אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' טוריקשוילי

מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' טוריקשוילי

תאריך פרסום : 22/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
3305-09
14/01/2010
בפני השופט:
אברהם הימן

- נגד -
התובע:
מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון
הנתבע:
זורב טוריקשוילי

החלטה

החלטה זו מתייחסת לבקשת הנאשם כפי שנטענה מפי באת כוחו, עו''ד מוליארסקי, לביטול כתב האישום לפי שהתביעה לא עמדה בחובתה לפי סעיף 60 א. לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ''ב – 1982 (להלן – "החוק" או "החסד''פ").

הטענה שלפני מורכבת באופן מסוים מטענות הנסמכות על חובת התביעה לפי הסעיף הנ''ל. במקרה דנן אין טענה שהתביעה לא שלחה הודעה כפי המחויב על פי סעיף 60 א (א) לחסד''פ, שכן אין חולק על כך שביום 31.5.09 נשלחה הודעה על פי החוק החתומה על ידי מפל''ג (צ.ל מפלג) תביעות פליליות תל אביב. אין גם חולק כי כתב האישום הוגש ביום 2.7.09. טענת באת כוח הנאשם היא שביום 2.7.09 שוחחה בעל פה עם הממונה על התביעה בשלוחת ראשון לציון של מפלג התביעות של מחוז תל אביב, מר מלמד, וזה אישר לה להאריך המועד למסירת נימוקי הנאשם מעבר ל- 30 הימים הקבועים בחוק. הטענה היא כי התביעה לא המתינה עד אשר יוגשו הנימוקים, וכי למעשה התביעה פועלת מן השפה אל החוץ ולא באופן אמיתי כפי שמחייב החוק, דהיינו שקילת הגשת כתב אישום לאחר עיון בנימוקי הנאשם.

הוריתי לקבל התייחסות מר מלמד לטענה כי אישר הארכת המועד, כאמור. מר מלמד השיב כי אין רישום המתעד זאת, אך אינו יכול לסתור טענת באת כוח הנאשם, משום שלמעשה אינו זוכר.

עוד ראוי לציין כי באת כוח הנאשם הגישה נימוקיה לתביעה, על פי חותמת המצויה על מכתב הנימוקים ביום 30.7.09. כמו כן, ראוי להוסיף ולציין כי לאחר שהתביעה שקלה נימוקיה של באת כוח הנאשם, השיבה בכתב ביום 10.9.09 כי לאחר עיון בחומר הראיות בתיק הוחלט שלא להיענות לבקשה "והתיק כנגד מרשך לא ייסגר" (ראו מכתב החתום על ידי עו''ד שרון מילר פז).

אניח לצורך העניין כי מר מלמד אישר הגשת נימוקים על פי החוק בחלוף 30 הימים ולמעשה כתב האישום הוגש בלי להמתין להגשת הנימוקים. האם יש בכך כדי להורות על ביטול כתב האישום?

עו''ד מוליארסקי, באת כוח הנאשם, מטילה יהבה על כך שהעובדות הללו מצביעות כי ההחלטה להגיש כתב אישום גמלה בלב התביעה עוד בטרם נשמעו (או שמא אומר נקראו) נימוקי הנאשם לאי הגשת כתב האישום. ועל פי אותו הגיון, ההחלטה להגיש כתב אישום כפי שבאה לידי ביטוי במכתבה של גב' שרון מילר פז, לא באה לאחר שקילה אמיתית וראויה וכפי שנהוג במקומותינו לומר "בלב פתוח ונפש חפצה". על פי אותה טענה, אילו שקלה התביעה אם להגיש כתב אישום או לא בטרם הוגש, בעת שנשקלו טענות הנאשם הייתה תמונת המצב שונה.

איני מקבל תפיסה זו.

ראשית לכל, באשר לטענה כי אי עמידה בתנאי סעיף 60א לחוק יש בה כדי לבטל כתב האישום, הרי בעניין זה קיימים פסקי דין שונים של בתי משפט המחוזי השונים. יש הגורסים כי מחדל התביעה יביא לכדי ביטול כתב האישום, ויש הסוברים כי על פי עקרון הבטלות היחסית יש לשקול ולאזן אם הפגם במקרה הקונקרטי מוביל לביטול כתב האישום.

אני הולך אחר אלה הסוברים שלא כל מחדל של התביעה באשר לחובתה לפי סעיף 60א לחוק יביא מיידית לבטלות כתב האישום. לעניין זה יפים דברי בית המשפט המחוזי בירושלים:

"ההלכה הפסוקה בדבר הבטלות היחסית מורה, כי במסגרת הביקורת השיפוטית על פגם שנפל בהחלטה, יש להבחין בין שני מישורים: האחד – הפגם עצמו, והשני – תוצאת הפגם, קרי – נפקות הפגם על תוקפה של ההחלטה. נפקות הפגם, לרבות הסעד הניתן על-ידי בית-המשפט, תוכרע על-פי חומרת ההפרה בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה (רע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637, עמ' 644). הכלל חל הן על החלטות מנהליות והן על החלטות שיפוטיות (רע"פ 2413/99 גיספן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נה(4) 673, 685), לרבות על החלטות שניתנו בחוסר סמכות (ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793, 816). על-פי הדוקטרינה האמורה, פגם בהחלטה מנהלית אינו מחייב את ביטול ההחלטה, ולבית-המשפט יש שיקול-דעת רחב בבואו להכריע בשאלת תוצאות הפגם. עליו לקיים בדיקה עניינית של המקרה לגופו, אגב איזון בין שיקולים, שבמסגרתם תיבחן חומרת הפגם, הרלבנטיות שלו ביחס להחלטה, תכלית ההוראה שהופרה, הנזק או העוול שהסבה ההפרה ומידת הפגיעה באינטרס הציבורי לו תבוטל ההחלטה בגינו (י' זמיר, לעיל, עמ' 680; וכן ראו: ע"פ 1523/05 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל, תקדין-עליון 2006(1) 2813)".

 

(ע"פ 30541/06, 30542/06, 30544/06, 30545/06 מדינת ישראל נגד יצחק בן אברהם ואח').

כשאני בוחן הפגם במקרה זה, ואת הפגיעה שנגרמה לנאשם מכך שהתביעה לא עיינה בנימוקיו להימנע מהגשת כתב האישום טרם הגשת כתב האישום, וכשאני בוחן את הנימוקים שנימקה עו''ד שרון מילר פז, איני מוצא שהפגם מוביל לביטול כתב האישום. מדובר בטעות משרדית גרידא בכך שהתביעה לא המתינה עד תום ההארכה שאישר מר מלמד ומכל מקום, גב' שרון פז מילר מוחזקת כמי ששקלה באופן אמיתי וראוי את הנימוקים המפורטים במכתבה של באת כוח הנאשם אל מול חומר הראיות בתיק, והחליטה החלטה מושכלת מבלי שהעובדה כי הוגש כתב אישום תהווה שיקול לדחיית בקשת הנאשם.

ועוד מצאתי לצטט בהסכמה מלאה דברים נוספים מפסק הדין לעיל, ואלה הדברים:

"זאת ועוד: עיון בחוק והשוואתו להצעת החוק מלמד כי הפרת חובת היידוע אינה אמורה להביא לתוצאה כה קיצונית של ביטול האישום. כאשר סבר המחוקק, כי הפרת זכויות דיוניות של נאשמים מצדיקה סנקציה מקדמית עוד בטרם תיבחן שאלת נפקות ההפרה על האישום במסגרת הכרעת-הדין – עשה זאת במפורש. כך למשל הורה בסעיף 77 לחוק, כי הפרת החובה להעמיד לידי הנאשם את חומר החקירה לפי סעיף 74 לחוק תגרור 'סנקציה', לפיה לא תוכל התביעה להגיש את הראיה לבית-המשפט. בסעיף 60א לא קבע המחוקק כי הפרת חובת היידוע או פגיעה בזכות השימוע יביאו לביטול האישום. יתירה מכך: בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) (זכות שימוע), התשנ"ט-1999, נאמר כי 'לא יוגש כתב אישום בעבירה מסוג פשע נגד חשוד שביקש לממש את זכותו לשימוע לפני שניתנה לו הזדמנות נאותה לממש את הזכות'. העובדה שבחוק לא אומצה הצעה זו, מלמדת על כך שהמחוקק לא ראה בהפרת החובות האמורות כמצדיקות ביטול אישומים, ובפרט כאשר ניתן לרפא את הפגמים הנ"ל בעריכת שימוע מאוחר. לכך יש להוסיף, כי המחוקק לא מצא לנכון לכלול ברשימת הטענות המקדמיות שיש בהן כדי להביא לביטול אישום לפי סעיף 149 לחוק, פגמים בהליך הגשת כתב-האישום – בכלל, ובזיקה לזכות השימוע – בפרט".

עוד מצאתי להוסיף דברים שאמרתי באחת מהחלטותיי בנושא זה. דברים אלה נכונים גם לעניין שלפני ולפיכך לא ראיתי לשנות מהם כחלק מנימוקי החלטה זו, אחזור על הדברים:

"ועוד אומר כי הניסיון המצטבר של העיסוק המשפטי ושיפוטי בתחום המשפט הפלילי הפרקטי מלמד כי, גם לאחר שמוגש כתב אישום, עדיין שוקלת התביעה 'בלב פתוח ובנפש חפצה' בקשות לחזרה מאישום וביטולו. מי אשר יושב בדין או נוכח בישיבות הרבות של הדיונים המקדמיים לפי סעיף 143א לחוק, יגלה המקרים הרבים בהם עולה בידי הסנגורים והנאשמים לשכנע התביעה לחזור מכתבי אישום. התבוננות במקרים אלה מביאה לכדי מסקנה כי הגישה שיקל על נאשם לשכנע התביעה שלא להגיש כתב אישום בטרם הגשתו מאשר ביטולו לאחר הגשתו אין בה הרבה מן המציאות היום יומית. הניסיון הפרקטי מלמד כי בביטול כתב אישום משום אי ידוע אין יתרון כלל לנאשם, שהרי גם לאחר הביטול ושמיעת דברי הנאשם או שקילת בקשתו בכתב לאי הגשת כתב אישום, לא עומד לפני התביעה כל קושי להגיש כתב האישום מחדש. ולפי שטענות הנאשמת כאן נשמעו זה מכבר, והתביעה לא השתכנעה בטיעוני הנאשמת, מה תועלת לבטל כתב אישום? האם משום שבוטל כתב האישום לפי טענות הנאשמת לפני, תימנע התביעה מלהגיש כתב האישום? כל שעל התביעה יהיה לעשות הוא להוציא כתב האישום בשנית מזיכרון המחשב שבתביעה, להדפיסו ולהגיש העותק בשנית לבית המשפט. אכן, בין כה וכה יחלפו מספר חודשים, ויש כי הנאשמת תראה בכך יתרון מסוים, או שמא זו כוונתה מלכתחילה עת טענה הטענה. בנסיבות הפרקטיות שציינתי אין לתת לכך יד.

טענות מקדמיות הן טענות הגנה, ואין בהן כדי לשמש בסיס להתנהלות טקטית גרידא בהליך המשפטי הפלילי. ההליך המשפטי אינו משחק אשקוקי, כלשון חכמי המשפט הראשונים במקומותינו (ראו ע''פ 1/48 סילבסטר נגד היועץ המשפטי לממשלה). אין מקומם של משחקים אלה בהליך שלפני, מה גם שעולה תהייה שמא אין מדובר בזכות יסוד לה טוענת הנאשמת אלא אולי בכוונה לגרום לדחיית הדיון, מגמה בה נוקטים לצערנו תדיר, מגמה שיש למגרה ולבלום אותה".

אשר על כן, אני דוחה הבקשה לביטול כתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ