אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ. מ. ג'יסר אל זרקא נ' עמאש

מ. מ. ג'יסר אל זרקא נ' עמאש

תאריך פרסום : 07/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום עכו
23274-01-13
27/06/2013
בפני השופט:
דנה עופר

- נגד -
התובע:
מוחמד עמאש
הנתבע:
מ. מ. ג'יסר אל זרקא

החלטה

1. לפניי התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, אשר הוגשה נגד המבקש בגין חובות ארנונה, מים והיטל ביוב, בסכום כולל של 22,140 ₪. כן לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

2. ההתנגדות והבקשה להארכת מועד נדונו בפניי. המבקש נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

3. ההתנגדות הוגשה באיחור של כשלושה חודשים. למבקש הומצאה אזהרת הוצאה לפועל ביום 9.8.12. המועד האחרון להגשת ההתנגדות חל ביום 9.10.12. ההתנגדות הוגשה ביום 7.1.13 – חמישה חודשים לאחר המצאת האזהרה לידי המבקש.

בתצהירו טען המבקש, כי קיבל התראה טרם הגשת התביעה, אך לא ייחס לה חשיבות, מכיוון שידע שאינו חייב למשיבה דבר. בהמשך, קיבל אזהרה על פתיחת תיק הוצאה לפועל, ואף פנה למשיבה לברר מדוע נתבע. רק בחודש נובמבר פנה שוב למשיבה, וקיבל תדפיס יתרות, המעיד על כך שאינו חייב דבר.

לטענת המבקש, אינו חייב למשיבה דבר, והאישור שצורף לתצהירו, בחותמת המשיבה, מעיד על כך. לטענתו, בשנת 2002 עשה הוראת קבע לטובת המשיבה, בסכום חודשי של 700 ₪, וזאת עד לחודש נובמבר 2012. כן טוען המבקש, כי האישור שבידיו עומד בסתירה לאישור שמצורף לכתב התביעה.

4. מחקירתו הנגדית של המבקש עלתה תמונה שונה מזו שעולה לכאורה מתצהירו. כאמור, בתצהירו טען המבקש כי אינו חייב דבר. בחקירתו הנגדית אישר, כי בשנת 2012 עמדה יתרת חובו למועצה על 22,000 ₪. לדבריו, הוראת הקבע מ-2002 הסתיימה, ועל כן ביצע הוראת קבע חדשה, על מנת להסדיר את החוב, בהתאם לבקשת המשיבה. החוב נפרס לתשלומים שישולמו עד 2015.

המבקש טען גם לתשלום בסך 5,500 ₪ על חשבון החוב ("הם לקחו את זה מהבנק והשאירו את זה אצלם" – עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 8-9). מעיון בנתוני תיק ההוצאה לפועל נראה, כי בכך התכוון המבקש לסכום שעוקל בתכנית חיסכון של המבקש, ועדיין לא מומש.

5. מעיון בתצהיר קשה להצביע על טענת ההגנה של המבקש. הטענה שבתצהיר, כאילו אינו חייב דבר למשיבה, התגלתה כבלתי נכונה, או במלים אחרות – כהגנת בדים. המבקש אישר, כאמור, כי בשנת 2012 נותר חייב כ-22,000 ₪, הוא סכום התביעה. הטענה כי קיימת סתירה בין מסמכי המשיבה, כאשר האחד מעיד על קיומו של חוב, והאחר מעיד על כך שאין חוב, אינה יכולה להועיל, נוכח הודאתו המפורשת של המבקש בכך שקיים חוב כנטען בכתב התביעה.

מבין השיטין עולה טענה אחרת של המבקש, לפיה הסדיר את החוב, בדרך של הוראת קבע, ונתבע לשלמו למרות ההסכמה אליה הגיע עם המשיבה. טענה זו לא נטענה בתצהיר, ואף בסיכומי המבקש היא לא נטענה מפורשות, אך נראה כי לכך הוא מכוון. האם יש בכך הגנה מפני התביעה, המזכה את המבקש ברשות להתגונן?

כידוע, מי שמבקש רשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, ואינו רשאי להסתפק בטענה הכללית, שאינו חייב. במקרה שלפניי, הטענה הכללית "איני חייב" התגלתה כלא נכונה, שהרי המבקש מודה כעת, כי הוא חייב, אלא שלטענתו החוב הוסדר בהסכמה, ולא היה מקום להגיש נגדו את התביעה. גם טענה מעין זו היה על המבקש לפרט כדבעי. היה עליו להציג את הוראת הקבע החדשה שנעשתה, לפרט עם מי ומתי הגיע להסכמה בדבר פריסת החוב לתשלומים, ולהראות, כי התשלומים על פי הוראת הקבע החדשה אכן נפרעים כסדרם ועל פי המוסכם. המבקש לא עשה דבר מכל אלו.

6.נוסף לאמור לעיל, הרי שההתנגדות הוגשה באיחור. הנימוק לכך חלש. אין, למעשה, הסבר בפי המבקש, מדוע הגיש את התנגדותו באיחור של שלושה חודשים, מלבד טענתו, כי ידע שאינו חייב למשיבה דבר, וכי פנה למשיבה בעניין זה.

עם זאת, בשנים האחרונות התרככו הדרישות בעניין ה"טעם המיוחד" (הנדרש על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי) שיכול להצדיק הארכת מועד, ונטיית הפסיקה היא להעדיף את זכות הגישה לערכאות, תוך חיוב המאחר בפיצוי הצד שכנגד בשל האיחור שנבע מרשלנותו.

7. בשים לב לשיקולים האמורים: כאשר ההתנגדות הוגשה באיחור; ההגנה שבתצהיר קרסה; וההגנה האחרת שעלתה מחקירתו הנגדית של המבקש לא פורטה מספיק, אך יכול ובדוחק תספק לו הגנה מפני התובענה; סבורני כי יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בשניים:

א. תשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ בגין האיחור בהגשת ההתנגדות;

ב. הפקדת עירבון בקופת ביהמ"ש, אותו אני קובעת בסכום מתון יחסית, של 5,000 ₪, על מנת שלא תיחסם דרכו של המבקש אל ביהמ"ש.

על המבקש לשלם את ההוצאות ולהפקיד את העירבון, תוך 45 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן – תידחה ההתנגדות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ