אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' אוחיון ואח'

מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון נ' אוחיון ואח'

תאריך פרסום : 04/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
4827-08
30/04/2012
בפני השופט:
ארז יקואל

- נגד -
התובע:
מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון
הנתבע:
1. דוד אוחיון
2. שי אוחיון

גזר-דין

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו, בתום שמיעת ראיות, בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין-התשל"ז.

2.מממצאי הכרעת הדין עולה כי ביום 23.11.07 אמרו הנאשמים לפקח עירוני, לאחר שרשם דוח לרכבו של אחד מהם כי: "נגיע אליך הביתה" וכן כי: "העולם הוא עגול". בנוסף, לא אפשרו הנאשמים לרכב הפיקוח העירוני יציאה מזירת האישום וידו של הנאשם 2 הושמה לרגע על שכמו של הפקח.

3.הנאשם 1 יליד 1973 ואין בעברו רישום פלילי; הנאשם 2 יליד 1970 ובעברו ארבע הרשעות קודמות בעבירות רכוש מסוג פשע ועוון.

4.ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשמים מאסר לריצוי על דרך עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

המאשימה הדגישה את חומרת מעשי הנאשמים, שבחרו שלא לפעול במסגרת הדין בהקשר לדוח שניתן מאת המתלונן ולגישתה, אין לעבור על סדר היום לנוכח איומים על עובדי ציבור בהקשר לעבודתם.

עוד הפנתה המאשימה לתחושות הקשות שחש הפקח לאחר שמצב הדברים הסלים מפאת התנהגותם של הנאשמים.

5.ב"כ הנאשמים עתרו להסתפקות בענישה צופה פני עתיד.

ב"כ הנאשם 1 הדגישה את הנורמטיביות המאפיינת את מכלול חייו של הנאשם, העובד במשרד הביטחון וזוהי לו מעידה חד פעמית. נטען כי עצם ההרשעה בדין מהווה ענישה בעבורו. עוד הודגש חלוף הזמן והמלל המצומצם נשוא ההרשעה, בהשוואה לזה שיוחס לנאשמים בכתב האישום.

ב"כ הנאשם 2 הדגיש כי עברו הפלילי של מרשו אינו רלוונטי וישן וכי כעת עסקינן באדם נורמטיבי, אב לילדים העובד לפרנסת משפחתו. לגישת הסנגור, האמרות המאיימות "קלות יחסית" ואין המדובר באיום ממשי. גם ב"כ נאשם 2 הפנה לחלוף הזמן והוסיף הפנייה לנסיבות חייו של הנאשם.

6.הנאשם 1 ניצל את זכות המילה האחרונה והדגיש כי לא ביקש לפגוע בפקח, כי אינו אשם וכי הוא מתחרט על שאירע בעת הרלוונטית, משלא הייתה לו כל כוונה לאיים על הפקח.

הנאשם 2 ניצל את זכות המילה האחרונה ואף הוא שב והכחיש "מצב של איומים".

7.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות המעשה והעושים, שוכנעתי כי ענישה צופה פני עתיד בתוספת לענישה גמולית על דרך השתת קנס ופיצוי למתלונן - ישיגו את מטרות הענישה בעניין שמלפניי.

8.אין יכול להיות חולק של ממש באשר לחומרת מעשי הנאשמים, המהווה את שיקול החובה העיקרי הנשקל בעניינם. הנאשמים השמיעו דבר איום כלפי הפקח שאך ביקש לבצע את מלאכתו. מלאכה זו קשה ואיומים והתנהלות דוגמת אלו נשוא הכרעת הדין, מכבידים על ביצועה התקין, יש בהם ניסיון בוטה להטותה מעבר למסגרת הדין המחייבת את הפקחים ואת הצדדים ויש לשגר מסר ראוי לפיו ידו של בית המשפט לא תהא קלה בכגון דא.

הנאשמים יכלו לפעול בדרך חלופית על פי דין, חלף הילוך אימים במבוקשם לשנות את מצב הדברים הקיים. התנהלות הנאשמים הביאה לכך כי הפקח ישב ברכבו דקות ארוכות, כשהוא מפוחד לנוכח דברי הנאשמים והתנהגותם, משלא התאפשר לו לעזוב את המקום עד שנאלץ להזעיק משטרה.

עוד לחובת הנאשמים, יש להתייחס לבחירתם להימנע מנטילת אחריות על מעשיהם ואף אלו המצומצמים כפי ממצאי הכרעת הדין וכנלמד מדברם האחרון.

עבירת האיומים בה הורשעו הנאשמים הינה עבירת אלימות, אף שמדובר באלימות מילולית. קיים פוטנציאל ברור כי דברי איום יהפכו למעשים ממשיים. גם אם לא כך, המדובר בפגיעה קשה באורח החיים של המאוים, לאחר שהמאיים יצר חשרת עבי אימה, טראומה ונזק נפשי מעל ראשו מבלי שאלו ישאו תאריכי תפוגה.

יפים לענייננו הדברים שנקבעו ברע"פ 2038/04 לם נ' מ"י תק-על 2006(1), בזו הלשון:

"האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

מנגד, לזכות הנאשמים יש להתייחס לנוסח האיום שהשמיעו, שאינו ברף החומרה כפי שפורט בכתב האישום. כתב האישום כלל נוסחי איום נוספים כמו: "אני אטפל בך", "נראה אותכם בלי מדים", "אתה לא יודע איפה נפלת", בתוספת לגידופים קשים. במסגרת הכרעת הדין, לא מצאתי די ראיות בהקשרים אלו לשם הרשעת הנאשמים במידת הוודאות הנדרשת. מכאן, אין לקבוע ניהול סרק של ישיבת הוכחות מטעם הנאשמים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ