ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
1768-09
07/11/2010
|
בפני השופט:
אילתה זיסקינד
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. ענף תביעות מחוז שומרון ויהודה
|
הנתבע:
שמואל קרליץ
|
החלטה,החלטה,החלטה,החלטה,החלטה,החלטה,החלטה,החלטה |
החלטה
פוסקת את שכר הבטלה של העד תביעה 7 . מאיפה אתה מגיע? ... בסך 120 ₪. אשר יישלחו לכתובתו – רחוב הרב שמואל 3 מודיעין עילית . תודה רבה.
ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 07/11/2010 במעמד הנוכחים.
אילתה זיסקינד , שופטת
החלטה
מאחר והתובע מציג בפני אמרה שהיא שונה מעדותו של העד בפני, אני מתירה את הגשת הודעתו של העד במשטרה והעובדה שבמקום אחר העד אמר כי גם , כי הנאשם גם זרק את הקופסה, איננה גורעת מהעובדה שלגבי הלום הוא אמר שהוא זרק אותו ובסופו של דבר פגע בעד.
ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 07/11/2010 במעמד הנוכחים.
אילתה זיסקינד , שופטת
החלטה
מאחר והעדות במשטרה סוטה מהעדות בבית המשפט, לדוגמא אזכיר רק את עניין המקדחה, אני מתירה את הגשתה על פי סעיף 10/א לפקודת הראיות . העדות מוגשת ומסומנת ת/9. העדות של העד.
ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 07/11/2010 במעמד הנוכחים.
אילתה זיסקינד , שופטת
ש .שאלה – היו איזה שהם הוראות לגבי שימוש בכוח באירוע הספציפי? או בכל אירוע של פינוי מחסנים?
החלטה
אני פוסקת שכר בטלת העד בסך 120 ₪ שישלחו לכתובתו לפי כתב האישום.
ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 07/11/2010 במעמד הנוכחים.
אילתה זיסקינד , שופטת
החלטה
אני פוסקת שכר בטלת עד בסך 120 ₪ אשר יישלחו לכתובתו לפי כתב האישום.
ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 07/11/2010 במעמד הנוכחים.
אילתה זיסקינד , שופטת
החלטה
1. אמנם לפי סעיף 18 לחוק המקרקעין רשאי אדם להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו של אחר במקרקעין שבהם הוא מחזיק. הסנגור גם מפנה לסעיף 34/י/1/א לחוק העונשין לפיו לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה היה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק וכו' שלו, בכוונה לבצע עבירה או מי שמנסה להכנס והתפרץ כאמור. כאשר בסעיף ב/1 המעשה לא היה סביר בעליל בנסיבות הענין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס. ואולם, במקרה שלפנינו מיוחס לנאשם כי לצורך מניעת הכניסה אל המחסנים, הוא תקף, השליך כלי עבודה שהוא מברגה לעבר המתלוננים, וכתוצאה מכך נפגע מר שרגא סופר במצחו שכתוצאה מפגיעת המברגה או הלום שהנאשם זרק עליו, נפתח המצח.
2. על הנאשם להראות כי פעל באופן סביר לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס. אולם סבורני כי בראש ובראשונה היה על הנאשם להתקשר למשטרה ולהזעיק אותה לצורך הגנה על הנכס שהוא טוען שהוא באחזקתו. אולם הנאשם לא עשה כן. לא הייתה בפני כל עדות שהוא עשה כזאת . ולהיפך. התברר מהעדויות כי המשטרה הגיעה בעקבות אירוע התקיפה שנטען כלפיו בכתב האישום. כך שאירוע תקיפה כה חמור שמיוחס לו, לפחות, של זריקת מברגה על אדם ותקיפתו, אינו הולם באופן מידתי את הנסיבות . לא מדובר במצב כה חמור שהצריך פגיעה בגופו של אדם וניתן היה להתגבר על כך בקלות על ידי הזעקת המשטרה שגם אם הגיעה למקום לאחר עשרים דקות או יותר, הייתה יכולה לבצע את הנדרש ולהוציא את מי שלא ראוי לו, מהמקום.
3.בנסיבות המקרה, אחד העדים אף העיד כי הודיע לנאשם לפני הגעת המתלוננים למקום, על מנת ליידע אותו שכך עומד לקרות . ככה שברי שבנסיבות כאלה הייתה אפשרות לנאשם מבעוד מועד להזעיק את המשטרה למקום כדי להגן על הנכס שהוא טוען לו. אך הנאשם גם לא עשה את זאת .