אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' כרים

מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' כרים

תאריך פרסום : 23/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
7824-08
22/12/2010
בפני השופט:
שולמית דותן

- נגד -
התובע:
מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי)
הנתבע:
חאלד כרים
גזר-דין

גזר דין

הנאשם, יליד 1982, הורשע, על פי הודאתו, בעבירה לפי 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; בעבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; וכן בעבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 10.1.07, במחסום א-זעים מצפון לירושלים, הסיע הנאשם ברכבו, תמורת תשלום, 12 נוסעים ששהו בישראל שלא כדין. בהגיעו למחסום, התבקש הנאשם על ידי השוטרים לעצור את רכבו, אך הוא התעלם מהוראתם והמשיך בנסיעה מהירה לכיוון ירושלים. בעקבות זאת, פתחו השוטרים במרדף אחר הנאשם, תוך שהם קוראים לו במערכת הכריזה לעצור את רכבו בצד הדרך, אך הנאשם לא נשמע לקריאותיהם. כשהגיע הנאשם לוואדי ג'וז, עצר את רכבו באמצע הכביש ונמלט מן המקום. בחיפוש שהתבצע ברכב לאחר לכידתו, נמצא סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל 14.74 גר', ששימש את הנאשם לצריכה עצמית.

בטיעוניו לעונש התייחס ב"כ המאשימה למהות העבירות ולחומרתן – הסעה של מספר שוהים בלתי חוקיים תמורת תשלום, ללא היכרות מוקדמת של הנוסעים, הימלטות מהמשטרה, כשהוא מחזיק סמים ברכבו.

כמו כן התייחס ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם: בעבר הורשע הנאשם ב-3 עבירות של החזקה ושימוש בסם לצריכה עצמית, בת"פ 2963/07 של בית משפט זה. בגין עבירות אלו נדון, בתאריך 25.2.08, לקנס בסך 1,500 ₪ ול-5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, כשהתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת סמים. כמו כן, ביום 10.1.10, הורשע הנאשם בעבירות היזק לרכוש וכניסה לא מוסמכת למקום צבאי מוגבל, שבגינן נדון למאסר על תנאי.

על יסוד טענותיה מבקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי וכן פסילה בפועל של הנאשם מהחזקת רישיון נהיגה, בהתאם להוראת סעיף 37א(א1) לפקודת הסמים המסוכנים.

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו את הודאתו של הנאשם בעבירות שיוחסו לו וביקש לראות בה שיתוף פעולה של הנאשם עם בית המשפט. יש לומר כבר עתה, כי זאת בוודאי עילה להקלת מה בעונשו של הנאשם ויש לתת לה משקל, אולם משקלה של זו רחוק הוא מלאיין, או אפילו להפחית במידה רבה או משמעותית, את חומרת מעשיו של הנאשם, כפי שתוארו בכתב האישום.

לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם ביצע את העבירות מאחר שנקלע למצוקה כלכלית, והוסיף, כי הוא הולך שולל על ידי אחרים. על כך יש להשיב, כי אין בטענה זו ולא כלום. מן האמור בכתב האישום ומתשובתו של הנאשם וכן מדבריו של בא כוחו מתברר, כי לנאשם לא היתה כל ידיעה על הנוסעים שהסיע ועל מטרות שהייתם בישראל, ולמעשה, היה שווה נפש למטרות אלה. זאת ועוד, העובדה שהנאשם נמלט מהשוטרים ברכבו ואילץ אותם לרדוף אחריו כברת דרך, מלמדת כי לא זו בלבד שהנאשם לא נפל קרבן למזימתם של אחרים, אלא אף שהוא פעל מיוזמתו להשלים את מעשה העבירה תוך נטילת סיכון עצמי שייתפס.

שיקול בעל משמעות רבה הציג ב"כ הנאשם כשטען, כי מדובר בעבירה ראשונה ויחידה של הנאשם לפי חוק הכניסה לישראל, וכי הוא ביצע את העבירה מאחר שבאותו זמן היה נתון במצוקה כלכלית. לדבריו, מאז ביצע את העבירות, לפני למעלה מ-3 שנים, הנאשם השתקם ומנהל אורח חיים נורמטיבי שאינו מזכיר את אורחותיו לפנים. בקשר לכך ציין עוד, כי הנאשם הוא עתה אב ל-3 בנות, כשהקטנה ביניהן היא עתה כבת 5 חודשים בלבד, וכי הוא החל לעבוד במקום עבודה קבוע ומסודר בתל-אביב, וממנה הוא מפרנס את משפחתו.

לאור כל האמור, מבקש ב"כ הנאשם שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל ולא לפסול את רישיונו, המשמש אותו לפרנסתו.

אכן, הפסקת המסלול החיובי שבו נתון הנאשם על ידי הטלת עונש מכביד, ובמיוחד כזה שיכלול מאסר בפועל, קשה הוא ביותר. עם זאת, לא די בטעמים שהובאו כדי להכריע את הכף לטובת הנאשם ולהעדיף את האינטרס שלו על פני אינטרס הציבור, שבא לידי ביטוי במקרה זה בצורך לחנך את הנאשם ואחרים לכיבוד החוק, ובמיוחד – בצורך להגיב בחומרה על הפרה כה חמורה של החוק ולבטא את חומרת המעשים הספציפיים בנסיבות ביצועם, ואת הצורך בהרתעת הנאשם ודומיו.

מדיניות הענישה בכל הנוגע לעבירות הקשורות לכניסתם של שוהים בלתי חוקיים משטחי האזור לישראל נקבעה בשורה של פסקי דין של בתי המשפט השונים, ובראשם פסיקת בית המשפט העליון. כך ברע"פ 5198/01 חטיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 769, כך ברע"פ 7544/05 שאולוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], וכך במיוחד ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (מפי המשנה לנשיא כב' השופט מ' חשין), בו נמנו הנסיבות המחמירות שמתקיימות בחלקן גם במקרה זה. על דרך העיקרון נקבע בפסקי הדין הללו, כי בנוגע לעבירות הנדונות תישמר מדיניות הענישה המחמירה, היינו שמקרים שבהם יימנע בית המשפט מלהטיל עונש מאסר, או מאסר ממושך ולריצוי בפועל, יהיו החריגים שבהם הנסיבות של ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של העבריין מאפשרות, מטעמים של צדק, לסטות ממדיניות הענישה האמורה, וכך נאמר שם (פסקה 14 לפסק הדין):

"נסיבות הן רבות, ולא נתיימר למנותן במלואן. אולם בכך עיקר: ככל שמעשהו של נאשם מקרב עצמו לליבתה של ההלכה – לסיכון ביטחון הציבור – כך נחמיר עם העבריין וניטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה, וככל שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מן הליבה, כן יקטן כח המשיכה של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של טעמי הזכות".

במקרה זה הוכיח הנאשם בדיוק את ההפך. לא זו בלבד שהסיע ברכבו מספר רב של שוהים בלתי חוקיים, אלא שגם לאחר שהתבקש על ידי השוטרים לעצור, התעלם מהוראותיהם ובתעוזה עבריינית פרץ את המחסום ופתח בנסיעה מהירה לכיוון ירושלים, בניסיון להימלט מהשוטרים, שנאלצו לרדוף בעקבותיו. חומרה יתירה מתקיימת גם בעובדה שהנאשם הסיע את הנוסעים תמורת בצע כסף, תוך התעלמות מחומרת הסכנה שבה הוא מעמיד את הציבור בישראל. ועוד חומרה רבה נובעת מכך– שאת כל זאת עשה הנאשם, כאשר הוא מחזיק ברכבו סמים. עובדה זו, כאשר היא מצטרפת להרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות סמים, שנעברו כולן במועדים סמוכים לביצוע העבירה הנוכחית, מצביעה לכך שבזמן בו ביצע את העבירה היה הנאשם צרכן סמים.

בנסיבות אלו גם איני מוצאת טעם שלא להורות על פסילת הנאשם מלהחזיק ברישיון נהיגה.

לפיכך, בנסיבות הענין יעמדו לזכות הנאשם הודאתו בעובדות, קיצור ההליכים על ידו וכן בחירתו בדרך תעסוקה אחרת.

בנסיבות העניין, יש מקום ליתן משקל מסוים גם לעינוי הדין שנגרם לנאשם בשל העיכוב בהגשת כתב האישום. העבירה נשוא כתב האישום נעברה בחודש ינואר 2007, אך משום מה הוגש כתב האישום רק כעבור שנה וחצי, בחודש יולי 2008, כאשר על פניו, כפי שעולה מדברי ב"כ הנאשם, הנאשם הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה בחקירתו, ולכן לכאורה לא היה טעם מוצדק בשיהוי. עם זאת, גם עובדה זו אין בה כדי אלא כדי להפחית במעט מחומרת העונש הצפויה לנאשם, שכן התנהלותו בתיק זה תרמה, גם היא, במידה רבה לשיהוי בהליכים ולעיכובם. הנאשם לא התייצב ל-3 דיונים עוקבים שנקבעו בעניינו, מבלי שהיתה בידו סיבה מוצדקת ולמרות שהודע לו על מועד קיומם, וגם לאחר מכן, במשך קרוב לחצי שנה, פעל לדחיית הדיונים. התנהלות זו מפיגה במידה רבה את החשש מפני עוול שנגרם לנאשם.

בהתחשב בכל האמור, אני דנה את הנאשם לאלה:

1.מאסר 8 חודשים.

2.מאסר 6 חודשים אותו לא ירצה, אלא אם כן יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מן הכלא עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל) או עבירה לפי סע' 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 או עבירה על פי פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 למעט זו של החזקת סם או כלים לשימוש עצמי בסם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ