אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' רביבו

מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' רביבו

תאריך פרסום : 14/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
10392-08
14/07/2011
בפני השופט:
לימור מרגולין-יחידי

- נגד -
התובע:
מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
הנתבע:
אסף רביבו
פסק-דין

פסק דין

תיק זה הועבר אליי מכב' השופט אפרתי לאחר פרישתו. המותב שלפניי קבע כי הנאשם ביצע את העבירות, והחל לשמוע טיעונים לעניין ההרשעה והעונש. עם העברת התיק אליי, הפנו הצדדים לטיעוניהם בנדון, והשלימו טיעון לפניי, בהתבסס, בין היתר, על תסקיר מבחן עדכני.

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של תקיפת עובד ציבור והעלבת עובד ציבור. אין בהסדר הטיעון הסכמה בין הצדדים, לא לעניין ההרשעה ולא לעניין הענישה במקרה של הרשעה.

כתב האישום עוסק בארוע מיום 20.7.08, במהלכו תקף הנאשם פקחית של עירית תל-אביב על רקע רישום דו"ח מצידה, בתופסו בחולצתה סמוך לצוארה, ובהעיפו את מכשיר המסופון שבידיה, כך שרצועתו נקרעה. בנוסף, הנאשם העליב את הפקחית, תוך שהוא משתמש במילים בוטות כמפורט בכתב האישום. במהלך אותו ארוע העליב הנאשם גם שוטר שחלף במקום ועיכב את הנאשם.

במסגרת הסדר הטיעון נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן, ובפועל מונחים לפני בית המשפט שלושה תסקירים מהתאריכים: 11.1.10, 12.12.10, ו – 16.6.11. המלצת שירות המבחן שניתנה "לאחר התלבטות" היא להימנע מהרשעה, ולהטיל על הנאשם צו של"צ כדי לא לפגוע באפשרויות תעסוקה כנהג במקרים הדורשים תעודת יושר.

המאשימה עומדת על הרשעת הנאשם, ועותרת להשתת מאסר בפועל, שאפשר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס. ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על חומרת העבירות שבוצעו כלפי עובדי ציבור, והדגישה את חומרת התנהגותו של הנאשם, ואת התנהלותו הן מול הפקחית והן מול שוטר.

ב"כ הנאשם מיקדה את עיקר טיעוניה בעתירתה להימנע מהרשעת הנאשם. היא הדגישה את הודית הנאשם בהזדמנות מוקדמת ולקיחת אחריות על מעשיו, תוך הבעת חרטה. היא ציינה כי מדובר בארוע חד פעמי, והדגישה את הזמן הרב שחלף כשלוש שנים. ב"כ הנאשם עמדה על כך שמדובר באדם נורמטיבי ללא דפוסים עברייניים או אלימים, וטענה כי אין מדובר בארוע אלימות ברף הגבוה. בנוסף, נטען כי הרשעה תפגע בעיסוקו של הנאשם כנהג מונית.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים הגעתי למסקנה כי בנסיבות העבירה והעבריין ובהתאם להלכות הנוהגות, אין מקום להימנע מהרשעה. עם זאת, יש במכלול הנסיבות כדי להצדיק ענישה מתונה.

אשר לעתירה להימנע מהרשעת הנאשם, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, מעניק לבית המשפט סמכות להימנע מהרשעת נאשם.

הוראה זו מהווה יוצא מן הכלל, וככלל בהתאם לעקרונות המקובלים במשפט הפלילי, אם הוברר כי נאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, יש להרשיעו ולהענישו, כדי לממש את האינטרס הציבורי באכיפת הדין, ולקדם את עקרונות הרתעת היחיד והרבים, והגמול שהם עקרונות מרכזיים בתורת הענישה.

עם זאת, הוסמך בית המשפט להמנע מהרשעה, באותם מקרים בהם אין הלימה בין חומרת העבירה בהתאם לנסיבותיה הקונקרטיות, לבין ההשלכות שיש להרשעה על האינדיבידואל.

וכך סוכמה ההלכה בע"פ 2083/96, כתב נ' מדינת ישראל:

"הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיוידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי".

בפסק הדין נקבעו שני תנאים מצטברים שבהתקיימם יש מקום לשקול את הפעלת הסמכות להימנע מהרשעת הנאשם:

"הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל"

(וכן: ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל).

בבואי ליישם עקרונות אלה על האישום שלפניי הבאתי בחשבון בראש ובראשונה את חומרת העבירות בהן הודה הנאשם. מדובר בפגיעה פיזית ומילולית בעובדת ציבור, המבצעת את תפקידה על פי דין, על ידי מי שעיסוקו כנהג מונית מפגיש אותו מטבע הדברים בתכיפות גבוהה עם גורמי הפיקוח והאכיפה העירוניים.

מעיון בתסקירי המבחן עולה כי הנאשם מזהה אצל עצמו לחצים חרדות והתנהגות עצבנית ומתוחה הנובעת מקשיי פרנסה ומהלחץ בעבודה, והוא רואה בארוע נושא כתב האישום הסלמה של מצבי קונפליקט וחיכוך הנובעים ממפגשים תכופים עם פקחים בשל עיסוקו.

הגם שעסקינן בארוע בודד וחד פעמי, בחינת השתלשלותו מלמדת כי לא היה מדובר בארוע רגעי, והנאשם הפגין אלימות מילולית גם כלפי שוטר שביקש לעכבו בשל התנהגותו.

המחוקק מצא לנכון לייחד עבירה ספיציפית, ואף לקבוע עונשי סף, מקום שההתנהגות העבריינית מופנית כלפי עובד ציבור, וזאת בשל המשמעויות הקשות שיש להתנהגות כזו על קיומה של מדינה מתוקנת, ועל מנת להרתיע את הציבור מהתנהגות שיש בה כדי להניא את עובד הציבור מלקיים את תפקידיו ולאכוף את החוק. בתי המשפט חזרו ועמדו על הקלות הבלתי נסבלת של התגובה האלימה כלפי עובדי ציבור בכלל ונציגי החוק בפרט, ועל הצורך לשרש תופעות של תגובות אלימות כלפי נציגי החוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ