אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' סיטבון ואח'

מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' סיטבון ואח'

תאריך פרסום : 06/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3052-07
06/09/2010
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
1. רפאל סיטבון
2. יוסף סיטבון
3. בועז ס יטבון
4. אהוד זקן
5. נדאל קטוש
6. י.ד בניהו בע"מ
7. סי אל הובלת דלקים בע"מ
8. נאות אחיה בע"מ
9. אריאל פלבר
10. משה אלחדד
11. רונן גידה

הכרעת-דין

שופטת נאוה בן אור

הכרעת דין (נאשם 10)

כתב האישום

המאשימה הגישה כתב אישום כנגד 11 נאשמים (בכללם 3 חברות), ובו סעיפי אישום שונים הנוגעים כולם לפרשת הונאה, במסגרתה עסקו המעורבים - איש כפי חלקו - במהילת דלק, אשר שווק כדלק תקני, וזאת על מנת להגדיל את רווחי המכירה. יתר הנאשמים, מלבד נאשם 10 שבעניינו עוסקת הכרעת דין זו, ומלבד נאשם 5 שההליכים נגדו הותלו בהתאם לסעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, הודו בעבירות שיוחסו להם על פי הסדר טיעון. נאשם 10 (ולהלן: הנאשם) הוא הנאשם היחיד שבחר לנהל הוכחות בגין העבירות המיוחסות לו.

על-פי הנטען באישום מס' 2 בכתב האישום, הוא האישום המיוחס לנאשם, בתקופה שבין חודש אפריל 2006 ועד חודש אוקטובר 2006, נהג הנאשם, בעל עסק לשיווק שמנים ודלקים, לספק לנאשם 1 חומרי מהילה שונים, לצורך ביצוע המהילות המתוארות באישום מס' 1. הנאשם עשה כן ביודעו, כי נאשם 1 משתמש בחומרי המהילה לצורך ייצור סולר מהול ובנזין מהול, על מנת להונות את הציבור. כמו כן, ייעץ הנאשם לנאשם 1 כיצד להשתמש בחומרי המהילה וכיצד להסוות את המהילה על מנת שלא תתגלה.

העבירות המיוחסות לנאשם בגין מעשים אלה הן עבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע (סעיף 498 לחוק העונשין, תשל"ז-1977), וסיוע לקבלת דבר במרמה (סעיף 415 בצירוף סעיף 31 לחוק הנ"ל).

יריעת המחלוקת

התביעה נשענת על האזנות סתר, המתעדות שיחות רבות בין הנאשם לבין נאשם 1, ואשר לטעמה אינן מותירות ספק כי הנאשם עסק באספקת חומרי מהילה שונים לנאשם 1, ייעץ לו כיצד להשתמש בהם וכיצד להסוות את המהילה, והכל בידיעה כי נאשם 1 משתמש בחומרים הללו לשם ייצור סולר מהול ובנזין מהול, על מנת להונות את הציבור. הנאשם לא חלק על האותנטיות של ההקלטות או על העובדה שהוא הדובר בשיחות אלה, אולם כפי שנראה בהמשך, ביקש ליתן להן משמעות תמימה. עם זאת נראה, כי גם בא כוחו הבין, כי יתקשה לשכנע שהשיחות הללו אינן מפלילות את מרשו. טענתו העיקרית בסיכומים הייתה, כי התביעה לא הביאה כל ראיה כי אכן נמהלו חומרים אסורים בדלק, מה היה אחוז המהילה, וכי היה עליה להביא ראיה לפיה לשיחות בין הנאשם לבין נאשם 1 יש בסיס במציאות.

הראיות

בטרם אעמוד על השיחות המואזנות, אציג את גרסתו של הנאשם במשטרה. הנאשם נחקר פעמיים (ת/39 ות/40). בהודעתו הראשונה (ת/39), טען כי הוא עוסק בהובלות דלק, כי יש לו מיכלית וולבו, כי הוא קונה סולר ובנזין מבז"ן ומעביר ללקוחות פרטיים. בין היתר, הוא מוביל דלקים לחברת אנרגיה 2000 (שבבעלותם של נאשמים 1 ו-2). בהודעה זו הכחיש הנאשם כי הוא עוסק בחומרים אחרים מלבד סולר ובנזין, והכחיש כי בשיחותיו עם נאשם 1 עלתה לדיון בעיה שהייתה בחומרים שהביא, שכן, כדבריו, "אני מביא חומר נקי" (ש' 44). בהמשך החקירה השיב בשלילה לשאלה מפורשת האם סיפק אי פעם לנאשם 1 חומרי מהילה לדלק. תשובתו הייתה כי סיפק לו סולר ובנזין מבז"ן בלבד (ש' 84), וכי מעולם לא שמע על תופעה של מהילת דלק בענף. בתחילת ההודעה השנייה (ת/40), הודה הנאשם, בניגוד לדבריו בהודעה הקודמת, כי היו מקרים בהם "משך" דלק שלא מבז"ן. לדבריו עשה כן מבעל מיכלית מאשדוד, שאינו מכיר. הוא שילם לו במזומן ומכר את הדלק לכל מיני אנשים שאינו זוכר את זהותם. הנאשם לא יכול היה להשיב לשאלה כמה פעמים עשה כן, וטען כי מלבד אותו בעל מיכלית מאשדוד, לא "משך" דלק מגורם נוסף. בהמשך החקירה הציג החוקר לנאשם שיחות שונות אותן ניהל עם נאשם 1. הנאשם התבקש להסביר את תוכנן, וניתן להתרשם מתשובותיו המתחמקות. על הסבריו של הנאשם לאותן שיחות אעמוד תוך ניתוח האמור בהן, בהמשך.

כבר כאן ניתן לקבוע, כי הנאשם ביקש להרחיק עצמו מהובלת דלק שלא מבז"ן, היינו, ממקורות מפוקפקים. גם בהודעה השנייה, כשהבין כי לא יוכל להתכחש לעובדה שהוביל דלק שמקורו אינו מבז"ן, ביקש לצמצם את המעשים, הן בטענה כי המדובר רק במקור אחד נוסף על בז"ן, שלא ידע לנקוב בשמו (או שמא לא רצה לנקוב בשמו, שכן כפי שנראה בהמשך, מן השיחות שניהל עם נאשם 1 אין לקבל כי לא ידע ממי הוא קונה את החומרים שהוביל), והן בטענה כי אינו יכול לומר כמה פעמים עשה כן (בעוד שמן השיחות הנ"ל עולה כי המדובר בהתנהלות שגרתית). המסקנה המתבקשת היא, כי הייתה לנאשם סיבה טובה להתרחק מן האמור, שכן המדובר במעשים פליליים.

עניין נוסף בר חשיבות לנוכח גרסתו של הנאשם בבית המשפט, הוא בשאלה מי היה "בעל העסק". מהודעותיו במשטרה עולה בבירור, כי המיכלית שייכת לו, וכי הוא שביצע בה את ההובלות, אם כי את ההלוואה לקנייתה קיבל מאחיו איציק (עמ' 2). בבית המשפט חלה התפתחות מפתיעה בגרסתו. לטענתו, על אף שהוא ואחיו היו מסוכסכים שנים רבות וכלל לא דיברו ביניהם, במהלך השבעה על מות אימם פנה אליו איציק והציע לו לבוא ולעבוד איתו בהובלת דלק. הצעתו הייתה נדיבה מאוד: חלוקה שווה של הרווחים ביניהם על כל ליטר שיובל במיכלית. אמנם לא היה לו רישיון, אולם תוך פרק זמן קצר הלך והוציא רישיון על משאית עד 15 טון, קנה משאית, והחל לעבוד בהובלת דלק. הרווח לא היה גדול, ולכן הציע לו איציק למכור את המשאית ולקנות גדולה יותר, על מנת להגדיל את הרווחים. מאחר שלא היה לו רישיון נהיגה למשאית כזו, התנדב איציק לנהוג בה עד שהוא עצמו יוציא רישיון מתאים. לטענתו, במהלך התקופה בה עשו עסקים עם נאשם 1, טרם היה בידיו רישיון, ואיציק הוא שנהג על המשאית. באותן פעמים בהן לא יכול היה איציק לנהוג, לקחו נהג שכיר. איציק הוא גם מי שקנה את הסולר שנאשם 1 ביקש שיובילו עבורו. רוצה לומר, מי שהיה אחראי לעסקאות עם נאשם 1 הוא איציק ולא הוא.

אומר כבר עתה, כי טענה זו לא עוררה בי כל אמון, וכל תכליתה הייתה להרחיק את הנאשם מן המעשים המיוחסים לו. לא רק שהטענה היא בבחינת גרסה כבושה, הרי שאין היא מתקבלת על הדעת משני טעמים: האחד, לנוכח תיאורו של הנאשם עצמו את מערכת היחסים הקשה שהייתה לו עם אחיו איציק, קשה לקבל כי חלה ביניהם התקרבות כה דרמטית עד כי זה האחרון הציע לו, לפתע פתאום, במהלך ימי השבעה על מות אימם, שותפות בעסקי הדלק שלו. והטעם האחר, שמן השיחות שנקלטו מכוח צו האזנת הסתר עולה בבירור כי הנאשם הוא בעל דברו של נאשם 1, הוא שעמד עימו בקשר רציף והוא שניהל עימו שיחות שאינן מתיישבות כלל ועיקר עם הגרסה המאוחרת, בה ביקש לצייר עצמו כמי שמעורבותו מינימלית. גם להסבריו של הנאשם באשר לעילה לכבישת גרסתו לא האמנתי. לטענתו, חשש שאם יזכיר את איציק יבולע לו ולבני משפחתו, אולם ערב עדותו במשפט נועץ בילדיו והחליט כי יחשוף את "האמת". טענה זו אינה מתיישבת עם דבריו בחקירה הנגדית, לפיהם לא הזכיר את איציק במהלך חקירותיו במשטרה, משום שלא שאלו אותו, וכי אם היו שואלים אותו מי היה הנהג, היה אומר. ואילו טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שנשאל גם נשאל על מעורבותו של אחיו בענף הדלק כבר בחקירתו הראשונה במשטרה.

מכאן, לשיחות המואזנות שהתקיימו במהלך התקופה הרלבנטית בין הנאשם לבין נאשם 1.

כאמור, התביעה נשענת על השיחות להן האזינה המשטרה, במהלך תקופת החקירה הסמויה. כפי שנראה עתה, במהלך שיחות אלה, עולים מוטיבים חוזרים ונשנים, אשר אין בינם לבין הובלת דלק תקני ממתקני בז"ן (או ממקור חוקי אחר) ולא כלום: בדיקת דוגמא מהחומר שנמצא בבקבוק או בג'ריקן הן על ידי הנאשם והן על ידי נאשם 1; בדיקה האם החומר גורם לריח חריף, לצלצולים, לעשן או ל"אכילת" גומי; דאגה כללית האם החומר הוא "טוב" או "זבלה", האם הוא עלול לגרום למכוניות להתקע; יחס הכמויות בין החומר שסיפק הנאשם לבין הבנזין (50-50 או 70-30); השפעת החומר על ירידת האוקטן והוספת חומרים שעשויים להעלות את האוקטן; שליחת החומר לבדיקת מעבדה לצורך בירור הרכבו הכימי, העובדה שמדובר בחומר שהוא תרכובת שיש לה נוסחה; הצורך בשמירה על דיסקרטיות "שלא יהיה בלגן" ושלא יוסגרו לרשויות.

מן השיחות בין הנאשם לבין נאשם 1 מצטיירת תמונה חד משמעית, שהנאשם סיפק לנאשם 1 חומר בעל הרכב כימי מיוחד, ולא בנזין או סולר תקניים. אחת השיחות המובהקות ביותר היא שיחה 6244 מיום 2.9.2006. במהלך שיחה זו, שאל נאשם 1 את הנאשם האם יש לו "סחורה" בשבילו, והנאשם השיב שדיבר עכשיו עם "הבחור" ממנו הוא מביא והוא צריך לקבל בקרוב, אך הבעיה היא שהבן אדם שמספק להם רוצה מהם "רישיון רעלים" והם הולכים לארגן מישהו עם רישיון כזה. נאשם 1 נשמע שואל האם כאשר אמר הנאשם "הם" התכוון, בין היתר, לציון (שמו של ציון עלה מספר פעמים במהלך השיחות כמי שמספק "חומרים") והנאשם השיב כי ציון אינו קשור כלל לעניין. בתגובה הזהיר אותו נאשם 1, כי ציון נמצא "במעקב חקירה מאוד רציני". הנאשם השיב לו כי אינו מתקרב למחסן של ציון, כי הם נפגשים ב"מקום לא מקום" וכי הוא מעביר לציון במשאית אחרת את "הסחורה הראשונה", זו שהעביר בעבר לנאשם 1. כפי שנלמד בהמשך "הסחורה הראשונה" היא הסחורה שסיפק הנאשם בעבר לנאשם 1, ואשר התבררה כסחורה "לא טובה".

שיחה זו אינה מותירה מקום לתהיות: הנאשם עסק בהבאת חומרים שחייבו כלשונו "רישיון רעלים", ואין בין חומרים כאלה לבין הובלה תמימה של סולר ובנזין ולא כלום. שיחה זו מהווה, כשלעצמה, הוכחה ניצחת לכך שהנאשם סיפק לנאשם 1 חומרים כימיים למהילה עם חומרי דלק.

עוד שיחה המבהירה שהנאשם נהג לספק לנאשם 1 חומרי מהילה, היא שיחה 8134 מיום 25.9.2006. בתחילת השיחה התלונן נאשם 1 באוזני הנאשם כי החומר שהביא לו גרוע והוסיף: "הוא עובד עליך בעיניים הבן אדם". תגובתו של הנאשם הייתה: "לא יודע, אני שיווקתי אותו לא היו לי תלונות איתו בכלל". נאשם 1 אמר לנאשם שהוא אותו דבר כמו ציון: "אתה וציון מביאים אותו זבלה", והוסיף ואמר: "... בוא תראה מה הוא עשה לאוטו איזה עשן. שמתי חומר אחר, בן זונה של אוטו. מה שאמרתי לך החומר שלי? ... לא מעשן לא מצלצל. החומר שלך גם מעשן וגם מצלצל.. העיקר שיבחת והיללת את החומר. תמיד אתה ככה". הנאשם השיב, כי האנשים ששיווק להם את החומר לא באו אליו בטענות ועל כך הגיב נאשם 1: "זה לא סחורה טובה והראיה ששמתי באוטו, האוטו עישן וזה, החלפתי את הסחורה, נגמר שמתי חדשה האוטו נוסע בובה". בהמשך אומר הנאשם כי הוא חייב לקחת מנאשם 1 ג'ריקן ולהגיד ל"הוא" שכזה חומר הוא רוצה: "אולי הוא מסוגל לעשות לי גם כזה, אי אפשר לדעת". בהמשך השיחה טען נאשם 1 בפני הנאשם, כי יש בחומר מתיל אצטט והנאשם השיב: "לא, אין מתיל אצטט בזה, אין, אין, לא עובדים. אף אחד לא עובד עם מתיל אצטט נגמר". עוד אמר, כי על פי הוראתו של נאשם 1, הורה לאותו אדם שלא להוסיף מתיל אצטט, והלה הבטיח לו "שלא נגע" בחומר הזה, ונראה כי הוא "שקרן ורמאי". אלא שנאשם 1 המשיך וטען, כי שלח את החומר שקיבל מהנאשם למעבדה ונמצא בו מתיל אצטט, כפי שחשד, משום שהרכב שאותו תדלק בחומר הנדון התחיל לעשן. במהלך אותה שיחה משוחחים השניים גם על ציון, והנאשם אומר לנאשם 1 כי ציון לא יכול עכשיו לקנות עכשיו, כי "יושבים עליו חזק בפוקוס", ועל כן הוא עכשיו "במנוחה", וקונה ומוכר סולר "וזהו".

גם משיחה זו עולה בבירור שמדובר בחומר אחר, שאינו בנזין או סולר תקני, וכי השימוש בו גרם לרכב לעשן ולצלצל. דברי הנאשם, לפיהם אולי אותו אדם ממנו הביא את החומר יוכל "לעשות" לו חומר טוב, ועצם הצורך בבדיקת מעבדה, כל אלה מעידים על כך כי המדובר בחומרי מהילה, שיש לדעת כיצד להכינם, וכי הנאשם מודע לכך. הוא הדבר גם ביחס להבנה שציון אינו יכול עכשיו לעסוק במסחר באותם חומרים, שכן הוא מצוי במעקב, ולפיכך מסתפק הוא בקנייה ובמכירה של סולר. דברים אלה מעידים על מצב דעתו של הנאשם ועל החומרים אותם סיפק.

כך גם, השיחה בין השניים על מתיל אצטט מוכיחה, כי אין עיסוקו של הנאשם בהובלה תמימה של דלק תקני, אלא בחומרי מהילה ובדלק מהול. תובנה זו מתחזקת לנוכח גרסתו של הנאשם במשטרה, כשנשאל בחקירתו (ת/40 עמ' 6), מהו מתיל אצטט והשיב כי אינו יודע, וטען כי אמר את שאמר באותה שיחה על מנת להרשים את נאשם 1. גם בחקירתו הנגדית בבית המשפט טען כי אינו יודע מהו החומר הנדון, וכשהוצגו לו דבריו באותה שיחה טען כי אינו זוכר את הדברים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ