אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) ואח' נ' גבועה

מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) ואח' נ' גבועה

תאריך פרסום : 24/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
5121-06
23/05/2010
בפני השופט:
יחזקאל ברקלי

- נגד -
התובע:
.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי)
הנתבע:
חליל גבועה

ב"כ המאשימה עו"ד יפעת כהן אזולאי

הנאשם וב"כ עו"ד לוינשטיין

החלטה

הבקשה

1.לפניי בקשה לבטל את הכרעת הדין מיום 20/12/09 בה הורשע הנאשם עפ"י הודאתו בהסעת תושב זר השוהה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1)(ג) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה").

2.הנימוק לבקשה הוא שהנאשם עוסק בעבודות ביטחון ואבטחה והרשעתו עלולה לגרום לשלילת רישיונו לשאת נשק וממילא לעסוק בעבודות הקשורות בביטחון ואבטחה.

3.לבקשת הסניגור הונחה שירות המבחן להכין תסקיר שיתייחס לשאלת ההרשעה וימליץ על העונש הראוי. עתה נמצא לפניי התסקיר מיום 16/5/10 (להלן: "התסקיר").

 התסקיר

4.מהתסקיר עולות העובדות הבאות:

א.הנאשם כבן 40, נשוי ואב לשמונה ילדים.

ב.מדובר באדם נורמטיבי, שזכה להערכה רבה, כפי שמעידים המסמכים שהוגשו על ידו (נ/1 ונ/3).

ג.הנאשם למרות שהיה פטור מלשרת בצה"ל ביקש להתנדב ובשל נכותו (עיוור בעינו האחת) נדחה. למרות זאת, בגיל מאוחר בשנת 2003 גוייס לבקשתו למערך המילואים של צה"ל (נ/2) ושירת כקב"ט במשרד הביטחון בקו התפר.

טענת הסניגור

5.        הסניגור מאמץ את המלצת התסקיר כשהדגש הוא על החשש לאובדן פרנסת הנאשם ועל היותו אדם נורמטיבי.

טענת המאשימה

6.        המאשימה מבקשת להשאיר את ההרשעה על כנה ולא לקבל את המלצת שירות המבחן בנימוק שהכלל הוא שמשפט פלילי צריך להסתיים בדרך כלל בזיכוי או בהרשעה ולא הוכח כי תוצאת ההרשעה תגרום לנזק לא מידתי ביחס לחומרת המעשה.

דיון

7.        השיקולים לסיומו של התיק בהרשעה או באי הרשעה אינם קבועים ואינם נוקשים, וטוב שכך הדבר. המחוקק התכוון ליתן בידי בית המשפט כלי נוסף לסיומו של אירוע פלילי. מטבע הדברים, כלי זה מאפשר להקל עם נאשמים כאשר ההרשעה עלולה לגרום להחמרת יתר.

8.        הימנעות מהרשעה אפשרית בהתקיים שני תנאים מצטברים. הראשון אם ההרשעה תפגע אנושות בשיקום העבריין, והשני אם סוג העבירה מאפשר בנסיבות המקרה המסוים שלא להרשיע בלי לפגוע בשיקולי ענישה מהותיים. ראה ע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל, פ"ד נ"ב (3) 337.

9.      אין מחלוקת שלענייננו לא מדובר בצורך לשקם עבריין אלא מדובר באדם נורמטיבי שטעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ