אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' פלוני

מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' פלוני

תאריך פרסום : 05/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
3852-06
27/02/2014
בפני השופט:
דנה כהן-לקח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פלוני

החלטה

זו היא בקשה להוצאת צו פיקוח ומעקב כנגד המשיב, לאחר שניתן בעניינו צו ארעי על-ידי כב' השופט לי-רן. הבקשה הועברה לטיפולי בעקבות פרישתו של השופט לי-רן מכס השיפוט.

הרקע

1.המשיב הורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של פגיעה בפרטיות (שני אירועים); מעשה מגונה (אירוע אחד); מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים (מספר רב של עבירות); ובעילה אסורה בהסכמה (אירוע אחד). בגזר-דין משלים מיום 17.5.2011, השית כב' השופט לי-רן על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, וזאת בנוסף ליתר העונשים שהושתו עליו בגזר-הדין המקורי מיום 22.3.2010.

2.ביום 2.11.2011 - לקראת שחרורו של המשיב ממאסרו - הוגשה לכב' השופט לי-רן בקשה לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (להלן: החוק). בית-המשפט התבקש ליתן צו פיקוח ומעקב אחר המשיב למשך ארבע שנים בתנאים שפורטו בבקשה. כל זאת, בהתבסס על הערכת מסוכנות מיום 6.10.2011 לפיה למשיב רמת מסוכנות מינית גבוהה לטווח הארוך, וכן בהתבסס על תנאי הפיקוח המומלצים על-ידי יחידת הפיקוח בהמלצתה מיום 25.10.2011.

3.ביום 19.3.2012 התקיים דיון לפני כב' השופט לי-רן בבקשה האמורה. בסיום הדיון, נתן כב' השופט לי-רן צו ארעי על-פי התנאים שהתבקשו במסגרת הבקשה, למעט סעיף ה' ברישא לבקשה שעניינו "הגבלה על נסיעה בתחבורה ציבורית אלא רק בליווי בגיר נוסף המודע להגבלה". כב' השופט לי-רן קבע כי ניתנות לקצין הפיקוח הסמכויות שפורטו בבקשה, וכי הצו הזמני יעמוד "עד להחלטה אחרת".

4.ביום 23.12.2012 הגישה המדינה בקשה לקביעת מותב שיחליף את כב' השופט לי-רן שפרש מכס השיפוט, וידוּן בבקשה למתן צו פיקוח ומעקב קבוע בעניינו של המשיב. בקשה זו הועברה לטיפולי. בדיון מיום 23.1.2013 נקבע כי הבקשה למתן צו קבוע תידון לאחר קבלת חוות-דעת עדכנית של המרכז להערכת מסוכנות וכן המלצה עדכנית של יחידת הפיקוח בשב"ס.

5.למען הסר ספק, ועל-אף שלא עלתה לפניי טענה בעניין זה, אציין כי נוכח השתלשלות העניינים בהליך כפי שפורטה לעיל (לרבות קיומו של צו פיקוח ארעי שהינו תלוי ועומד); ונוכח המסוכנות המינית הנשקפת מן המשיב; ראיתי לדון בבקשה למתן צו פיקוח ומעקב, על-אף שהמשיב השתחרר ממאסרו עוד ביום 4.11.2011 (ראו: סעיף 12(ד) לחוק).

הערכת המסוכנות העדכנית והמלצות יחידת הפיקוח

6.עיון בהערכת המסוכנות העדכנית מיום 17.2.2013 מעלה כי מחד גיסא, ההתרשמות הינה שהמשיב יודע לומר שפגע בקורבנותיו וגרם להן נזק, אולם הוא אינו מגלה הבנה מעמיקה לגבי טיב מעשיו ותוצאותיהם והוא מתאר אותם מתוך ניתוק רגשי בולט, ללא הבעת חרטה, אשמה או בושה. ההתרשמות היא כי מדובר באדם בעל קווי אישיות אסוציאליים ונרציסטיים. עוד נקבע כי לא ניתן לראות בכך שהמשיב נשוי משום גורם הממתן את מסוכנותו, בין היתר מאחר שהמשיב דיווח על אלימות שלו כלפי אשתו במהלך נישואיהם. מאידך גיסא, צוין בהערכת המסוכנות העדכנית כי למשיב מערכת תמיכה בקהילה. יש לו קשר אינטנסיבי עם שני רבנים המלווים אותו באופן שוטף. ההתרשמות היא כי בשנים האחרונות המשיב מנסה לערוך שינוי בחייו ובאורחותיו, ואולם הוא נזקק לגורמים חיצוניים לו: הוא זקוק לליווי ולתמיכה של גורם רבני, הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית עם אשתו; הוא נוטל תרופות פסיכיאטריות שתורמות להפחתת הדחף המיני, אולם הוא נוטל אותם שלא לפי המלצת הרופא המטפל ובמינון נמוך יותר; המשיב נוטל ריטלין להרגעת התפרצויות זעם, אם כי לא באופן סדיר; וכן המשיב אינו נזקק לעלות על אוטובוסים שכן הוא בעל רכב פרטי, אם כי ציין שאם יצטרך – לא יהסס לעלות על אוטובוס. בסופם של דברים, ההערכה העדכנית הינה שרמת המסוכנות המינית של המשיב נכון להיום היא "בינונית-גבוהה".

7.אשר להמלצות העדכניות של יחידת הפיקוח מיום 5.3.2013 - יחידת הפיקוח שבה וחזרה על המלצותיה מיום 25.10.2011 כפי שהוגשו בשעתו לכב' השופט לי-רן. יחידת הפיקוח ציינה כי ההפחתה ברמת המסוכנות של המשיב – מרמת מסוכנות גבוהה לרמת מסוכנות בינונית-גבוהה – מקורה בתמיכה החיצונית לה זוכה המשיב. יחידת הפיקוח הדגישה בהמלצותיה את אישיותו של המשיב; העובדה שמסוכנותו עודנה מצויה במדרג הגבוה של מתחם המסוכנות; העובדה שהמשיב הודה במשיכה מינית לנערות צעירות גם לעת הנוכחית, וכן הצהיר כי לא יהסס לעלות על תחבורה ציבורית בהעדר בגיר נוסף אם יידרש לכך; וכן העובדה שהמשיב לא פנה לטיפול, והוא נחרץ בדעתו כי לא נשקפת ממנו מסוכנות מינית. בהתחשב בכל אלה, סבורה יחידת הפיקוח כי התנאים שהומלצו על-ידה בשעתו נכונים גם היום, כי מדובר בתנאים סבירים ומידתיים, וכי יש בהם כדי להציב למשיב מסגרת חיצונית וגבולות להם הוא זקוק תוך פיקוח על צעדיו.

טענות הצדדים ויריעת המחלוקת

8.בדיון שהתקיים לפניי ביום 24.3.2013 התברר כי הצדדים מסכימים על המשך תחולתם של כל התנאים שנקבעו בצו הארעי שניתן על-ידי כב' השופט לי-רן.

בכל הנוגע לסעיף ה' לבקשה המקורית שעניינו הגבלת נסיעתו של המשיב באוטובוס בליווי בגיר נוסף – כזכור, כב' השופט לי-רן נמנע מלאמץ הגבלה זו, והחריג אותה ממסגרת תנאיו של הצו הארעי. המבקשת עתרה לכך שהגבלה האמורה תיכלל במסגרת תנאיו של צו הפיקוח והמעקב הקבוע. הסנגור טען לפניי כי לעת הזאת, המשיב אינו משתמש באוטובוסים (הדבר עלה גם מהערכת המסוכנות העדכנית). מטעם זה בלבד, הסכים הסנגור להגבלה האמורה, תוך שמירת האפשרות להגשת בקשה לעיון חוזר אם וככל שישתנו הנסיבות. בהקשר זה אומר כי נוכח עמדת הסנגור כפי שפורטה בפרוטוקול הדיון, ראיתי לכלול במסגרת צו הפיקוח והמעקב את ההגבלה הנדונה כפי שנוסחה בהמלצות יחידת הפיקוח. יחד עם זאת, אני רואה להוסיף כי אם וככל שישתנו הנסיבות ותוגש בקשה לעיון חוזר בעניין היקף הגבלת הנסיעה בתחבורה ציבורית, הרי על-פני הדברים, יהיה מקום לשקול את המתווה שאוּמץ בהחלטתו של כב' השופט הנדל בבש"פ 8583/11 פלוני נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (8.12.2011).

לעת הזאת, חלוקים הצדדים בסוגיה מרכזית אחת שעניינה משך תקופת הפיקוח: המבקשת עותרת לתקופה בת ארבע שנים מיום שחרורו של המשיב ממאסר, כמומלץ על-ידי יחידת הפיקוח. מנגד, הסנגור עותר לתקופה בת 30 חודשים מיום השחרור מהמאסר.

דיון והכרעה

9.נקודת המוצא הנורמטיבית קבועה בסעיף 10 לחוק לפיו תכליתו של צו הפיקוח והמעקב היא להגן על הציבור מפני ביצוע עבירת מין נוספת על-ידי עבריין המין. בד בבד, יש להיזהר מהטלת מגבלות בלתי סבירות על חירות נאשם שהשלים את ריצוי עונשו, ויש לצמצמן לתכלית החוק תוך שמירה על מידתיותו של הצו מבחינת משכו ותנאיו. בכל הנוגע למשך תקופת צו הפיקוח - סעיף 14 לחוק קובע כי תוקפו של צו פיקוח לא יעלה על חמש שנים. ככל שבית-המשפט הורה על צו פיקוח לתקופה קצרה יותר, ניתן להאריך את תוקף הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות במצטבר על חמש שנים. כל זאת, רק אם לאחר קבלתה של הערכת מסוכנות, סבור בית-המשפט כי רמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת "אינה נמוכה". מעבר לתקופת חמש השנים - ניתן להוציא צו פיקוח חדש, וזאת כאשר רמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא "גבוהה".

10.ומן הכלל אל הפרט - בקביעת משך תקופת הפיקוח בעניינו של המשיב, רלוונטיים שיקולים המושכים לכאורה לכיוונים מנוגדים: מחד גיסא, המשיב הורשע בכך שעקב אחר נערה צעירה תוך פגיעה בפרטיותה; נהג להיצמד ולהתחכך בנשים בעת נסיעה באוטובוס לשם סיפוק מיני; וכן פגע מינית בקטינה הלוקה בנפשה וזאת בהזדמנויות שונות. הערכת המסוכנות העדכנית מצביעה על כך שהמשיב אינו מגלה הבנה מעמיקה לגבי טיב מעשיו ותוצאותיהם והוא מתאר אותם תוך ניתוק רגשי בולט. המשיב אישר כי גם כיום הוא נמשך "לנערות צעירות" אך הוא משוכנע כי לא נשקפת ממנו כל מסוכנות מינית, דבר שלפי עמדת גורמי מקצוע מהווה גורם סיכון עבורו. זאת ועוד; המשיב תלוי בגורמי תמיכה חיצוניים שיציבו עבורו גבולות (רבנים, תרופות אותן הוא נוטל שלא לפי המלצת הרופא). יוער כי המשיב לא פנה לטיפול-המשך בבעיותיו (זאת בניגוד למקרה אליו הפנה הסנגור בב"ש (מחוזי י-ם) 8219/09 מדינת ישראל נ' עומר (21.4.2009)).

מאידך גיסא, למשיב אין עבר פלילי קודם לעבירות בהן הורשע. זאת ועוד; לא ניתן להתעלם מכך שבאוקטובר 2011 הוגדרה רמת המסוכנות המינית של המשיב לטווח הרחוק כגבוהה, ואילו בהערכת המסוכנות העדכנית של המשיב בפברואר 2013 פחתה רמת המסוכנות המינית והוגדרה כ"בינונית-גבוהה". אמת, רמת המסוכנות של המשיב עודנה מצויה במדרג הגבוה יחסית של מתחם המסוכנות. אף לא נעלם מעיניי כי ההפחתה ברמת המסוכנות מקורה בגורמי תמיכה חיצוניים למשיב. כל אלה ויתר השיקולים עליהם עמדתי, תומכים במתן צו פיקוח ומעקב בעניינו של המשיב. יחד עם זאת, במסגרת קביעת משך תקופת הפיקוח, יש ליתן משקל לקיומה של ירידה מסוימת ברמת המסוכנות של המשיב לטווח הרחוק.

למען שלמות התמונה יוער כי בסיום הטיעונים לפניי, ציינה באת-כוח המבקשת כי בשבוע האחרון נתפס המשיב בעודו מפר תנאי שנכלל במסגרת צו הפיקוח הארעי. הסנגור התנגד לטענה זו. יודגש כי טענתה של באת-כוח המבקשת הועלתה באורח כללי, בלא שהובאו ראיות כלשהן לביסוס הטענה, בלא שניתנה לסנגור אפשרות לחקירה נגדית, ובלא שהתבקשה הערכת מסוכנות עדכנית בעקבות הטענה האמורה על-אף שאלה מפורשת של בית-המשפט בהקשר זה. בהתחשב בכל אלה, אני סבורה כי אין ליתן לטענה האמורה משקל משמעותי בגדר השיקולים הצריכים לעניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ