסך הכול הועמד אפוא שעור הנכות הרפואית הצמיתה של התובעת על 19%.

התובעת טענה כי הנתבעת חבה כלפיה חובת זהירות מכוח היותה המפעילה והמארגנת של החוג והקרב שהתנהל במסגרתו, ובשל היותה בעלת השליטה על הנעשה בחוג ובקרב שבמהלכו נפגעה התובעת. עוד טענה התובעת כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה ומשכך היא אחראית כלפי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב האירוע.

טענות הנתבעות

הנתבעות, מצידן, כפרו הן בעצם קרות האירוע ונסיבותיו, הן באחריות הנטענת לנזק והן בגובה הנזק שנגרם לכאורה לתובעת.

מטעם הנתבעות הוגשו שני תצהירים: האחד, של מר מ.ש., מאמן טאקוונדו ומפעיל החוג במועד הרלוונטי לתביעה (להלן: "ש."); והשני, של מר ר' ג' , שהיה מאמן ראשי ושכיר בעמותה, ובתקופה הרלוונטית לאירוע היה חבר ועד העמותה ונכח באירוע (להלן: "ג' ").

ש. ציין בתצהירו, כי התובעת החלה להתאמן אצלו בתחילת שנת 2006 וכי עם תחילת האימונים ביקש לדעת את הרקע שלה באמנויות לחימה. לטענתו, התובעת סיפרה לו כי היא נמצאת בכושר טוב וכי התאמנה במשך שנה באגרוף תאילנדי. עוד צוין, כי תוך כדי האימונים התברר לש. כי התובעת מיומנת מאוד וברמת לחימה גבוהה ומתקדמת, וזו אף סיפרה לו כי במקביל להשתתפותה בחוג שבהנחייתו היא מתאמנת באמנויות לחימה אצל מאמן פרטי.

אשר לאירוע עצמו ציין ש. בסעיף 4 לתצהירו כדלקמן:

במועד האירוע התמודדה התובעת מול ילדה בת 12-13 (להלן: "הילדה") אשר אינני זוכר אם היתה אלופת הארץ בגילה אבל בכל מקרה אין לזה משמעות הן מאחר והתובעת הייתה ברמת לחימה גבוהה ומתקדמת, הן לאור הפרש הגילאים העצום בין השתיים, והן לאור העובדה שמבחינה פיזית התובעת הייתה גדולה מהילדה בגובהה ובמשקלה באופן משמעותי. כמו כן, לא יתכן שהילדה היתה מועמדת למשחקים האולימפיים ולו מהסיבה הפשוטה כי ילדים בגילה אינם מגיעים לרמה כזו ואינם מתחרים במסגרת זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ