אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. תביעות ראשל"צ נ' קוממי

מ.י. תביעות ראשל"צ נ' קוממי

תאריך פרסום : 16/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ראשון לציון
2868-08
15/02/2011
בפני השופט:
איטה נחמן

- נגד -
התובע:
מ.י. תביעות ראשל"צ
הנתבע:
אברהם קוממי (עציר)
גזר-דין

גזר דין

1.הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום והורשע, ע"פ הודאתו, בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה על סעיף 406(ב) בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וגניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק.

2.ע"פ עובדות כתב האישום בתאריך 02.06.08, בשעה 03:10 או בסמוך לכך, התפרץ הנאשם לדירה בקומה הראשונה בבניין מגורים ברח' גרינבוים 18 ראשל"צ (להלן: "המקום"), בכך שפתח את תריס המרפסת ונכנס אל המקום בכוונה לבצע גניבה. מיד בהמשך, גנב הנאשם מן המקום שעון יד, שני צמידים, ארבעה כרטיסי אשראי, שרשרת זהב, 2 תליוני זהב, 2 מכשירי טלפון סלולאריים וסכום כסף מזומן בסך של 339 ש"ח.

3.בהתאם להסדר הטיעון נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שרות המבחן.

4.בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים משרות המבחן.

א. בתאריך 05.10.08 התקבל תסקיר שרות המבחן ממנו עולה כי הנאשם מכור לסמים, כבן 44, רווק, עד למעצרו התגורר עם אימו ברחובות, לוקח אחריות על ביצוע העבירה, קשר אותה לאורח חייו כמכור לסמים וכיום מבטא רצון להשתלב בטיפול. להתרשמות שרות המבחן, המדובר בנאשם אשר הפנים נורמות עברייניות ומתנהל באופן שולי על רקע התמכרותו לסמים. להערכתם, הנאשם בעיתוי זה הינו בעל כוחות מוגבלים לטיפול ובלט כי הוא מתקשה בהתבוננות עצמית, ולו ראשונית, באשר לסיבות העומדות בבסיס התמכרותו. יחד עם זאת, הנאשם מתבטא היטב מבחינה מילולית ומביע רצון לשינוי. חרף ספקותיו של שרות המבחן באשר לבשלותו של הנאשם בעיתוי זה לתהליך ארוך טווח ומחייב, ראה שרות המבחן בחשיבות ניצול ההליך המשפטי כמנוף לשינוי. על כן, ממליצים לאפשר לנאשם למצות את האפשרות לגמילה מסמים במסגרת קהילת "רמות יהודה זוהרים" בתנאי מעצר בית ובליווי. לפיכך, מבקשים לדחות את הדיון בעניינו לצורך מעקב אחר כניסתו והשתלבותו בטיפול במסגרתם.

ב. בתאריך 15.02.09 התקבל תסקיר משלים אודות הנאשם ממנו עולה כי הנאשם נקלט בקהילה ביום 07.10.08 אך נשר מהטיפול ביום 27.11.08. לדבריהם, מאז עזיבת הקהילה נמנע הנאשם מליצור עימם כל קשר מיוזמתו. על כן, בשל הקושי של הנאשם להירתם למהלך טיפולי משמעותי, נוכח ניתוק הקשר עימם והנסיגה בתפקודו, נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית לגביו.

ג.בתאריך 01.12.09 התקבל תסקיר משלים נוסף אודות הנאשם המעדכן באשר למצבו וכניסתו לטיפול מחדש במסגרת הקהילה הטיפולית "רמות יהודה זוהרים". משיחה שקיים שרות המבחן עם גורמי הטיפול בקהילה עלה כי הנאשם נקלט מחדש ונמצא בשלב התחלתי וראשוני. עוד נאמר כי הנאשם מתמודד עם קשיים מגוונים ומביע רצון ונכונות להמשך התמודדות במסגרת הקהילה. לאור האמור, מבקש שרות המבחן לדחות את הדיון בעניינו בארבעה חודשים נוספים.

ד.בתאריך 24.04.10 התקבל תסקיר מעדכן נוסף ממנו עולה כי הנאשם נפלט מהטיפול במסגרת הקהילה הטיפולית לאחר כשמונה וחצי חודשי טיפול לאחר שהפר את תנאי הטיפול ולא קיבל סמכות. לדבריהם, הנאשם יצר עמם קשר מיד עם עזיבתו את הקהילה ובשיחות עימו ניכר כי הוא מבין את הסיכון במצבו וכי הוא זקוק לגבול חיצוני ומסגרת רצינית להמשך טיפול. בהמשך, במסגרת תיק המעצר, שונו תנאי שחרורו ונקבע כי הוא ישהה במעצר בית מלא בבית גיסתו בת"א ויתחיל טיפול במסגרת "מרכז חוסן" לטיפול בנפגעי סמים ברחובות. משיחות שקיים שרות המבחן עם מנהלת היחידה ברחובות נמסר כי נוכח שהותו במעצר בית בת"א אין הוא יכול להיקלט בשלב זה בטיפול במסגרתם. עוד הוסיף שרות המבחן כי הם יצרו קשר עם גורמי הטיפול ביחידה לנפגעי סמים "נווה אליעזר" בת"א ולדבריהם רק לאחר שהנאשם יקבל אישור מביהמ"ש וישונו תנאיו המגבילים, הוא יוכל להיקלט במסגרתם. לאור האמור, ממליץ שרות המבחן לשנות את התנאים המגבילים על מנת שהנאשם יוכל לצאת בליווי לטיפול במסגרת יחידת "נווה אליעזר" ולדחות את הדיון בעניינו על מנת לעקוב אחר ביסוס הקשר הטיפולי.

ה.בתאריך 04.07.10 התקבל תסקיר נוסף ממנו עולה התרשמותו של שרות המבחן לפיו על אף שהנאשם נקי משימוש בסמים מזה למעלה משנה, טרם בשלה העת לסיום ההליך הנוכחי וכי הם רואים חשיבות בהמשך מאמציו לבסס קשר עם מסגרת טיפולית משמעותית בתחום הסמים. שרות המבחן ממליץ על דחיית הדיון בעניינו על מנת לעקוב אחר התייצבות הטיפול ביחידה.

ו.בתאריך 15.12.10 התקבל תסקיר נוסף ממנו עולה כי הנאשם טופל במסגרת היחידה כחצי שנה, מסר בדיקות שתן נקיות, השתלב בשיחות פרטניות ובקבוצה למכורים נקיים. תוארו מאמציו לשמר הימנעות מהסם לצד קשיים מגוונים ביניהם היעדר מערכות תמיכה, בדידות וקשיים כלכליים. ניכר הקושי שלו להתמודד עם מורכבות החיים ללא סמים, על רקע דפוסים המושרשים והשימוש המתמשך בסם לאורך השנים. עוד ביקש לעדכן שרות המבחן כי בחודש האחרון חלה נסיגה משמעותית בתפקודו של הנאשם כשחזר לשימוש פעיל בסמים. תוארה התדרדרות עמוקה במצבו והתרשמות גורמי הטיפול מחזרתו לניהול אורח חיים התמכרותי ושולי. בעיתוי הנוכחי, למרות התארגנותו של הנאשם לגמילה פיזית, מתרשם שרות המבחן מנסיגה משמעותית בתפקודו ומדלות כוחותיו לשמר הישגיו לאורך זמן. למרות ספקותיהם בדבר כוחותיו להתמיד ולהיעזר בטיפול שיוצע לו בהמשך בקהילה- כשברקע הערכתם כי מונע כיום מחשש גזה"ד ולא מתוך מוטיבציה עמוקה- מציעים לאפשר לנאשם למצות מחדש את האפיק הטיפולי וללוות אותו במסגרת תקופת דחייה בת חודש ימים.

ז.בתאריך 26.01.11 התקבל תסקיר משלים אחרון ממנו עולה כי הנאשם נמצא באבחון שרותם מחודש אוקטובר 2009 ועל אף ניסיונות מגוונים לשלבו בטיפול במסגרת קהילה טיפולית, התקשה הנאשם לשמר הישגיו לאורך זמן, חזר לשימוש פעיל בסם ולביצוע עבירות. להערכתם, הנאשם נעדר כוחות לשינוי בעיתוי זה בחייו ובהתאמה, נמנע שרות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.

5.בישיבת יום 27.04.10 צרף הנאשם והודה בעובדות כתב האישום בת.פ. 4667/09 (שלום ת"א) והורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים, עבירה על סעיף 406(ב) בחוק וגניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק, בכך שביום 30.04.09, בשעה 04:00 או בסמוך לכך, התפרצו הנאשם ואחר בצוותא חדא לביתה של ויוריקה רוזנפלד (להלן: "הבעלים") ברח' לכיש 8 בגבעתיים (להלן: "הבית"). באותן נסיבות, האחר תצפת מחוץ לבניין בעוד הנאשם טיפס על מרזב הבניין ונכנס לתוך הבית דרך חלון המרפסת. בנסיבות המפורטות לעיל, נשאו ונטלו הנאשם ואחר מהבית בקבוק ליקר, מזומן בסך 430 ש"ח, משקפי ראיה, שתי מגירות שהכילו כלי איפור, בושם, שרשראות, תליונים ושעון מזהב של הבעלים.

6.ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, לשלושת המאסרים על תנאי התלויים ועומדים כנגדו ולעובדות כתב אישום נשוא דיון זה. עוד הפנתה לתסקירי שרות המבחן הרבים שהוגשו בעניינו, לספקנות של שרות המבחן בדבר כוחותיו של הנאשם להתמיד בטיפול ולהתרשמות כי הנאשם חזר לאותו אורח חיים שולי. לדבריה, הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנויות הרבות אשר ניתנו לו על מנת למנף את ההליך הטיפולי והפנתה לפסיקה בנושא עבירות רכוש ולעונשים שהוטלו בגינן. לאור האמור, עתרה להפעיל את שלושת המאסרים על תנאי במצטבר לעונש מאסר שיושת על הנאשם, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

7.ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש הפנתה לעובדות שני כתבי האישום נשוא דיון זה ולעובדה כי הנאשם לקח אחריות, לא התנגד למעצרו ולא נהג באלימות. באשר לפסיקה שהוגשה, טענה כי היא אינה מתיישבת עם נסיבות מקרה בו עסקינן. עוד הפנתה לתסקירי שרות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם ולטעמה, המדובר בנאשם שעשה עבודה קשה על מנת לנסות לשנות את דפוסי העבריינות המושרשים בו, לאחר התמכרות רבת שנים לסמים, וכי היא סבורה כי ההליך הטיפולי של הנאשם נשא פרי. לאור האמור, עתרה להשית את עונשי המאסר על תנאי בחופף לעונש מאסר מצטבר ולהימנע מהטלת קנס.

8. הנאשם טען כי הוא מתכוון להמשיך בטיפול ולהשתקם.

9.עבירת ההתפרצות שהפכה זה מכבר למכת מדינה, טומנת בחובה פגיעה במובן הרכושי והן במובן הרגשי. דהיינו: פלישה לטריטוריה הפרטית של אדם שכן, "ביתו הוא מבצרו" ולנטילת רכושו מבלי שנתן את הסכמתו לכך והן, ליצירת תחושות של בהלה, פחד וחוסר אונים. יתרה מזו, המדובר בעבירות שיש בהן מסוכנות אינהרנטית נוכח הפוטנציאל הטמון בהן להתפתחות אלימה. לפיכך, בתי המשפט חזרו וציינו בערכאות השונות את החומרה שבעבירות אלה וקבעו לא אחת כי מחובתו של ביהמ"ש לתרום את תרומתו למיגור תופעה קשה וחמורה זו, באמצעות נקיטת "יד קשה" ומתן ענישה מרתיעה.

על כך עמד כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(1), 3448, בפסקה ט', כדלקמן:

"... בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו- אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קורבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש ירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד...".

10.עת ביהמ"ש בא לגזור את דינו של נאשם יוצר הוא איזון בין ארבעה שיקולים מנחים ואלה הם: הרתעה, מניעה, שיקום וגמול. דהיינו: מחד- העבירות בהן הורשע- טיבן ונסיבותיהן, הרשעותיו הקודמות, סיכויי השיקום ואפשרויות הטיפול בו, מאידך- ההגנה על שלום הציבור ובטחונו. אשר על כן, במקרים בהם לא השכיל הנאשם לנצל את ההזדמנות אשר ניתנה לו ושב פעם נוספת על התנהגותו האסורה על פי החוק, אין מנוס מלהעדיף את אינטרס הציבור ובטחונו בכלל ואת זה של קורבן העבירה בפרט, על פני חירותו של הנאשם בשליחתו לריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ