אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' צורף ואח'

מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' צורף ואח'

תאריך פרסום : 20/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום באר שבע
345-09
31/12/2013
בפני השופט:
שרה חביב

- נגד -
התובע:
מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
הנתבע:
1. רן צורף
2. מוחמד אבו ראס
3. נור אבו עראר
4. דאוד אפאן
5. סאמח אבו קוידר הנאשמים 1
6. 2
7. 4
8. 5

החלטה

בפניי בקשה לפי סעיף 80(א) בחוק העונשין התשל"ז 1977 [להלן: "החוק"] לפסוק לנאשמים הוצאות הגנתם, הכל כקבוע בסעיף 80(א) לחוק.

עיקרי העובדות שלעניין

1.ביום 6.1.2009 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום המייחס להם עבירות של התקהלות אסורה, התפרעות לאחר הוראת פיזור והפרעה לשוטר, עבירות לפי סעיפים 151, 155, 275 בחוק. לנאשם 1 מיוחסת גם עבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 בחוק.

כתב האישום עוסק בהתקהלות מיום 29.12.2008 מול אחד משעריה של אוניברסיטת "בן גוריון" שבבאר שבע, שעניינה מחאה כנגד המבצע הצה"לי שזכה לכינוי "עופרת יצוקה", ואשר התנהל במועדים הרלוונטיים לכתב האישום ברצועת עזה. על פי כתב האישום הנאשמים היו חלק ממחאה שאיננה חוקית, לא התפזרו לאחר שניתנה להם הוראת פיזור, ואף הפריעו לשוטרים שבמקום במעשיהם. בנוסף מיוחסת לנאשם 1 עבירה של העלבת עובד ציבור, שכן על פי הטענה, קרא לעבר אחד השוטרים "פשיסט, פשיסט, אתה פושע".

2.התיק דנן נותב לשמיעה בפניי, לאחר שכב' השופט אדם פסל עצמו מלשבת בדין. ביום 5.6.2011 התקיים דיון מהותי ראשון בפניי, במהלכו ביקשה המאשימה שאפסול עצמי מלשבת בדין. בקשה זו נדחתה. עוד קודם לכן, הגישו ב"כ הנאשמים בקשה להורות על מחיקת כתב האישום בשל טענות מקדמיות שונות.

החלטה לעניין זה יצאה מלפניי ביום 17.11.2011 במסגרתה, הוריתי על תיקון כתב האישום ביחס לעבירה של התקהלות אסורה מן הטעם שנוסחה בפרק העובדות אינו מספק, הוריתי על מחיקת העבירה של השתתפות בהתפרעות לאחר הוראת פיזור מכתב האישום, מן הטעם כי הופרה חובת השימוע ביחס לעבירה זו, ואת הטענה של אכיפה בררנית ופסולה מצאתי כי יש לדחות, הכל כמפורט באותה החלטה.

3.בהמשך, בתזכורת מאשימה, הודיעה המאשימה כי היא עומדת על ניהול ההליך, הוגש כתב אישום מתוקן, והנאשמים זומנו לדיון נוסף למתן מענה. בישיבת המענה ביקשה המאשימה בשנית לשקול צעדיה, ונקבעה ישיבת תזכורת נוספת במעמד המאשימה בלבד ליום 23.5.2012.

בישיבת המענה, כפרו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם ונקבע מועד לשמיעת הראיות.

4.ביום 3.3.2013, שעה שנקבעה ישיבה לשמיעת הראיות, הודיעה המאשימה, כי בכפוף לחזרת הנאשמים מכפירתם, תבקש לבטל את כתב האישום. ב"כ הנאשמים הודיעו בשמם כי הם מסכימים לחזרה מכפירה, אך ישקלו בקשה לפי סעיף 80 בחוק העונשין, היא הבקשה שמונחת בפניי כיום.

טיעוני הצדדים

5.ב"כ הנאשמים מבקשים לקבוע כי ישנה סמכות לדון בבקשה דנן, על אף שהנאשמים חזרו בהם מכפירה, שכן מדובר היה בעניין טכני שנועד לחסוך ניהול ההליך: הנאשמים למעשה כבר כפרו באשמה, וחזרו בהם מכפירה זו בשל עמדת המאשימה. בנסיבות אלה, מבקשים הנאשמים לקבוע כי קמה זכותם לתשלום פיצויים לפי סעיף 80, ויש לבית המשפט סמכות לדון בבקשה זו, הכל כמובן, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 80 גופו.

ב"כ המאשימה בתשובתה אינה מתייחסת ישירות לטענה זו, ומכללא עולה כי היא מסכימה שלבית המשפט סמכות לדון בבקשה גופה.

6.לגופו של עניין, טוענים ב"כ הנאשמים כי יש מקום לפסוק פיצויים לנאשמים מן הטעם שלא היה יסוד לאשמה, שכן חומר הראיות לא מגלה כל חשד לביצוע עבירות על ידי הנאשמים, ובהסכמת המאשימה מפנים הם לכלל חומר הראיות בתיק. התנהגות המפגינים במקום, ובכלל זה הנאשמים, לא העלתה כל חשש להפרת השלום, ולא עלה חשש כי יעוררו אחרים להפר את השלום. עוד טוענים ב"כ הנאשמים כי במזכרי השוטרים התייחסויות גזעניות למשתתפי ההפגנה כגון : " . . . התקהלות בלתי חוקית של מפגינים סטודנטים בני מיעוטים" ; "המפגינים הוכנסו לניידת זינזנה תוך הפרדה של בני מיעוטים ויהודי".

ב"כ הנאשמים טוענים עוד, כי קיימות נסיבות אחרות המצדיקות מתן פיצוי, שכן ההליך פגע בזכויותיהם הדיוניות וגרם להם עינוי דין, שכן כתב האישום הוגש ללא תשתית ראייתית מינימלית, הופרה חובת היידוע של הנאשמים, ובית המשפט קיבל הטענה ואף הורה על מחיקת סעיף העבירה של השתתפות בהתפרעות לאחר הוראת פיזור. כתב האישום הוגש ביום 6.1.2010 אך במשך שנתיים לא הומצא לכלל הנאשמים, הנאשם 1 קיבל את כתב האישום, אשר היה כחרב מתהפכת מעל לראשו ואף שימש בסיס לבקשה למעצרו עד לתום ההליכים בהליך אחר שנוהל בעניינו; רק לאחר שהתקבלה הבקשה למתן פיצויים לטובת הנאשם 1 בהליך האחר [תפ 228/09 של בית משפט זה] הוגשה "בקשה דחופה" לקביעת ההליך דנן לדיון, חומר החקירה לא נמצא במשרדי המאשימה ועל כן לא הועמד לעיון הסנגורים תקופה ממושכת, עוד הצביעו הסנגורים על התנהלות המאשימה לאחר ההחלטה בעניין הטענות המקדמיות, על ההתמהמהות בקבלת החלטה מצידה וכו'.

7.ב"כ המאשימה השיבה לטענות אלה וביקשה לדחות אותן. ראשית, טענה המאשימה כי חומר הראיות מגלה יסוד סביר להרשעה היה והתיק היה מתנהל, ותובע סביר צריך היה להגיש כתב אישום כנגד הנאשמים בזמנים הרלוונטיים; כי הנאשמים עוררו פרובוקציה במהלך ההפגנה וסירבו להתפזר לאחר הוראת הפיזור שניתנה; כי המפגינים ובהם הנאשמים הניפו שלטים שכל מטרתם לעורר פרובוקציה כגון: "שר הביטחון רוצח" ; "רוצחים, רוצחי תינוקות" וכד' שלטים שבזמנים הרלוונטיים כאשר העיר באר שבע סופגת טילים יש בהם כדי לקומם ולהתסיס את הציבור.

לטענות בדבר התנהלות המאשימה לא התייחסה המאשימה בתשובתה.

8.לעניין ראשי הנזק ושיעור הפיצוי בקשו ב"כ הנאשמים לפסוק פיצוי בגין מעצרם של הנאשמים, בגין ניהול הדיונים, ואף צירפו רשימת הדיונים בהם נכחו הנאשמים, וביקשו לשקול את הפגיעה בחירות ההפגנה, שהיא זכות יסוד חוקתית, וכן את אופיו החוקתי של סעיף 80 שניתן לו היום בשורה של פסקי דין.

ב"כ המאשימה טענה לעניין זה, כי הנאשמים לא הוכיחו ראש נזק המצדיק פיצוי, זאת היה ויקבע כי יש להורות על תשלום פיצויים. עוד טענה כי הנאשמים לא צירפו קבלות לעניין הוצאותיהם, שכר טרחת עורכי דין בו נשאו וכד'. המאשימה טענה כי המשפט לא התארך יתר על המידה ללא הצדקה בעוד הנאשמים מצויים במעצר, כי הנאשמים נעצרו למס' שעות בלבד, ושוחררו בהזדמנות הראשונה, ולאחר שפעולות החקירה הדחופות בעניינם בוצעו וכי אין המדובר במעצר מעבר לדרוש, וכן טענה כי אין המדובר בהליך בו זוכו הנאשמים לאחר ניהול התיק והתארכות המשפט. המאשימה הפנתה לפסק הדין בעניינו של יוסף רייש [ע"פ 7826/96 יוסף רייש נ' מדינת ישראל, פד"י נא(1), 481] וממנו גזרה את הרצון שלא לרפות את ידי התביעה בניהול תיקים, בהעמדה לדין ובאכיפת שלטון החוק.

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ