אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שקמים נ' אמציה מושב שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שקמים נ' אמציה מושב שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ

תאריך פרסום : 05/05/2013 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום אשקלון
1057-09
29/04/2013
בפני השופט:
עידו כפכפי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ובניה "שקמים"
הנתבע:
אמציה - מושב שיתופי של משקי חרות בית"ר בע"מ
הכרעת-דין

הכרעת דין

1.כנגד הנאשמת, אגודה שיתופית חקלאית, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר בניה, עבירה לפי סעיפים145(א)(2), 145(א)(3), 204 ו-208(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (החוק).

על פי עובדות כתב האישום מיוחס לנאשמת כי בתאריך 02.05.07 או בסמוך לכך, הקימה מבנה משרדים בשטח של 60 מ"ר, ללא היתר בניה ועשתה בו שימוש בניגוד לחוק,(המבנה).

במענה לכתב האישום נטען כי הנאשמת אינה הבעלים של הקרקע ועל כן, בהתאם לסעיף 208 לחוק, לא ניתן להגיש כנגדה כתב אישום. בנוסף נטען כי הנאשמת לא הציבה את המבנה אלא הוצב הוא על ידי החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית כחלק מהערכות לקליטת מפוני גוש קטיף. בהצבה זו רואה הנאשמת כהיתר נוכח הגדרתו ככולל הרשאה בסעיף 1 לחוק.

הנאשמת עתרה בנוסף להורות על זיכוייה מכח הגנה מן הצדק, לגישתה, לא מתקבל על הדעת שבכובע אחד תציב המדינה את המבנה ואילו בכובע אחר, תגיש בגין הצבתו כתב אישום.

פרשת התביעה

2.במסגרת פרשת התביעה העיד הפקח משה עיני. העד צילם וערך את התמונות המתעדות את המבנה נשוא כתב האישום, שלח מכתב התראה לנאשמת וכן ערך את טיוטת כתב האישום שהוגש כנגדה.

העד מסר בעדותו כי אין היתר בניה למבנה. כאשר נשאל העד מתי הוצב המבנה, השיב כי בעבר שוכנה מזכירות המושב במבנה אחר, ישן יותר, ולאחר מכן עברה למבנה חדש הוא המבנה אליו מתייחס כתב האישום.

העד לא סתר את הטענה לפיה לא הנאשמת הקימה את המבנה או מימנה את הקמתו אולם הדגיש כי הנאשמת היא זו העושה שימוש במבנה:

"אני לא יודע מי קנה ומי הציב... המושב הוא הבעלים של הקרקע. מי הקים, אני לא הייתי נוכח בעת ההקמה..."

פרשת ההגנה

3.מטעם ההגנה העידו מר יוסף רוסו אשר שימש יועץ ראש הממשלה לפרויקטים מיוחדים ועסק בנוסף בחיזוק ההתיישבות במזרח לכיש ומר ישראל רחום אשר היה מזכיר האגודה בשנים 2005 - 2006.

מר רוסו מסר בעדותו כי בשנים 2005-2006 החליטה הממשלה לחזק את ההתיישבות במזרח לכיש. לשם כך הובאו ליישוב כ-65 משפחות ממפוני גוש קטיף. לדברי העד, המזכיר הקודם של הישוב פנה אליו וביקש ממנו לסייע ברכישת מבנה מזכירות חדש מאחר והמבנה הקיים היה במצב רעוע. בעקבות זאת, פנה העד לחטיבה להתיישבות וביקש מהם לרכוש מבנה ולהעמידו לרשות הנאשמת ואכן כך היה. החטיבה קנתה את המבנה מכספי המדינה, הובילה והציבה אותו .

במענה לשאלה האם החטיבה להתיישבות דואגת להיתר בניה עבור המבנים שהיא מציבה, השיב העד כי מדובר במבנים שהוצבו על פי תקנה של משרד הפנים ופטורים מקבלת היתר, בתנאי שהאנשים העושים בהם שימוש יהיו מציבור מפוני גוש קטיף. לדבריו, "אנשים שלא מפונים לא יכולים לקבל פטור מהיתר". העד הדגיש בנוסף כי אם המבנה מוצב ב"מחנה הצהוב של המושב", לא יכול הוא ליהנות מהפטור ועל כן, לא נכלל המבנה נשוא כתב האישום בפטורים מהיתר .

מר רחום מסר בעדותו כי הרקע להצבת המבנה היה קליטת מפוני הגוש והצורך לפנות את הדירה בה שכנה בעבר מזכירות היישוב, כדי לקלוט בה משפחה נוספת. לדבריו הוחלט כי היישוב יקבל מבנה למזכירות כפי שקיבל את האתר הזמני שהפך לקבע.

דיון והכרעה

4.ב"כ המאשימה עתר להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום מאחר ולגישתו הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמת הציבה את המבנה טרם קבלת היתר הבניה ועושה שימוש במבנה ללא היתר. נטען כי אין מחלוקת באשר למיקומו של המבנה ולא יהיה קושי בזיהויו , לאור עדות הפקח והתמונות שצולמו על ידו. נטען כי לכל היותר, נפלה טעות דפוס במספר החלקה שצוין בכתב האישום.

עוד נטען כי בהתאם לת/4, הנאשמת היא שביקשה את היתר הבניה ומכאן שאף לעמדתה, היא בעלת הזכויות בקרקע ומוסמכת לחתום על הבקשה להיתר. המדינה לכל היותר היוותה קבלן מבצע אך אין בכך לפטור את הנאשמת מאחריותה לביצוע העבירה.

הודגש כי מדובר במבנה ציבור ועל כן ישנה חשיבות יתרה בפיקוח על בנייתו והצורך בהיתר.

ב"כ הנאשמת טען בסיכומיו כי יש להורות על זיכוי הנאשמת. ראשית נטען כי כתב האישום מתייחס לחלקה מספר 603 בעוד שמעדותו של הפקח עלה כי מדובר בחלקה מספר 604. נוכח עדותו, טוענת הנאשמת, יש לזכותה מהעבירה המיוחסת לה מאחר וכעולה מעדותו, לא נעשו בחלקה 603 עבודות בניה הטעונות היתר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ