אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. יחידת תביעות ש"י-שלוחת אריאל נ' אבורוס(עציר)

מ.י. יחידת תביעות ש"י-שלוחת אריאל נ' אבורוס(עציר)

תאריך פרסום : 23/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום כפר סבא
1155-07,2260-07,36002-02-10
23/11/2010
בפני השופט:
אהרן ד. גולדס

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
שחר אריה אבורוס (עציר)
גזר-דין

גזר דין

1.ביום 29.6.10 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו יודה הנאשם בעבירות שבתיק פלילי זה, ובטרם טיעונים לעונש ישלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן אשר יבחן את עניין הענישה הראויה, כאשר בין הצדדים אף הוסכם כי בעת הטיעונים לעונש יטענו הצדדים אף לעניין הפקעת צו המבחן והמאסר על תנאי אשר הוארך בת"פ 2260/07.

2.ואכן, ביום 29.6.10 הורשע הנאשם בעבירה של התפרצות למגורים בניגוד לסעיף 406(ב) לחוק העונשין ובעבירה של גניבה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין באירוע שהתקיים בין התאריכים 31.1.10 וה- 7.2.10.

3.שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם אשר יש בו כדי להתייחס לענין ההליכים בתיק זה ואף לענין הפקעת צו המבחן אשר השירות עתר להפקעתו נוכח היעדר שיתוף כל פעולה על ידי הנאשם.

4.שירות המבחן מפרט בתסקירו את הרישום הפלילי, לפיו הנאשם נושא 5 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, סמים ואלימות בגינן ריצה עונשי מאסר בעבודות שירות ועונש של מאסר בפועל. כמו כן, תלוי כנגדו עונש מאסר על תנאי בן 18 חודשים בגין עבירות רכוש ועבירה על פקודת הסמים מת"פ 2956/03 אשר הוארך בת"פ 1155/07 ובת"פ 2260/07 לתקופה של שנתיים נוספות.

5.הנאשם, כעולה מהתסקיר, אינו נוטל אחריות להתנהגותו, מטיל את האחריות להתדרדרות בלחץ שהופעל עליו מדודו אשר היה מעסיקו. בד בבד החל להשתמש בסמים עד שבמהלך שנת 2007 החל להשתלב בטיפול במסגרת היחידה לנפגעי סמים בפתח תקווה. לבקשת שירות המבחן הוטלו על הנאשם צו מבחן ועונשים נוספים, אלא שהנאשם ניתק את הקשר הן עם היחידה לנפגעי סמים ואף לא שיתף פעולה עם שירות המבחן.

הנאשם אישר לשירות המבחן, כי העבירות נשוא תיק זה יסודן בחזרתו לשימוש בסמים ואלכוהול וכי כל בקשתו הינה להשתלב בטיפול גמילה במסגרת בית סוהר "חרמון".

6.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה בתיק זה. ב"כ המאשימה סקר את השתלשלות האירועים אשר הביאו את שירות המבחן לעתור להפקעתו של צו המבחן וזאת נוכח התעלמותו של הנאשם משירות המבחן, ניתוק הקשר עמם ולכן העתירה הינה כי בית המשפט יגזור את עונשו בגין תיק זה ל- 20 חודשי מאסר ובגין התיקים האחרים והפעלת העונשים המותנים יגזור על הנאשם תקופת ריצוי ארוכה בנוסף למאסר על תנאי, פסילה בפועל וכן קנס.

7.מאידך הסנגור ואביו של הנאשם ואף הנאשם עצמו עתרו למידת הרחמים, כאשר הנאשם שב ומדגיש כי הוא יודע שהוא שב ומעד אך הכל נוכח שקיעתו בעולם הסמים וכי כל רצונו הוא לעבור הליך של שיקום בבית הסוהר על מנת שבבוא היום בעת יצא יוכל לשוב לדרך הישר.

8.אשר לבקשת שירות המבחן והמאשימה להפקעת צו המבחן, אין ספק כי כאשר נאשם מנתק את הקשר עם שירות המבחן, עם היחידה לטיפול בנפגעי סמים, ואף עובר עבירות נוספות באותה תקופה, הרי שהדבר מלמד שהנאשם לא הפנים את החסד אשר עשה עמו בית המשפט במסגרת תיק 2260/07 בו האריך את המאסרים המותנים בן 12 החודשים ובן 6 החודשים לתקופה של שנתיים נוספות.

9.לפיכך, אין ספק כי במצב שנוצר מן הדין הוא להפקיע את צו המבחן שניתן כנגד הנאשם ביום 7.7.09 בתיק 2260/07 ואני מורה בזאת על הפקעת צו המבחן.

10.באשר לענישה בעבירות נשוא כתב אישום זה, הרי שהדרישה להחמרה בעונשם של עבריינים הפורצים לבתיהם של אזרחים תמימים באה לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון. כך לדוגמא ב רע"פ  1708/08 מרדכי לוי נ. מ"י ( מיום 21.2.08), בהתייחס לעונש של 12 חודשים שנגזרו על המבקש בגין מספר מקרי פריצה וגניבה, על ידי ערכאת הערעור, שהחמירה בעונשו מבלי למצות עימו את הדין, נקבע:

"אין בידי לקבל את הטענה המרכזית, כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי על המבקש סוטה ממדיניות הענישה הראויה. בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו – אפשר לומר- למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש יירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד; כך גם באשר למי שהשכים לעבודתו והנה רכבו שהחנה לעתותי ערב איננו, כי נגנב. אמנם במקרה דנא, נלכד המבקש בכף ועמו הרכוש מאותה פריצה בה נעצר, וכן השיב חלק מרכוש אחר בהתערבות בית משפט השלום – אך אין בכך כדי לפצות על הטראומה שגרם, בלא פחות מאשר ארבע פריצות לאורך המחצית הראשונה של 2007, בהן הודה וכן שאר העבירות שנמנו מעלה.  בכגון דא אין די בריצוי מאסר בעבודות שירות, והמסר הנכון הוא זה ששיגר בית המשפט המחוזי.

י.        אכן פשיטא כי שיקולי הענישה כוללים גם את ההיבטים האינדיבידואליים, כפי שציין בית המשפט קמא, שהרי באדם – הפרט - העומד לדין עסקינן; אך לזאת ניתן ביטוי בפסק הדין בכך שלא מוצה הדין עם המבקש, נוכח הודאתו והיעדר הרשעות פליליות "רגילות" קודמות וכן המלצת שירות המבחן. ואולם, בעונש שהוטל בבית משפט השלום אין די, אף כי גם הוא ציין את הצורך בענישה מרתיעה בכגון דא. בית המשפט המחוזי אף הטעים, כי לא הוכחה אותה מצוקה כלכלית לה טען המבקש כמניע לעבירותיו, ומכל מקום אין היא יכולה להיות כל עיקר עילה לגרימת סבל ונזק לזולת, ולא בגונב כיכר לחם למאכל ילדיו עסקינן.

י"א.     כללם של דברים: בית המשפט המחוזי, בכל הכבוד, הלך בדרך נכונה. ראוי כי פורצים או פורצים בפוטנציה יידעו כי עלולים הם למצוא עצמם, משיילכדו, מאחורי סורג ובריח - כדי לפטור מעונשם, ולו לתקופת מה, את הציבור".

11.שיקולי הענישה אינם מתמצים בשיקולי הרתעה, כידוע הענישה הינה אינדיבידואלית ובמסגרתה יש ליתן מקום גם לנסיבות האישיות של העושה ולסיכויי שיקומו. הקושי בקביעת עונשו של נאשם נעוץ בהחלטה איזה משקל יש ליתן לנסיבות הפרט לעומת משקלם של השיקולים הקשורים לאינטרס הציבורי, כשבית המשפט עורך את האיזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים העומדים בפניו. ככל שמדובר בנאשם צעיר יותר, שעברו נקי או איננו מכביד, המביע רצון כן לשנות את דרכיו, וככל שחומרת העבירות מאפשרת זו, הנטייה הינה ליתן משקל נכבד יותר לאינטרס שיקומו, מתוך תקווה כי הפיק את הלקח הנדרש. יחד עם זאת נפסק כי "שיקומו של העבריין אינו מראית פני הכל, ולעתים יהיה צורך להעדיף את האינטרס הציבורי, במיוחד בעבירות נפוצות, וכאשר העבריין הפך עיסוק זה לדרך חיים" (רע"פ 4680/08 גריגורי דרובובוז נ. מ"י , מיום 28.05.08).

12.ומן הכלל אל הפרט. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך בזמנו של בית המשפט. מדובר אכן בנאשם כבן 30, אלא שלו הרשעות קודמות כעולה מגליון ההרשעות הקודמות. כמו כן, הנאשם הפר את צו המבחן וכל אותם עונשי מאסר המותנים שהיו תלויים ועומדים כנגדו הינם כיום חלק מהענישה בתיק זה.

13.אין ספק כי בבוא בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם הרי שבין יתר השיקולים רואה הוא לנכון לתת תקווה לנאשם באם אכן יתמיד וירצה, רציה של אמת, להשתקם ולהיגמל מהסמים, זאת יוכל הוא לעשות בתקופת מאסר משמעותית ובמסגרת שירות בתי הסוהר. לפיכך, אני ממליץ בפני שירות בתי הסוהר להעביר את הנאשם לכלא "חרמון" ולהעמידו בהליך של גמילה.

14.אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של 12 חודשים בגין העבירות בתיקים אלו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ