אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ. נ' משרד הפנים

מ. נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 12/04/2017 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
57491-01-17
08/04/2017
בפני סגן הנשיא:
רון שפירא

- נגד -
עותר:
ז.מ.
עו"ד אריאלה רוזנטל סודרי
משיב:
משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
פסק דין

 

הרקע לעתירה:

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר, אזרח ישראל, לאפשר לבת זוגו (להלן: "ס."), אזרחית רוסיה, להיכנס לישראל.

 

ס. נכנסה לישראל ביום 3.12.15 באשרת ביקור מסוג ב/2, שתוקפה עמד עד ליום 15.1.16. חרף זאת, לא יצאה את הארץ במועד והמשיכה לשהות בישראל שלא כדין. ביום 18.2.16 הוגשה למשיב בקשה להסדרת מעמדה של ס. בישראל מטעמים הומניטאריים, בטענה כי בן זוגה ברוסיה מאיים עליה ומסכן את חייה. היא נדרשה להשלים מסמכים חסרים, שלא הושלמו, ולכן בקשתה נדחתה על הסף. ביום 28.6.16 הודיעה (לטענת העותר והגב' ס. בטרם הודע להם על ההחלטה לדחות את הבקשה) כי איננה מעוניינת בהמשך טיפול בבקשה. עוד הודע כי העותר קבע תור בלשכת המשיב בחדרה לפתיחת הליך להסדרת מעמדה של ס. מכוח חיים משותפים עמו. ביום 4.7.16 הוגשה בקשת העותר וס. להסדרת מעמדה מכוח חייהם המשותפים. במעמד הגשת הבקשה נמסר להם כי עליהם להשלים מסמכים חסרים, הדרושים בהתאם לנוהל 5.2.0009 שעניינו טיפול בהסדר מעמד לבני זוג של ישראלים (להלן: "הנוהל"). ביום 8.8.16 ס. יצאה מהארץ מרצונה החופשי מבלי שננקטו נגדה הליכי הרחקה, לטענת העותר לשם השגת המסמכים החסרים הדרושים. משכך ונוכח עזיבתה את הארץ נסגרה הבקשה הראשונה בטרם הוגשו מסמכי הסף בהתאם לדרישת המשיבה מיום 4.7.16. קודם ליציאתה את הארץ פנה ב"כ הקודם של העותר וס. וביקש ליתן לה אשרת כניסה חוזרת, אך הבקשה נדחתה והדבר הובהר לבני הזוג ולבא כוחם.

 

ביום 17.11.16 הגיש העותר בקשה חדשה לאשר כניסתה של ס. לישראל וכן להסדרת מעמדה מכוח חייהם המשותפים. לבקשה זו צורפו המסמכים שהיו חסרים בבקשה הראשונה. ביום 8.12.16 נדחתה הבקשה מאחר שלא הוצגו הוכחות משכנעות לכנות הקשר ולא הוצגו הוכחות לניהול משק בית משותף. על החלטה זו הוגש ערר ביום 22.12.16. באותו יום ניסתה ס. להיכנס לארץ וטענה כי היא באה לביקור. כניסתה סורבה בשל חשש להשתקעות והיא שבה למדינת מוצאה. ביום 5.1.17 נדחה הערר, בין היתר בשל היעדר הוכחות משכנעות לכנות הקשר, הצגת מספר בודד של תמונות משותפות שצולמו על פני תקופה קצרה, אי הצגת הוכחות לקיום קשר אינטרנטי או פלט שיחות על התקופה שבין עזיבת המוזמנת את הארץ ועד למועד הבקשה, והעובדה שהבקשה הוגשה מיד ובסמוך לדחייה של בקשת ס. למעמד פליט. העתירה הוגשה נגד ההחלטה המורה על דחיית הערר.

 

טענות הצדדים והצעת המשיב לבחון מחדש את עניינם של העותר והגב' ס.:

העותר טוען כי נפגש עם ס. בתחילת פברואר 2016, השניים מצאו חן האחד בעיני השנייה ומאז לא נפרדו. נטען כי בתאריך 26.6.16 בני הזוג חתמו על הסכם שכירות לדירה משותפת בקיסריה, בה התגוררו כזוג וניהלו משק בית משותף. נטען כי לבני הזוג חברים משותפים ובני משפחתו של העותר מארחים ומתארחים אצל בני הזוג לעיתים קרובות ורואים באישה את בת הזוג של העותר. נטען כי בהמלצת עורך דינה לשעבר ס. הגישה בפברואר 2016 בקשה להכרה במעמד פליט לפי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל, שכן עורך דינה לשעבר המליץ לה לבקש מקלט בישראל ולשנות את מעמדה היות ועברה מערכת גירושים אלימה וסבלה מאלימות קשה מצד בעלה לשעבר, אשר ככל הנראה השתייך למאפיה הרוסית, והיא חששה לחייה. נטען כי במאי 2016 התקשרו בני הזוג עם בא כוחם לשעבר כדי שייצג אותם בהליך שינוי המעמד ובסמוך לתאריך זה הוגשה בקשה ללשכת המשיב בחדרה לקבלת מעמד לס. מתוקף חיים משותפים ועל פי הנוהל של המשיב. נטען כי מיד עם היכרותם של בני הזוג והחלטתם לחיות יחד הורו בני הזוג לבא כוחם לשעבר לסיים את הטיפול על פי נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני ולהתחיל בטיפול להסדרת מעמדה של ס. לפי נוהל חיים משותפים.

 

העותר טוען כי המשיב טעה בהחלטתו לדחות את בקשת בני הזוג להסדרת מעמדה של ס. לפי הנוהל בטענה כי בני הזוג פתחו בהליך להסדרת מעמדה לאחר דחיית בקשתה להכרה כפליטה. נטען כי הפנייה להכרה במעמד פליט נסגרה על פי בקשתם ולא נדחתה ככל שידוע להם ולפי ההוראה שנתנו לבא כוחם הקודם.

 

כן טוען העותר כי בני הזוג הציגו למשיב תמונות רבות ורישומי התכתבויות ביניהם בעת שפנו ללשכת המשיב בחדרה, אך נציגת המשיב אמרה שאין צורך בהרבה תמונות ובחרה לקחת רק מספר מועט של תמונות. לכן נטען כי קביעת המשיב כי לא הוצגו מספיק תמונות אינה נכונה. נטען כי המשיב קיבל את תוכן השיחות המתורגם ורשימת מועדי השיחות דרך הוואטסאפ בין בני הזוג ולכן לא ברור כיצד נקבע כי לא הוצגו הוכחות לקיום הקשר בין בני הזוג לפני הגשת הבקשה להסדרת מעמדה של ס.. נטען כי בתום פגישתם בלשכת המשיב ביולי 2016 קיבלו בני הזוג מכתב ובו רשימה של 3 מסמכים דרושים להשלמה תוך 45 ימים וכי המסמכים החסרים לא התייחסו כלל להוכחת הקשר בין בני הזוג אלא מדובר במסמכים פורמאליים דרושים על פי הנוהל להוכחת מצבה המשפחתי של האישה, תעודת יושר ותעודת לידה.

 

העותר טוען כי בהמלצת המשיב להמציא את המסמכים החסרים תוך 45 יום מתאריך 4.7.16, ומתוך כוונה לזרז את הטיפול בהשגת המסמכים והמצאתם במועד, נסעה ס. בתאריך 8.8.16 לרוסיה כדי לחזור עם המסמכים הדרושים בזמן שהוקצב. נטען כי ב"כ הקודם של בני הזוג לא הזהיר את ס. מפני הסיכון כי לא תוכל להיכנס לישראל ללא אשרת כניסה ואכן כאשר ניסתה ס. להיכנס חזרה בתאריך 22.12.16 היא נעצרה על ידי מנהל מעברי הגבול בנתב"ג והוחזרה לרוסיה. נטען כי ב"כ הקודם של בני הזוג הגיש בתאריך 7.7.16 בקשה ליתן לס. אשרת כניסה אך המשיב סירב והובטח כי ייערך שימוע לעותר ולאחר השימוע תישלח הזמנה לס. בהתאם לנוהל ויתאפשר לה להגיע לישראל. נטען כי המשיב לא טרח לערוך לעותר שימוע וסירב לבקשת הסדרת מעמדה של בת הזוג בלי להתייחס לכל המסמכים וההוכחות לאמיתות הקשר שהוגשו. נטען כי המשיב נהג בחוסר ניקיון כפיים. כן נטען כי ס. השיגה את המסמכים הדרושים ואלה הומצאו לב"כ לשעבר של בני הזוג כבר ביום 20.9.16 וזה הודיע לבני הזוג כי הוא שלח את המסמכים לתרגום וחתימה נוטריונית אך התעכב בכך כחודש וחצי ולכן נאלץ העותר לשלם מחדש את אגרת המשיב לפתיחת בקשה נוספת להסדרת מעמדה של בת הזוג.

 

העותר טוען כי בעת פתיחת התיק מחדש הוגשו כל המסמכים שהיו דרושים להשלמה, למרות זאת סירב המשיב לבקשה להסדיר את מעמדה של בת הזוג בנימוק שלא הוצגו הוכחות משכנעות לכנות הקשר ולא הוצגו הוכחות לקיום משק בית משותף. נטען כי בני הזוג הציגו הסכם שכירות בו שמותיהם מופיעים יחד ותמונות רבות וכן הציגו מועדים של שיחות טלפוניות ותמלילי שיחות ביניהם. לכן נטען כי לא ברור מדוע קבע המשיב שלא שוכנע מכנות הקשר בין בני הזוג. כן נטען כי אילו המשיב היה זקוק להוכחות נוספות לקיום הזוגיות היה עליו לציין זאת במפורש. נטען כי המשיב אף לא טרח ליצור קשר עם האנשים המכירים את בני הזוג אשר מסרו תצהירים בנוגע לכך. נטען כי המשיב התעלם מכל המסמכים וההוכחות שהוצגו והחלטתו סתמית ואינה מנומקת וניתנה מבלי שהתקיים לצדדים ראיון טרם דחיית הבקשה. כן נטען כי ס. השאירה את כל חפציה בביתם המשותף מתוך תקווה לחזור לישראל מהר ככל האפשר. נטען כי החלטת המשיב גורמת לבני הזוג עוגמת נפש וסבל רב.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ