אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' עליאן ואח'

מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' עליאן ואח'

תאריך פרסום : 21/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
4110-09
14/11/2013
בפני השופט:
דנה כהן-לקח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. איברהים עליאן
2. מוסא עליאן

הכרעת-דין

הכרעת דין וגזר דין

הרקע והסדר הטיעון בין הצדדים

1.תיק זה הועבר לטיפולי בעקבות פרישתו של כב' השופט לי-רן מכס השיפוט. ביום 8.1.2013 קבעתי על יסוד הודאת הנאשמים שניתנה במסגרת הסדר טיעון, כי הנאשמים ביצעו את העבירות שיוחסו להם בכתב-אישום מתוקן, כדלקמן:

הנאשם 1 - תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק).

הנאשם 2 - הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

בהתאם לנטען בכתב-האישום המתוקן, ביום 23.10.2009 בשעה 09:00 התמקמו שתי ניידות משטרה בשני מקומות שונים בכפר אבו-גוש. בשעה 09:30 הגיע הנאשם 1 ברכבו ובלוויית שני אחרים בסמוך לאחת הניידות. הנאשם 1 וחבריו עצרו את הרכב וצעקו לעבר השוטרים ש"המשטרה היא על הזין שלהם, כוס אמא שלהם, שילכו מהכפר, וכן שאינם סופרים אותם בכלל". בתגובה קרא להם אחד השוטרים לעצור, אולם אחד מחבריו של הנאשם 1 ענה שאינו מתכוון לעצור והחל להימלט. במהלך הימלטותו, נסעה אחריו ניידת המשטרה השניה אשר מוקמה בכפר. השלושה עצרו בסמוך לביתו של נאשם 2 ונמלטו לתוך הבית. למקום הגיעה ניידת המשטרה הנוספת וכן החל להתאסף המון רב. במהלך ההתקהלות שנוצרה, ניגש בנו של נאשם 2 (קטין יליד 1995) אל רכבו של הנאשם 1, ניסה לפתוח את דלתה הקדמית ולקחת את תעודת הזהות של הנאשם 1. בתגובה, אחד השוטרים תפס את ידו של הקטין, עיכב אותו והכניסו לניידת. בהמשך, יצא מביתו הנאשם 2 - אביו של הקטין הנ"ל - והחל למשוך את השוטר ולהיאבק עמו. שוטר נוסף בא לעזרה, ושני השוטרים החלו להיאבק עם הנאשם 2 על-מנת לעצור אותו. לבסוף, רוססו פניו של נאשם 2 בגז פלפל, והוא נכבל והובל לניידת המשטרה. בהמשך לכך, הגיע למקום אדם שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: התוקף), אשר החל מכה את אחד השוטרים בפניו באגרופים ובעיטות, עד שהשוטר נפל על הרצפה ואיבד את הכרתו לזמן-מה. שוטר נוסף ריסס את פני התוקף בגז פלפל והחל להובילו לניידת. ההמון דחף את השוטר וניסה למשוך את התוקף מאחיזתו. במהלך ניסיונות אלה, הגיח נאשם 1 מביתו של נאשם 2, הכה את השוטר בגבו, ניסה למשוך את התוקף מידיו, ונמלט מהמקום. בשל מכלול האירוע, נחבלו שלושה שוטרים: לשוטר אחד נגרמו נפיחות עזה בפלג הגולגולת בצד ימין, פאציאליס בצד ימין של הראש, נפיחות ובצקת בחלק הימני של הפנים וכן הוא סבל מהפרעות בשמיעה וסחרחורת. לשוטר שני נגרמו חבלות באף ומתחת לעין ימין. לשוטר שלישי נגרם חתך באצבעו.

2.בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים וכמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 8.1.2013, הודו הנאשמים בעובדות כתב-האישום המתוקן כפי שפורטו לעיל, ונקבע כי ביצעו את העבירות שיוחסו להם. באותו שלב, נמנעתי מהרשעת הנאשמים, מבלי שיהיה בכך כדי לחייב את בית-המשפט בתום ההליך. בפרוטוקול הדיון מיום 8.1.2013 הוסכם בין הצדדים כי "החבלות המפורטות בסעיף 8 לכתב-האישום המתוקן אינן מיוחסות לנאשמים עצמם, אלא לאותו תוקף אלמוני או המון בלתי מזוהה כמפורט בסעיף 7 לכתב-האישום". במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי הנאשמים יישלחו לתסקיר מבחן, אשר לאחריו המאשימה תטען להרשעה והסנגור יהיה רשאי לטעון לאי הרשעה. עוד הוסכם כי הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם לעניין העונש.

תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 1

3.מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם 1 הינו כבן 24, רווק, מתגורר עם בני משפחת המוצא שלו באבו-גוש. הנאשם נעדר עבר פלילי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם 1 מנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין בדרך כלל, ומבטא רמה סבירה של מודעות עצמית לגבי מעשיו ותוצאותיהם. לצד זאת, קיימים דפוסי התנהגות ילדותיים ואימפולסיביים, אשר מקשים עליו להפעיל שיקול דעת במקרים של לחץ ובמצבים לא צפויים. לדברי הנאשם 1, לאחר מעצרו בתיק הנוכחי, אביו סירב להמשיך להעסיקו בעסק המשפחתי כמפעיל ציוד כבד, ואף החרים את רכבו והענישו בעונשים נוספים. לפני כשלושה חודשים, חזר הנאשם 1 לעבוד עם אביו. ביחס לעבירה, ציין שירות המבחן כי הנאשם 1 קיבל על עצמו אחריות חלקית למיוחס לו. לדבריו, ביום האירוע נסע עם חבריו ברכבו, מתוך מטרה להתעמת עם בן דודו עימו רב קודם לכן. הוא תיאר כי היה נסער ולכן סירב לבקשת השוטרים לעצור את רכבו. הנאשם שלל כי קילל את השוטרים. לדבריו, אף לא היה מודע לאירוע האלים שהתרחש לאחר מכן, אולם כן לקח אחריות לתקיפת השוטר. הנאשם ביטא מודעות לחומרת מעשיו ולבעייתיות שבהתנהגותו ביום האירוע. הוא ביטא חרטה על כך שלא נשמע להוראות השוטרים ולא עצר, דבר שהוביל להסלמת האירוע לכדי התנהגות אלימה כלפי השוטרים. התרשמות שירות המבחן היא כי מחד גיסא, הנאשם 1 עושה מינימליזציה להתנהגותו האלימה בעת האירוע. מאידך גיסא, התגובה החריפה של משפחתו לאירוע, מעצרו וניהול ההליך הפלילי היוו עבורו גורם מרתיע. באשר להמלצה, בהתחשב במכלול הנתונים, הציע שירות המבחן להטיל על הנאשם 1 צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות לצד ענישה מותנית. ביחס להרשעה, השאיר שירות המבחן את הנושא לשיקול דעת בית-המשפט.

תסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 2

4.מתסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם זה עולה כי הינו כבן 52, נשוי ואב לשישה ילדים, תושב אבו-גוש, עובד כאיש אחזקה במלון ובמקביל כאיש אחזקה בבית-אבות. צוין כי הנאשם עושה מאמצים על-מנת לפרנס את משפחתו, ולאפשר לבנותיו הבוגרות ללמוד לימודים אקדמיים. בשש השנים האחרונות משמש כמתנדב בפיקוד העורף בתפקיד מחלץ. ביחס לעבירה - הנאשם נטל אחריות לביצועה. הוא תיאר כי נקלע לסיטואציה בה ראה את בנו הצעיר מוכה על-ידי כוחות המשטרה. לדבריו, פעל ללא מחשבה ונהג באלימות כלפי השוטרים כיוון שלא הצליח לחלץ את בנו. הנאשם 1 האשים את נאשם 2 (שהינו אחיינו) באחריות לאירוע האלים והתקשה להתייחס למאפיינים אלימים אצלו. באשר להמלצה - שירות המבחן המליץ להרשיע את הנאשם בדין, נוכח קיומו של עבר פלילי. לצד זאת, המליץ שירות המבחן להסתפק בעונש מאסר מותנה כגורם מרתיע לעתיד.

טיעוני הצדדים

5.המאשימה עמדה על חומרת העבירות ונסיבות ביצוען ועתרה להרשעת שני הנאשמים בדין. לעניין העונש, טענה המאשימה כי מתחם העונש ההולם בגין עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות על-ידי הנאשם 1 במקרה דנן, נע בנסיבות העניין בין עונש של"צ לעונש מאסר בפועל. אשר לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בשים לב לנסיבות ביצועה על-ידי הנאשם 2, עתרה המאשימה למתחם ענישה הולמת שבין עונש מאסר על-תנאי לעונש של"צ. בסופו של יום, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 1 שישה חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות. בכל הנוגע לנאשם 2, עתרה המאשימה להטיל עליו עונש של"צ.

מנגד, עתר בא-כוח הנאשם להימנע מהרשעת הנאשמים בדין והגיש פסיקה בנושא. הסנגור עמד על מכלול הנסיבות לקולא בעניינו של כל אחד מהנאשמים, וטען כי מתחם העונש ההולם לגבי נאשם 1 נע בין מאסר על-תנאי לבין חודשיים מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. הסנגור עתר להסתפק בעניינו של נאשם 1 במאסר על-תנאי, אם וככל שיורשע. לגבי נאשם 2, טען הסנגור כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על-תנאי לשל"צ. הסנגור עתר להסתפק גם בעניינו של נאשם 2 במאסר על-תנאי וזאת לפי המלצת שירות המבחן.

דיון בסוגית ההרשעה

6.בפסיקה נקבע כי על דרך הכלל, משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם בדין. הימנעות מהרשעה לגבי נאשם בגיר מהווה חריג, בו יעשה בית-המשפט שימוש רק במקרים בעלי נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן. זאת, כחלק מאכיפה שוויונית של החוק וכחלק מאינטרס ההתרעה (ראו לאחרונה: רע"פ 4790/13 קינדו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.8.2013) מפי כב' השופט שהם). בהתאם להלכה הפסוקה, קיימים שני תנאים מצטברים להימנעות מהרשעה: ראשית, על סוג העבירה המיוחסת לנאשם להיות כזה המאפשר בנסיבות המקרה להימנע מהרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. ושנית, על עצם ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם (ראו: ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997)).

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת אמות המידה החלות על העניין, באתי למסקנה כי יש להרשיע את שני הנאשמים, כל אחד בעבירה אשר בביצועה הודה, וזאת מטעמים שיפורטו להלן.

8.בכל הנוגע לסוג העבירה וחומרתה - תכליתה של עבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עניינה הגנה על שלמות הגוף והנפש של העוסקים במלאכת אכיפת החוק וכן הגנה על הסדר הציבורי. עבירת הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו נועדה אף היא להגן על קיומם של סדרי משטר וחברה תקינים, תוך שמירה על תפקודם התקין של העוסקים במלאכת אכיפת החוק. לא בכדי ראה המחוקק לקבוע עונשי מינימום לצד העבירות האמורות. בתי-המשפט עמדו שוב ושוב בפסיקותיהם על החומרה הכרוכה בפגיעה באנשי אכיפת החוק ובסדרי עבודתם; על היותם של המעשים חותרים תחת האינטרס הציבורי של הגנה על שלטון החוק; ועל הצורך להרתיע את היחיד ואת הרבים מפני כך.

ברי כי סוגית ההרשעה צריכה היבחן בכל מקרה לגופו וכי לא ניתן לקבוע עמדה גורפת מראש. יחד עם זאת, ניתן לומר כי מהות העבירות בהן עסקינן, תכליותיהן והמסר החברתי המונח בבסיסן - במיוחד בעניינה של העבירה החמורה יותר של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 לחוק העונשין - מקשים על הימנעות מהרשעה.

בחינת נסיבות ביצוע המעשים על-ידי הנאשמים, מקשה אף היא על הימנעות מהרשעתם. בכל הנוגע לנאשם 1 – חלקו באירוע חמור יותר משל הנאשם 2. יש לזכור כי האירוע החל כאשר הנאשם 1 ושני חבריו עצרו את רכבו של הנאשם 1 ליד ניידת משטרה בכפר אבו-גוש והחלו לצעוק ולקלל את השוטרים, מבלי שקדמה לכך כל פעולה מצד השוטרים. האירוע הוסיף והסלים כאשר אחר שהיה ברכב צעק לשוטר שאינו מתכוון לעצור והחל להימלט, והשלושה המשיכו בנסיעה כשהשוטרים נוסעים אחריהם, עד אשר הגיעו בסמוך לביתו של הנאשם 2 (שהינו דודו של הנאשם 1) ונמלטו לתוך הבית. בהמשך האירוע, החל המון להתאסף סביב הבית תוך נקיטה באלימות כנגד השוטרים. הנאשם 1 יצא מהבית, היכה את אחד השוטרים בגבו, ניסה למשוך את אחד התוקפים מידי השוטר, ונמלט מהמקום. לשון אחר; אף שהנאשם 1 אינו נושא באחריות למכלול מרכיבי האירוע כפי שהתפתח במקום, הרי הוא היה בשלב הראשון של האירוע, צעק לעבר השוטרים ונמלט לתוך ביתו של נאשם 2. לאחר מכן, תקף הנאשם 1 שוטר ביחד עם אחרים, כדי לסייע להימלטות תוקף אחר מידי השוטר. מדובר בהתנהלות הנושאת עימה חומרה שאינה מצדיקה הימנעות מהרשעה. אשר לנאשם 2 – חלקו באירוע נמוך יותר ביחס לנאשם 1. זאת ועוד; לצורך הדיון, אני מוכנה להניח כי נאשם 2 היה נסער עקב עיכוב בנו הקטין על-ידי השוטרים, כפי שטען לפני שירות המבחן. אף-על-פי-כן, לא ניתן להצדיק את התנהלותו של הנאשם 2 כלפי השוטרים ואת ההפרעה למילוי תפקידם, בשים לב לכך שקודם לכן הנאשם 2 איפשר לנאשם 1 ולחבריו לשהות בביתו תוך הימלטות מהשוטרים, ובשים לב לכך שבנו הקטין של הנאשם 2 עוכב לאחר שניסה להוציא את תעודת הזהות של נאשם 1 מהרכב. לא נעלם מעיניי כי לנאשמים שלפניי לא מיוחסת תרומה ישירה לחבלות הגופניות שנגרמו לשוטרים. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהאירוע בכללותו היה חמור בתוצאותיו, וכי הנאשמים תרמו להתפתחות האירוע בהתנהלותם, כל אחד לפי חלקו היחסי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ