אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ. מגן אינטרנשיונל יזמות והשקעות 1997 בע"מ נ' עירית רמת גן ואח'

מ. מגן אינטרנשיונל יזמות והשקעות 1997 בע"מ נ' עירית רמת גן ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
46635-03-10
10/02/2011
בפני השופט:
מיכל רובינשטיין

- נגד -
התובע:
מ. מגן אינטרנשיונל יזמות והשקעות 1997 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ל.ביין ו/או ח.טל ו/או א.אברהם
הנתבע:
1. עירית רמת גן
2. ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן

פסק-דין

פסק דין

1. לפני עתירה מנהלית בה מבקשת העותרת מביהמ"ש כי יורה למשיבה 1-עיריית רמת גן (להלן:"העירייה") לראות בתשלום בסך 8 מיליון ₪ ששילמה לה העותרת, תשלום לצורך היטל השבחה, לקבוע כי אין לה חוב נוסף לעניין היטל ההשבחה ובהתאם לבטל את החלטת העירייה לחלט את הערבות הבנקאית שהפקידה העותרת בגין יתרת חובה הנטען בגין היטל ההשבחה האמור.

העובדות

2. ביום 7.5.1997 נחתם בין העותרת לבין העירייה הסכם מכר לרכישת זכויותיה של העירייה ב-60% מהמקרקעין הידועים כגוש 6187 חלקות 520;524 דהיום, המיועדים להקמת שכונת מגורים-גני מרום (להלן:"המקרקעין"). התמורה נקבעה לסך של 25 מיליון₪ בתוספת מע"מ (להלן:"התמורה המוסכמת"). בהסכם המכר נקבע בין היתר כי הועדה המקומית מתכוונת להכין תוכנית להגדלת אחוזי הבניה על המקרקעין (להלן:"התוכנית החדשה"). לפיכך, בנוסף לתמורה המוסכמת, התחייבה העותרת לשלם הן היטל השבחה על פי חוק בגין התוכנית הקיימת והן תוספת השבחה בגין התוכנית החדשה והגדלת אחוזי הבניה (להלן:"התמורה הנוספת").

ביום 28.2.2000 אושרה התוכנית החדשה לבניית 6 בניינים בגובה עד 20 קומות כל אחד ובסה"כ 345 יחידות דיור.

משהגישה העותרת בקשה להיתר בניה בהתאם לתוכנית החדשה, התנתה המשיבה 2 את מתן ההיתר בתשלום התמורה הנוספת במלואה.

בשל מחלוקת בין העותרת והעירייה לעניין ביצועו של הסכם המכר, סירבה העותרת לשלם את התמורה הנוספת במלואה עד שתיושב המחלוקת הכספית בין הצדדים. לבסוף שולם בפועל ביום 28.8.00 סך של 10 מיליון ₪ בעשר המחאות דחויות (כאשר רק 8 נפרעו בפועל בסך כולל של 8 מיליון ₪) כתנאי להוצאת ההיתר והמשיבה 2 נתנה הסכמתה להוצאתו.

באותה עת החלה בניית בניינים 1 ו-2 אך במקביל החריפה המחלוקת בין העותרת למשיבה 1 בעניין ביצועו של הסכם המכר. משפנתה העותרת לקבלת היתר לבניית הבניין השלישי, דרשה ממנה המשיבה 2 כי כתנאי להיתר תשלים את תשלום התמורה הנוספת שעמדה על סכום 22 מיליון ₪ הקרן.

בערר שהגישה העותרת נקבע על ידי ועדת הערר ביום 29.9.03 כי המשיבה 2 אינה רשאית להתנות את מתן ההיתר לעותרת בתשלום חוזי שבין העותרת לעירייה ואת חלק התשלום שהנו היטל השבחה, על המשיבה לגבות בדרך המקובלת. בהמשך שילמה העותרת סך של כ-5 מיליון ₪ אשר לטענתה שולמו בגין היטל השבחה. שמאי מכריע שמינו הצדדים קבע כי סכום מלוא היטל ההשבחה שיש לשלם בגין התוכנית החדשה הנו 22,323,450 ₪ (מחצית מההשבחה בסך 44,646,900 ש"ח).

לאור הסכסוך המתמשך בין העותרת לבין העירייה בעניין ביצועו של הסכם המכר, הגישו הצדדים תביעות כספיות הדדיות לבית המשפט המחוזי בת"א, והדיון בתיק טרם הסתיים (א' (ת"א) 1025/04).

משביקשה העותרת לממש זכותה ולבנות את בניינים 5 ו-6 באמצעות קבוצת רכישה, נזקקה לאישור בדבר יתרת חוב היטל ההשבחה שעליה לשלם. בתגובה לפניית העותרת לקבלת האישור האמור, הודיעה לה העירייה כי יתרת החוב בגין היטל ההשבחה עומדת ע"ס 14,578,446 ₪. העותרת מתנגדת לקביעה זו.

עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה לעניין תשלום 8 מיליון₪ ששילמה העותרת כאמור לעיל. לשיטתה נועד מלוא הסכום לתשלום בגין היטל ההשבחה והתשלום אף היווה תנאי של המשיבה 2 למתן היתר הבניה ככזה, ואילו העירייה מצידה טענה כי הסכום מהווה תשלום על חשבון עסקת המכר. לבסוף הסכימה העירייה לאחר מו"מ ממושך, להכיר במחצית הסכום כמיועד להיות ע"ח תשלום היטל ההשבחה ואילו לגבי היתרה קבעה כי מדובר בתשלום בגין התמורה הנוספת על פי הסכם המכר. לפיכך, הגיעו הצדדים ביום 29.12.2009 להסדר פשרה שאושר בהנהלת העיר לפיו עד ליום 31.1.10 תשלם העותרת את יתרת חובה בגין היטל ההשבחה לאחר הפחתת 4 מיליון ש"ח מהחוב (להלן:"הסכם הפשרה"). העותרת שילמה חלק מהחוב בסך כ- 8 מיליון₪ במזומן וכנגד יתרת החוב שנדחה והיה אמור להיות משולם עד ליום 1.4.2010, העמידה ערבות בנקאית בסך 6,754,144₪. בהתאם נתנו המשיבות לעותרת אישורים ללשכת רישום המקרקעין המאפשרים לה להעביר זכויותיה לצד ג'. כעת מבקשות המשיבות לחלט את הערבות ואילו המערערת מתנגדת לחילוטה.

בעניין גובה חוב היטל ההשבחה וחילוט הערבות כאמור הוגשה העתירה שלפני.

הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית

3. בתשובה לעתירה הועלתה הטענה כי יש לדחות את העתירה על הסף מבלי לדון בה לגופה

וזאת מחמת היעדר סמכות לבית משפט זה לדון בה. לטענת המשיבות ההסכם שנחתם בין העירייה לבין העותרת והמכתבים שקדמו לו, כולם מיום 29.12.09, מהווה הסדר פשרה רצוני ומחייב שלא ניתן לחזור הימנו ובסופו אף התחייבה העותרת שלא תערער על שהוסכם בו. בהסתמך על הסכם חתום זה ניתנו לעותרת האישורים הנדרשים למימוש זכויותיה במקרקעין לרבות אישור לעניין היטל השבחה והיתרי בנייה. משלא עמדה העותרת בהתחייבויותיה על פי ההסכם האמור ולא שילמה את יתרת חובה בגין היטל ההשבחה עד לתאריך שהתחייבה לו, רשאית העירייה לחלט את הערבות שניתנה לה על ידי העותרת בגין חוב זה. בעתירתה מבקשת העותרת לחזור בה מהסכם חתום זה טענה כי הסכם הפשרה נחתם תחת אילוץ וכפייה ולפיכך נפלו פגמים בכריתתו. עוד מבקשת העותרת השבת כספים המוחזקים על ידי המשיבות כערבות בנקאית. מכאן שמדובר בעילות חוזיות ובתביעה מתחום המשפט האזרחי הפרטי. בהיעדר עילה מנהלית, כאשר העתירה אינה תוקפת החלטה שקיבלה רשות מנהלית, אין בסמכות ביהמ"ש לעניינים מנהליים לדון בה. זאת ועוד, בירור המחלוקת הנטושה בין הצדדים יחייב בירור עובדתי מעמיק ונרחב באשר לפגמים שנפלו אם נפלו בכריתת החוזה, ולביהמ"ש לעניינים מנהליים אין את הכלים לדון בטענות אלה.

מנגד טוענת העותרת כי העתירה מופנית כלפי החלטתה של העירייה שלא לייחס את מלוא התשלום ע"ס 8,000,000 ₪ ששילמה העותרת לטובת חובה בגין ביטל השבחה וכן כנגד החלטתה לממש את הערבות הבנקאית שניתנה לה על ידי המשיבה. לפיכך עסקינן בעילה מתחום המשפט המינהלי קרי עתירה כנגד חוקיותה ותקינותה של החלטה של רשות במסגרת תפקידה הציבורי. לעניין הסכם הפשרה עליו חתמה העותרת לשיטתה מדובר בהסכם פשרה שנכפה עליה ונחתם תחת אילוץ והתניה של מתן אישורים והיתרים להם נזקקה העותרת לשם ביצוע עסקה במקרקעין.

לפיכך טוענת העותרת, לביהמ"ש לעניינים מנהליים נתונה הסמכות לדון בעתירה.

דיון

לאחר שקראתי בעיון את כתבי הטענות והסיכומים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ