אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' מחאגנה(אסיר)

מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' מחאגנה(אסיר)

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
5425-08
07/11/2013
בפני השופט:
חנה מרים לומפ

- נגד -
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
ראיד מחאגנה
הכרעת-דין

הכרעת דין

בהתאם להוראת סעיף 182 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של הסתה לגזענות ולהרשיעו בעבירה של הסתה לאלימות.

כתב האישום

כנגד הנאשם, ראיד מחאג'נה, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב(א) לחוק העונשין (להלן: "החוק") ועבירה של הסתה לאלימות לפי סעיף 144ד2(א) לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, ביום שישי, 16.2.07, סמוך לשעה 10:00 הגיע הנאשם לירושלים ועמו מאות תומכים מאזור הצפון. עקב הוראת המשטרה אשר הגבילה את כניסת המתפללים, ועקב צו הרחקה שהוציא בית משפט השלום בירושלים במסגרת ב"ש 2181/07, אשר אסר על הנאשם להימצא בתחומי העיר העתיקה או במרחק 150 מטר ממנה, התרכזו הנאשם ותומכיו ברחוב בן הדייה בשכונת ואדי ג'וז בירושלים לשמיעת נאום מפיו של הנאשם ולתפילת יום השישי. במקום הוצבה במה מאולתרת, ומעליה נשא הנאשם את נאומו באמצעות רמקולים, באוזני כאלף אנשים שהתכנסו במקום וכלי תקשורת רבים שנכחו במקום. במהלך הנאום אמר הנאשם, בין היתר את הדברים הבאים;

"עכשיו אנחנו בשטח הזה, המבורך, הצלול ובעל הברכה הטהורה, אילולא ההפרעות והשיבושים, שפקדו אותנו על ידי הכיבוש הישראלי, שיסולק בעזרת השם, כמו שסולקו אחרים כמותו בעבר"

"אחרי פשע מחנה רפיח אומרים לך הממסד הישראלי רוצה לבנות בית מקדש שישמש כבית תפילות למען אלוהים. כמה שהוא חצוף וכמה שהוא שקרן, מי שרוצה לבנות בית למען האלוהים לא ייתכן שהוא יבנה בית למען אלוהים כשדמנו עודו על בגדיו, דמנו עודו על דלתותיו ודמנו במזונו, ודמנו במשקהו, ודמנו עובר מגנרל טרוריסטי אל גנרל טרוריסטי אחר".

"ככה אנחנו ממשיכים בדרכנו ולא חוששים אלא מפני אלוהים ישתבח שמו. לא חוששים אלא מפני האלוהים. בגלל זה אני אומר, אלה שחושבים שהם בעלי היסטוריה מדממת בעלי גנרלי הרג וטבחים, אלה, אם הם חושבים שעל ידי ההסתה נגדנו בערוץ אחד, ובערוץ שניים או שתיים, אלה שחשבו שהם מסיתים נגדנו בערוץ עשר וגלי צה"ל, אנו לא חוששים אלא מפני אלוהים. הרגעים הכי יפים בגורל שלנו זה כשנפגוש את אלוהים כשאהידים בשטחו של מסגד אל אקצא".

"בגלל זה אני אומר את זה באופן ברור ובלי היסוסים: אתם שהמסיתים נגדנו, אל תתנו לדרגות שמונחות על כתפיכם לפתות אתכם. הדרגות האלה והכוכבים שמונחים על כתפיכם נעשו מהגולגולת של השאהידים שלנו. אלה הם דרגות בושה ולא דרגות פאר. אלה הם דרגות חרפה ולא דרגות כבוד. אני מתפלא מכם. מי מבינכם שהורג ייתר מאתנו, מקבל קידום לדרגות יותר גבוהות".

"כשאנו כאן מתכוננים לתפילה במתחם של מסגד "אל אקצא" המבורך. פה יוסרו כל ענני הקיפוח משמי ירושלים הקדושה. באותו יום יטוהרו כל רחובות ירושלים הקדושה מדמם של החפים משפע אשר התירו את דמם והוציאו את נשמתם חיילי הכיבוש הישראלי, אשר כובשים את מסגד "אל אקצא" המבורך. ואכן כן, אז יפרחו שקדיות ירושלים מחדש, ועלי עצי הזית יהיו ירוקים מחדש, והכבוד יוחזר אל כנסיית הקבר, והכבוד יוחזר לכל המסגדים והכנסיות. ולא רק זה, הרי אנו לא זדונים ולא נהיה זדונים, ואנו נשמור גם על כבוד בתי הכנסת של היהודים. אנו לא אומה שמבססת על ערכי הקנאה. אנו איננו אומה שמתבססת על ערכי נקמה. אנו לא הרשנו אף פעם לעצמנו, ותקשיבו טוב, אנו אף פעם לא הרשנו לעצמנו ללוש את הלחם של ארוחת שבירת הצום בחודש רמדאן המבורך בדמם של הילדים. ואם מי שרוצה הסבר יותר מורחב אז שישאל מה היה קורה לחלק מהילדים של אירופה, אשר דמם היה מתערבב בבצק של הלחם הקדוש. אלוהים גדול, האם זו דת? ככה אלוהים רוצה? אלוהים עוד יתמודד אתכם על מה שאתם עושים..."

"אנו לא לבד במאבק הזה. יתכן שיבואו אלי ויגידו לי אתה מסית. הם רוצים להרוס לנו את "האקצא" ובאים ואומרים לי אתה מסית. אז, אחים שלי, אני אומר לכם כן, ואני אומר שאנו לא לבד במאבק הזה. וברצוני להגיד לכל אדם שפוי. אני רוצה להגיד את זה לכל אדם שפוי, שהקרב שפתחו בו כוחות הכיבוש הישראלי נגד ירושלים הקדושה ונגד מסגד "אל אקצא" המבורך לא נסגר עד עכשיו. אכן כן מראות המערכה הזו התחילו רשמית בשנת 1948 לספירה. מאז השנה הזו ממשיך הממסד הישראלי במלחמתו נגד ירושלים הקדושה ומסגד "אל אקצא" המבורך. בשנים ההם שעברו התרחש שם מראה מדמם, וזה חיה בשנת 1967 לספירה. היתה שם מערכה שעדיין ממשיך אותו המוסד הכיבוש הישראלי, אשר כובש את ירושלים הקדושה ומסגד "אל אקצא" המבורך. הוא עדיין ממשיך את הקרב. הקרב עודו מתמשך... אך אנו מדגישים שאנו לא לבד בקרב הזה, בעזרת השם. אנו מבקשים מכל מוסלמי וערבי בהווה האסלאמי והערבי, באם היה שופט או מדען או מפלגה או מוסד ציבורי או פלגים או עמים. אנו חומדים מהם עכשיו, שעכשיו באה חובתם לסייע לעם הפלסטיני. עכשיו באה חובתם להוציא לדרך אינתיפאדה אסלאמית ערביה מהאוקיינוס לאוקיינוס, כתמיכה בירושלים הקדושה ומסגד "אל אקצא" המבורך."

על פי הנטען, נאומו של הנאשם הופסק מפעם לפעם, על ידי קהל מאזיניו, אשר קראו קריאות "אלוהים גדול" ו"בנפש ובדם פודים אותך אל אקצא". בתום הנאום והתפילה, החל הקהל שנכח במקום להתפרע וליידות אבנים לעבר כוחות המשטרה שהיו בקרבת מקום. במהלך ההתפרעות נפצעו שלושה שוטרי מג"ב.

יריעת המחלוקת והשתלשלות העניינים

התיק נקבע תחילה בפני כבוד השופט חיים לי-רן, אשר שמע את פרשת התביעה, התיק נדחה מעת לעת עד שביום 2.7.12, בשל צאתו של כב' השופט לי-רן לחופשת פרישה הועבר לקביעה בפני.

א. ביום 28.1.08 הוגש כתב האישום.

ב.ביום 1.3.09 מסר הנאשם מפי בא כוחו תשובה מפורטת לכתב האישום. הנאשם אישר כי הוא מנהיג התנועה האסלאמית וכן אישר את חלקו הכללי של כתב האישום. הנאשם הודה במרבית עובדות כתב האישום, אלא שסייג את האמור כדלהלן; לדבריו, ביום 2.2.07, בוצעו עבודות הריסה של אתרים קדושים המהווים חלק בלתי נפרד ממסגד "אל אקצה" ועל רקע זה הושמעו מחאות רבות בקרב מוסלמים בעולם, בישראל ובגדה המערבית. הנאשם הודה כי הגיע לירושלים ביום 16.2.07 אולם הכחיש כי הגיעו עמו מאות תומכים מאזור הצפון. לטענת הנאשם הוא לא נאם נאום, אלא העביר שיעור דת ודרשה שבועית, הנמסרות במהלך תפילת יום השישי שהיא תפילה קדושה. הנאשם הכחיש כי במקום הוקמה במה, לדבריו הוא נשא את הדרשה כשהוא מוגבה מעט מהאנשים על מנת שאלה יוכלו לראותו ולשמעו. תחילה חלק הנאשם על נוסח תרגום דבריו, כפי שנרשמו בכתב האישום ואף טען כי יוגש תרגום מטעמו, אלא שתרגום כאמור לא הוגש, והנאשם למעשה אישר את הדברים שאמר כמיוחס לו בכתב האישום, אולם מסר להם פרשנות אחרת. הנאשם הכחיש מכל וכל כי בתום התפילה החלו הפרות סדר, לדבריו לאחר תום התפילה ציבור המתפללים התפזר ללא כל אירוע חריג. לגרסתו, במרחק של מאות מטרים מהמקום פגעה המשטרה במתפללים מוסלמים שיצאו ממסגד אל אקצה ומאזור התפילה אותו ארגן.

ג. ביום 23/09/03 התקיימה ישיבת הוכחות ומטעם התביעה העידו שני השוטרים ע"ת 1 גונדר משנה יצחק בריק וע"ת 2 רפ"ק יבגני קנגנוביץ. במהלך הדיון הוגשו הודעות הנאשם במשטרה ת/1 ו- ת/2. עוד ביקש ב"כ המאשימה להגיש כראיה קלטות אשר תיעדו את נאומו של הנאשם וכן את תמלולן. ב"כ הנאשם התנגדו להגשת הקלטות שכן לדבריהן הן הושגו שלא כדין מאחר שנפלו פגמים בצו שעל פיו הם הומצאו לידי המשטרה (ר' עמ' 18-19 וכן עמ' 25-26 לפרוט' מיום 18.4.10) כבוד השופט לי-רן התיר את הגשת הקלטות תוך קביעה כי הנימוקים יינתנו במועד מאוחר יותר. לאחר מתן החלטה זו טען ב"כ הנאשם כי הנאשם שומר לעצמו את הזכות לטעון ביחס לקלטות במועד מאוחר יותר. (שם עמ' 27 ש' 3-4). הקלטות הוגשו וסומנו ת/3, ת/4 ות/5 והתמלול הוגש וסומן ת/6. אלא שכאמור בסופו של יום ההגנה לא הגישה תמלול מטעמה וזנחה את טענותיה ביחס לקלטות ולתמלול.

ד.ביום 2.7.12 הועבר התיק לקביעה בפני. התיק נקבע לתזכורת ליום 19.9.12 אך בשל שהותו של הנאשם בחו"ל, נדחה לתזכורת נוספת ביום 28.11.12. במועד זה נקבע התיק לשמיעת פרשת הגנה וסיכומים ביום 13.5.13.

ה.ביום 1.5.13 הגיש ב"כ הנאשם הודעה לפיה במועד הקבוע להוכחות בכוונתו להעלות טענת "אין להשיב לאשמה" בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

ו.בדיון שהתקיים ביום 13.5.13 נימק ב"כ הנאשם את טענתו כי אין להשיב לאשמה. לדבריו, המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הביאה די ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. עוד טען ב"כ הנאשם כי העבירות בהן מואשם הנאשם נמצאות בגבול האפור שבין זכות חוקתית לחופש ביטוי לבין הגבלתה בחוק (ר' עמ' 12 ש' 12). בהמשך ב"כ הנאשם הסביר את נאומו של הנאשם, כאשר הוא מציין כי הדברים נאמרו על רקע מחאה חריפה בשל עבודות הריסה שנעשו בשער המוגרבים הנמצא במתחם מסגד אל אקצא. ב"כ הנאשם הסכים כי במהלך דבריו של הנאשם ישנן התבטאויות חריפות וקשות בעלות מוטיבים חוזרים של דם ושימוש בביטוי "שהידים", אלא שלדבריו הדברים והשימוש החוזר במונחים אלה של מוות ודם הובאו כמטאפורה על מנת להעצים את דבריו, כמחאה על מותם של חפים מפשע (שם עמ' 14 ש' 14-17). בשולי דבריו טען ב"כ הנאשם לאכיפה בררנית (שם עמ' 16 ש' 6-19).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ