אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שורקות נ' מרדכי

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שורקות נ' מרדכי

תאריך פרסום : 19/01/2011 | גרסת הדפסה
חע"מ
בית משפט השלום רחובות
5546-08
19/01/2011
בפני השופט:
איריס לושי-עבודי

- נגד -
התובע:
מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שורקות
הנתבע:
כהן מרדכי
הכרעת-דין

בפני

כבוד השופטת איריס לושי-עבודי

הכרעת דין

המאשימה היא הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות" (להלן: "המאשימה"). בכתב-האישום ייחסה המאשימה לנאשם עבירות של אי-קיום צו בית-המשפט וביצוע עבודות בסטייה מהיתר על-פי סעיפים 145(א), 204(א)+(ב), 208 ו-210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

כתב-האישום מפרט שני אישומים שונים המתייחסים לפעולות או למחדלים שהנאשם ביצע כביכול במקרקעין במושב עשרת, הידועים כגוש 4984, חלקה/מגרש 36 (להלן: "המקרקעין"):

האישום הראשון (אי-קיום צו בית-המשפט): הנאשם לא מילא אחר גזר-דינו של בית-משפט זה בת"פ 1757/96 (להלן: "גזר-הדין"), שבו נפסק כי עליו להרוס במקרקעין גדר רשת, בריכת שחיה וגג מעל משטח קיים (להלן ביחד: "המבנים").

בכתב-האישום פורט כי גזר-הדין ניתן בתאריך 18.2.97, כי במסגרתו עוכב צו ביצוע ההריסה בשנה עד לתאריך 18.2.98 וכי בביקורת שנערכה במקרקעין בתאריך 15.1.08 נמצא כי גזר-הדין לא קוים וכי המבנים לא נהרסו. בעקבות זאת הוגש כתב-האישום שבפניי בתאריך 3.9.08.

האישום השני (ביצוע עבודות בסטייה מהיתר): בביקורת שנערכה במקרקעין בתאריך 28.1.08 נמצא כי הנאשם סטה מהיתר בניה מס' 3812 (ת/2-ת/4, להלן: "היתר הבניה") ומתוכנית מאושרת מס' גד/3026/5א' (להלן: "התוכנית המאושרת"), באופן שלא הרס בית מגורים ישן במקרקעין אשר סומן בהיתר הבניה להריסה (להלן: "הבית הישן").

הנאשם כפר באישומים והעלה טענת התיישנות וטענת "הגנה מן הצדק" כטענות הגנה מקדמיות. טענות אלה נדחו בהחלטתי מיום 30.8.09. בעקבות זאת נקבע התיק לדיון הוכחות, אשר התקיים בפניי ביום 25.3.10.

בדיון ההוכחות העידו בפניי המפקח על הבניה מטעם המאשימה, מר משה הרשקוביץ (להלן: "המפקח"), והנאשם עצמו. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב ומכאן הכרעת-הדין.

הטענות

הנאשם אינו חולק על העובדות המופיעות בכתב-האישום, קרי כי המבנים שנבנו ללא היתר לא נהרסו למרות גזר-הדין וכי הבית הישן לא נהרס על אף האמור בהיתר הבניה שחייב להרסו.

ברם, הנאשם העלה טענת הגנה, שכוחה יפה לכאורה לשני האישומים. וזהו הילוכה העיקרי של טענת הנאשם:

כאמור בכתב-האישום, יסודה של חובת ההריסה של הבית הישן בתוכנית המאושרת ובהיתר הבניה. בהיתר הבניה, שניתן ביום 14.12.87, הותר לנאשם ולאשתו להקים בית מגורים חדש במקרקעין (להלן: "הבית החדש"), ובתנאי שהבית הישן ייהרס. אין חולק כי הבית החדש הוקם על-ידי הנאשם וכי הבית הישן, כאמור, לא נהרס.

בראשית שנות ה-90' נוצרה כידוע מצוקת דיור בישראל לנוכח גלי העלייה ממדינות ברית-המועצות לשעבר. במסגרת זאת פנתה המועצה האזורית גדרות - כמו גם רשויות מקומיות אחרות - לתושביה בבקשה להתגייס לקליטת העלייה (נ/8). בגדרה של פניה זו התבקשו תושבי המועצה להעמיד לרשות העולים החדשים מבנים הנמצאים ברשותם, לרבות "בתים המיועדים להריסה וכן מבני משק שאפשר להתאימם למגורים". עוד נאמר בפנייה זו כי חברת "עמידר" מוכנה להגיש סיוע כספי לתושבים המבקשים להכשיר מבנים שברשותם למגורי העולים.

אין מחלוקת כי בשנת 1991 לערך פעל הנאשם בהתאם לפנייה זו והכשיר את הבית הישן למגורי העולים, ואף קיבל במסגרת זו סיוע כספי מחברת "עמידר" (נ/9, נ/10).

במישור התכנוני לוו הפעולות שצוינו לעיל בהתקנת תקנות התכנון והבניה (פטור מהיתר לעבודה או שימוש במבני מגורים זמניים באזורים כפריים), התשנ"א-1991 (להלן: "התקנות"). תקנות אלה דנו בשיפוץ בתים ישנים (לרבות בתים שנועדו להריסה), הסבת מבנים למטרת מגורים או הצבת מבנים לדיור זמני באזורים כפריים (אין חולק כי התקנות חלות על המקרקעין בהיותם באזור כפרי - א.ל.ע.). בתקנות נקבעו סדרי הגשת בקשות בעניין מבנים מסוג זה לוועדה המקומית וכן נקבעו בהן תנאים לפטור מהיתר עבור מבנים אלה, לרבות תנאים לפטור מהיתר לשיפוצם של בתים ישנים.

הנאשם טען אפוא כי פעל בהתאם לתקנות ובהתאם לכך ביטלה המאשימה את חובת ההריסה של הבית הישן. בנסיבות אלה טען הנאשם כי יש לזכותו מן האישום השני, הוא האישום המתייחס, כאמור, לאי-הריסת הבית הישן.

לא זו אף זאת. טענתו זו של הנאשם ממשיכה את הילוכה ומתייחסת כאמור גם לאישום הראשון - הוא האישום שעניינו, כאמור, אי-מילוי גזר-הדין שבו נפסק כי על הנאשם להרוס את המבנים.

לטענת הנאשם, העובדה כי לאורך השנים - לרבות לאחר מתן גזר-הדין - לא ניתן לו היתר בניה למבנים נעוצה אף היא בחובת ההריסה של הבית הישן – חובה שלטענתו בוטלה על-ידי המאשימה כאמור לעיל. שכן, המאשימה ומינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") סירבו לאשר את היתר הבניה למבנים כל עוד לא נהרס המבנה הישן, וכך נקלע הנאשם, לטענתו, למעגל שוטה קפקאי שסופו בהגשת כתב-אישום זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ