אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' כהן ואח'

מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 12/06/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
9024-08
10/06/2010
בפני השופט:
דניאלה שריזלי

- נגד -
התובע:
מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א
הנתבע:
1. שלמה כהן
2. גדעון כהן
3. רן כהן
4. הדסה כהן

הכרעת-דין,גזר-דין

הכרעת דין

הנאשמת נקלעה, כנראה שלא בטובתה, לסכסוך משפחתי כשמוקד הסכסוך היה אחיינה של הנאשמת והוא המתלונן בתיק. יחד עם הנאשמת עומדים לדין בתיק זה 3 נאשמים אחרים.

לאחר שכפרו כל הנאשמים בעבירות שיוחסו להם, הוחל בשמיעת הראיות, אולם בשלב מוקדם מאוד החליטה הנאשמת שלפניי, אשר לה יוחסה עבירה של איום בלבד, להודות במיוחס לה.

בטרם הורשעה נשלחה הנאשמת לשירות המבחן על מנת שייבחנו נסיבותיה האישיות ותיבחן גם השאלה אם ניתן להסתפק בענישה שאין הרשעה בצידה.

התקבלו שני תסקירים. התסקיר הראשון חשף תמונה חיובית לגבי נסיבותיה האישיות של הנאשמת, תעסוקתה ומשפחתה. קצינת המבחן הבהירה כי איננה באה בהמלצה להימנעות מהרשעה וזאת משני טעמים: גם משום שלא הוכח שהרשעה בדין תהווה פגיעה קונקרטית בתעסוקתה של הנאשמת וגם משום שמבחינה ערכית לא הכירה הנאשמת כל פסול בהתנהגותה המאיימת כלפי המתלונן ואשתו.

הסנגור עתר לקבל תסקיר משלים בטענה שיש ביד הנאשמת להוכיח בפועל כי העסקתה כמדריכה במועדונית נוער תיפגע אם תורשע בפלילים. נעתרתי לבקשה.

התקבל היום תסקיר משלים שמסקנתו ברורה: אין בידה של גב' אהרוני ישראלי קרן להוסיף על האמור בתסקיר הקודם לענין ההרשעה. להתרשמות קצינת המבחן עדיין תופסת הנאשמת את התנהגותה כארוע משפחתי פנימי ולא רואה בה פסול; ויתרה מכך, היא ביטאה קושי בביצוע ענישה קונקרטית, אשר נדרשת, כידוע, במקרה של סיום ההליך ב"אי הרשעה".

השאלה העומדת לדיון היא אם ניתן, בנסיבות העניין, להימנע מהרשעה, ולעשות שימוש בסמכות המוקנית לבית המשפט בעניין זה, לפי סעיף 71א'(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ובסעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969.

הכללים שאומצו בפסיקה בהקשר זה מסמיכים את בית המשפט להימנע מהרשעה במקרים מיוחדים ובנסיבות יוצאות דופן, בהם שוכנע בית המשפט שמדובר בכשלון חד פעמי של הנאשם או הנאשמת, שאיננו מאפיין את התנהגותם בדרך כלל, בנסיבות בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין, לבין חומרתה של העבירה, וכאשר הנסיבות הן כאלה שאין זה ראוי להטביע באותו נאשם או נאשמת חותם של פליליות, שעשוי לגרום להם נזק רב בעתיד, נזק שאינו שקול כנגד הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מאי הרשעתם של אותו נאשם או נאשמת [ראו: רע"פ 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 1985(3), 737]. באותו ענין הורשע המבקש בבית משפט השלום בשורה של מעשי גניבה וזיוף, והוטלו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו לעניין אי ההימנעות מהרשעה, ומכאן בקשתו לבית המשפט העליון להתיר ערעור בנושא זה. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בהבהירו, שאמנם אין דפוסים נוקשים ומוגדרים מראש אימתי ישתמש בית המשפט בסמכותו ויסתפק בעונש ללא הרשעה, אולם ציין, כי כאשר מדובר בשורה של מעשים, הופך עניין התחליף לענישה המצוייה נושא קשה ליישום [ראו גם: רע"פ 2765/01 לוינסון נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 2001(3) 1979, וע"פ 2083/96 ת' כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 337].

הכלל הוא, אפוא, כי בית המשפט לא יעשה שימוש בסמכות המיוחדת ויוצאת הדופן של הימנעות מהרשעה, או, ביטולה, אלא במקרים נדירים כאשר אופי העבירה, נושא ההרשעה, ונסיבות נדירות של הנאשם מצדיקים זאת.

האם ניתן להחיל את ההלכה הפסוקה בעניין שלפני?

אשר למעשה שבו הודתה הנאשמת, לצערי לא ניתן להקל בו ראש; יהיה הארוע כשברקע הדברים פנים משפחתי או חוץ משפחתי, האיומים הם איומים והם בעיני חמורים. לא רק בשל אופיים ותוכנם, אלא גם בשל מידת ההפחדה שמלווה אותם

הנסיבות האישיות של הנאשמת כפי שפירט הסנגור וכפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן הן נסיבות חיוביות ביותר. אין לנאשמת הרשעות קודמות מכל סוג. אולם כדי שיעשה ביהמ"ש שימוש בסמכותו להימנעות מהרשעה צריך להינתן צו קונקרטי. הנאשמת מסרבת לבצע עבודות של"צ. לא זו אף זו, בשולי התסקיר נאמר כי הנאשמת הביעה רצון לסיים את ההליך בענישה מותנית. על כן לא ברורה לי עמדת הסנגור שהתבטא כי קצינת המבחן נוקטת ביד קשה בנאשמת.

לא יד קשה ולא התעמרות חלילה. קצינת המבחן עשתה את מלאכתה באורח מקצועי ומדויק.

לאור כל האמור לעיל, ומשלא נתמלאו המבחנים המצדיקים הימנעות מהרשעה, ולאור הודאתה של הנאשמת – אני מרשיעה אותה בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז – 1977.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תש"ע, 10/06/2010 במעמד הנוכחים.

דניאלה שריזלי, שופטת

גזר דין

פירטתי בהכרעת הדין לעיל כל שצריך לומר על העבירה שעברה הנאשמת ועל הנסיבות לחומרה. הצדדים טענו לעונש. המדינה עותרת לענישה מותנה של מאסר על תנאי וקנס כספי ואילו הסנגור התמקד, כאמור, באי הרשעה, ללא כל ענישה קונקרטית.

שקלתי את כל הנתונים הרלבנטיים ולאחר איזון ביניהם וכשאני נותנת משקל מכריע להודייה, להעדר הרשעות קודמות ולנסיבות האישיות החיוביות, אני גוזרת על הנאשמת עונש מאסר על תנאי בן 3 חודשים והתנאי הוא שלא תעבור משך 18 חודשים מהיום עבירה של איומים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ