אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ. מ. קרית טבעון נ' מגן

מ. מ. קרית טבעון נ' מגן

תאריך פרסום : 30/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
9639-06-09
23/06/2013
בפני השופט:
יחיאל ליפשיץ

- נגד -
התובע:
מ. מ. קרית טבעון
הנתבע:
רות מגן
פסק-דין

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שכירות של נכס מסחרי הממוקם ברח' אלונים 3 בקרית טבעון וידוע כגוש 10478, חלקה 8 (להלן: הנכס).

התובעת – המועצה המקומית קריית טבעון השכירה את הנכס לתובעת בתאריך 24/6/1990 בשכירות מוגנת. דמי השכירות עמדו אותה עת על סך של 75 ₪, ומשעורכים להיום לכ 270 ₪.

בתקופה הראשונה, עשתה הנתבעת שימוש לצרכיה והפעילה בו משרד תיווך. כעבור עשור לערך, ביקשה הנתבעת להשכיר את הנכס לדיירי משנה והתובעת נתנה את הסכמתה לכך. ההסכמות קיבלו ביטוי בהסכם משולש שנחתם בין התובעת, הנתבעת ושוכרי משנה שונים לאורך השנים. במסגרת הסכמים אלה, קיבלה התובעת ישירות משוכר המשנה את דמי השכירות המגיעים לה, שעמדו על שליש מדמי השכירות המוסכמים. שני השליש הנותרים שולמו ישירות לנתבעת.

לטענת התובעת, בסביבות חודש 9/2006 היא גילתה שהנתבעת השכירה את הנכס בחודש 5/2006 למר רן הילל (להלן: הילל), ללא הסכמתה ומבלי שנחתם הסכם משולש כפי שהיה מקובל ומוסכם עד אותה עת. בנוסף, טוענת התובעת כי לא קיבלה את חלקה (היינו – שליש) בדמי השכירות ששולמו על ידי מר הילל.

משכך, עותרת התובעת לסילוק ידה של הנתבעת מהנכס ולתשלום דמי השכירות שלא שולמו.

עיקר טענות התובעת

התובעת טענה כי הנכס הושכר להילל ללא הסכמתה ובניגוד להסכם השכירות שנחתם ביניהם בשנת 1990. נטען בהקשר זה, שספק באם היתה מסכימה להשכרת המשנה להילל וזאת משום שהנתבעת עזבה אותה תקופה את קריית טבעון. בהקשר זה נטען, שהרעיון שעמד בבסיס הסכמת התובעת לשכירות משנה הוא לסייע לנתבעת, שהיתה תושבת המקום ועל רקע בעיותיה הכלכליות. מדובר בנכס השייך לציבור התושבים ואמור לשרת את צרכיהם.

בנוסף, טענה התובעת כי הנתבעת לא עמדה בתשלומי דמי השכירות החל מתחילת שנת 2009. הפרה זו, כשלעצמה, מקימה עילת פינוי.

עוד נטען, כי הנתבעת הפיקה רווח בלתי הוגן מהשכרת המשנה להילל. התובעת טענה שהנתבעת העבירה לה רק 18% מדמי השכירות, וזאת במקום להעביר שליש מדמי השכירות כפי שהיה נהוג בהסכמים המשולשים, כאמור לעיל. אציין, כי טענה זו של התובעת עלתה לראשונה רק בחקירתה הנגדית של הנתבעת.

בהסתמך על האמור לעיל, עתרה התובעת לפינוי הנתבעת ולתשלום דמי שכירות בגובה של 11,874 ₪ - נכון למועד הגשת כתב התביעה.

עיקר טענות הנתבעת

מנגד, טענה הנתבעת כי היא מחזיקה בנכס כ 20 שנה. נטען, שהתובעת התירה לנתבעת להשכיר את המושכר לאחרים, וזאת תמורת שליש מדמי השכירות שהועברו ישירות משוכרי המשנה אל התובעת. הנתבעת טענה, כי היא שילמה לתובעת את חלקה בדמי השכירות ככל שנדרשה לעשות זאת.

באשר להשכרת הנכס להילל נטען, כי התובעת היתה מודעת להסכם שנכרת עמו כבר החל מחודש 9/2006. זאת ועוד, החל מחודש זה התובעת בעצמה שלחה אליו שוברי תשלום וזאת בנוגע לחלק שמגיע לה מדמי שכירות. דרישות התשלום כובדו ושולמו.

הנתבעת אישרה שלא נחתם עם הילל הסכם משולש (כפי שהיה מקובל עם שוכרי משנה שקדמו לו), אך דבר זה היה תוצאה של הבחירות בקרית טבעון שהתקיימו אותה תקופה ועל רקע מחדלי התובעת.

זאת ועוד, נטען שהשכרת הנכס ללא הסכמת התובעת לא יכולה להוות עילה לפינוי. הסכם השכירות הראשון שנחתם בין הצדדים חל רק על שנת השכירות הראשונה בעוד שלגבי יתר השנים חלים הוראות החוק הכלליים על מערכת היחסים.

לעניין הטענה כי הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות החל מחודש 1/2009 ועד 6/2009 נטען כי הדבר נבע כתוצאה ממחדלי התובעת שלא הנפיקה את דרישות התשלום.

לעניין טענת התובעת בדבר הפקת רווח בלתי הוגן, נטען כי מדובר בהרחבת חזית. לחילופין, נטען שהתובעת היא זו שקבעה את גובה חלקה מדמי השכירות ולכן אין לקבל את טענתה בדבר רווח בלתי הוגן – מדובר בתשלומים שבוצעו לפי דרישות תשלום מטעם התובעת.

בנוסף, טענה הנתבעת כי במהלך השנים היא נשאה בהוצאות רבות כדי לשמור על תקינותו של הנכס ועל אחזקתו במצב ראוי. הנתבעת טענה כי ניהלה הליכים משפטיים כנגד שוכרי המשנה בשל הנזקים שהאחרונים הותירו בנכס. הנתבעת צירפה את חוות דעתו של השמאי מר יהושע סדן, שהעריך את עלות התיקונים בשנת 2004 על סכום של 42,580 ₪. חוות הדעת התייחסה הן לליקויים שתוקנו והן לליקויים שיש לתקנם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ