אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' האפרתי

מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' האפרתי

תאריך פרסום : 01/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
7407-07
02/01/2011
בפני השופט:
הדסה נאור

- נגד -
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי
הנתבע:
רות האפרתי
גזר-דין

גזר דין

הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה בעובדות כתב האישום, ולאחר שטענתה לביטול כתב האישום מכוח הטענה של הגנה מן הצדק נדחתה, בעבירה של סירוב להעיד על פי סעיף 241(א) לחוק העונשין.

נסיבות הזמנתה של הנאשמת, על ידי המאשימה, למסירת עדות, לא היו שנויות במחלוקת והמחלוקת נגעה לנסיבות סירובה להעיד.

הנאשמת הוזמנה למתן עדות בשני תיקים שונים, במסגרת הפרשה המוכרת כפרשת "הסוס הטרויאני", במסגרתו אף היא הועמדה לדין, הורשעה בעבירות של קשירת קשר לפשע, וקבלת דבר במרמה, עבירות על פי חוק העונשין ובעבירות של העברת נגיף מחשב כדי לגרום נזק וחדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת, על פי חוק המחשבים ודינה נגזר, במסגרת הסדר טיעון, בין היתר, למאסר בפועל למשך 4 שנים, אותם ריצתה בעת שהוזמנה להעיד, כעדת תביעה, נגד שותפיה לביצוע העבירות.

על נסיבות סירובה להעיד, התייחסתי בהרחבה, בהכרעת הדין, ולצורך גזר הדין אציין רק את מסקנתי שם, לאחר שדחיתי את הסבריה, ולפיה "מניעיה של הנאשמת לסרב להעיד, לא רק שאינם מקימים הגנה משפטית לנאשמת, מפני העמדתה לדין ומתן הדין, בגין ביצוע העבירה, הם אף אינם עומדים בכל קריטריון שיכול להצדיק את מעשיה, להפחית מחומרתם ומהנזק הראייתי הפוטנציאלי שהיה גלום בסירובה להעיד".

בטיעוניו לעונש, שב בא כוח המאשימה והצביע על הפוטנציאל לנזק ראייתי שהיה טמון בסירובה של הנאשמת להעיד, בכל אחד משני התיקים אליהם הוזמנה להעיד כעדת תביעה, אף כי לא התעלם מכך שבסופו של יום לא נגרם כל נזק, לאחר שהנאשמים האחרים, שותפיה של הנאשמת לביצוע העבירות, הודו במסגרת הסדר טיעון, הורשעו ודינם נגזר.

הוא הדגיש את האינטרס הציבורי שחייב את בירור העובדות, בשני ההליכים הנפרדים בהם התבקשה להעיד, ואת פגיעתה באינטרס ציבורי זה, משסירבה לעשות כן, כשלטענתו "היה מדובר בלא פחות מהתרסה גסה כלפי ביהמ"ש, בפרט, ומערכת המשפט בכלל", שחרף פניות חוזרות ונשנות של בית המשפט בניסיונות לשכנעה להעיד עמדה במריה, עד שנאלץ בית המשפט לנקוט נגדה בסנקציה הקשה של הטלת חודש מאסר בפועל בגין ביזיון בית המשפט.

הוא עמד על חשיבות עדותה של הנאשמת נגד שותפיה לדבר העבירה, בהיותה ציר מרכזי בביצוע העבירות עצמן, בהיותה מחוללת העבירות ומי שהתניעה את כל המהלך העברייני. לא מדובר היה, אליבא דטענת ב"כ המאשימה, בעדות רגילה, אלא בעדות בעלת גוון מומחי ש"הייתה נדרשת לאור טיב הראיות בהליכים בהם נדרשה העדות". מדובר היה בפרשיה חובקת עולם "במובן זה שהיא שינתה כללי התנהגות במשק שחייבו מאז השקעת משאבים גדולים יותר בסתימת פרצות בכל הנוגע למידע ממוחשב", כפי שאף קבע בית המשפט בעניינם של הנאשמים, במשפטים בהם הייתה אמורה הנאשמת להעיד, ואת הבירור המשפטי של אותן פרשיות ביקשה הנאשמת לסכל בסירובה להעיד.

ב"כ המאשימה גם לא התעלם משיתוף הפעולה של הנאשמת במהלך החקירה, כשחשפה את חלקה ואת חלקם של הנאשמים האחרים בפרשה, אולם לטענתו אין בכל אלה כדי להוות משקל נגד לסירובה להעיד, אלא להיפך, שכן על יסוד שיתוף פעולתה בחקירה, אותה הגדירה כחלק מחשבון נפש שערכה וחרטה עמוקה על מעשיה, זכתה להקלה משמעותית, בעמדת המאשימה לעונש, במסגרת הסדר הטיעון, שנעשה עמה, והדברים אף באו לידי ביטוי במסגרת טיעוני המאשימה לעונש בעניינה, כשלטענתו, לאחר שנגזר דינה "חזרה בה הנאשמת מאותו הלך רוח של חשבון נפש והלך רוח של עזות מצח תקף אותה".

ב"כ המאשימה התייחס בטיעוניו גם למדיניות האכיפה המאופקת בעבירה זו, אך שב והיפנה לטעמים שעמדו בבסיס החלטת המאשימה לחרוג הפעם ממדיניותה המאופקת ולהחליט שזה המקרה בו נדרש להעמיד את הנאשמת לדין וביקש לראות בטעמים אלה את הנסיבות המחמירות, שבסירובה של הנאשמת להעיד בשני ההליכים הפליליים האמורים, שהם, להשקפתו, השיקולים הראויים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את דינה.

לטענתו, שיקול הענישה המרכזי במדיניות ענישה ראויה, בעבירה בה עסקינן, צריך להיות שיקול של הרתעת הרבים ולא של העבריין הספציפי, משום הסיכויים הנמוכים שהנאשמת תשוב ותעבור עבירה דומה בעתיד.

בהיות שיטת המשפט שלנו נשענת על שמיעת עדים, אסור, לדעת המאשימה, שבית המשפט יהיה סובלני לתופעה, במיוחד לאור התחושה הרווחת בציבור ולפיה "מתן עדות הוא איזה שהוא הליך וולונטרי", כשענישה של מע"ת מבוסס על עקרון ההרתעה האינדיבידואלי של העבריין הנותן את הדין ואילו השיקול המרכזי שצריך להדריך את בית המשפט הוא, כאמור, הרתעת הרבים.

לפיכך, עתרה המאשימה להטיל על הנאשמת עונש של מאסר בפועל, בלי לנקוב באורך התקופה הראויה ובאופן ריצויו הראוי, בניכוי חודש המאסר שהושת עליה בגין ביזיון בית המשפט וכן קנס כספי.

ב"כ הנאשמת ביקש לראות במדיניות האיפוק של המאשימה בהגשת כתבי אישום בעבירות אלה, נימוק המצדיק לגזור את עונשה של הנאשמת לקולא ובמסורה. לטענתו יש לגזור גזירה שווה וללמוד, על מידת העונש הראויה, מהוראת החוק הקובעת כי מקום שיש שינוי בחוק לקולא יש להקל עם הנאשם, ולנהוג כך גם מקום שבו המאשימה מחליטה על שינוי מדיניותה בהעמדה לדין.

לטענתו יש לתת משקל מכריע לעובדה כי בסופו של דבר לא נגרם נזק אמיתי לעניין המשפטי, הנאשמים האחרים הודו והורשעו והודאתם באה לאור שיתוף הפעולה המלא של הנאשמת בחקירתה במשטרה, במהלך שעות ארוכות של חקירה מורכבת במהלכן הפלילה את הנאשמים והסבירה לחוקריה את שיטות הפעולה בהם נקטו לביצוע העבירות.

הוא שב ותיאר את מצוקתה של הנאשמת, שהביאה אותה, לטענתה, להפסיק לשתף פעלה ולסרב להעיד וטען שאף אם לא היה בכך כדי לפטור אותה מאחריות פלילית מבחינה מהותית, הרי שבעת גזירת הדין אפשר לגלות כלפיה מידה של סימפטיה, שכן אם הייתה מתכננת מראש שלא להעיד, לא הייתה משתפת פעולה כבר במשטרה ולא הייתה מעידה בחקירה ראשית בפני כב' השופט כספי.

עוד הרחיב ב"כ הנאשם בעניין נסיבותיה האישיות של הנאשמת, שהינה ילידת 1976, שעברה תקופה קשה של ריצוי מאסר ממושך, באופן שפגע קשות בבתה בת ה-17, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו לעיוני, עד כי לאור מצבה הנפשי המסובך של הנערה נאלצת הנאשמת להקדיש זמן ניכר מזמנה לטיפול בילדה ובהשגחה עליה.

הנאשמת עצמה, שכאמור בהכרעת הדין נמנעה מלעלות על דוכן העדים, גם בהליך שלפניי, ולהעיד על נסיבות סירובה להעיד, כמתואר בכתב האישום, בחרה להסביר את מניעיה בטיעוניה לעונש, וטענה כי סירובה להעיד נבע מטיב השאלות האינטימיות והחודרניות שנשאלה ולא היה קשור, לטענתה, לעדות עצמה.

בהתייחסה לנסיבותיה האישיות תיארה עצמה כאישה שומרת חוק החיה חיים נורמטיביים, משקמת את חייה וחיי משפחתה ובעיקר שבה והדגישה את שבריריותה של בתה ואת התמסרותה לשמירה עליה ולטיפול בה.

כבר בהכרעת הדין הבעתי את תמיהתי על המדיניות הננקטת על ידי גורמי אכיפת החוק בהעמדה לדין בעבירות של סירוב להעיד ומאחר שאני סבורה שיש משמעות לאמור שם לעניין מידת העונש הראויה, אצטט את דברי שם במלואם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ